בג"ץ ביטל קביעה שנויה במחלוקת של בית המשפט המנהלי בבאר שבע, וקבע כי הקביעה לפיה התנכלויות ועינויים שעבר מסתנן בדרכו לישראל אינה יכולה להיחשב "טעמים הומניטריים מיוחדים", ולכן אין לשחררו ממעצר, אינה יכולה לעמוד. השופטים הבהירו כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהחליט האם יש לשחרר את המסתנן. מוקד סיוע לעובדים זרים בירך על הביטול ונמסר כי "זה פסק דין חשוב מאוד שבו העליון הסתייג מהקביעות הכוללניות של המחוזי, ובהחלט מכיר בחשיבות של ההתייחסות הראויה לקורבנות שעברו עינויים".
בית המשפט דן בערעור שהגיש ס', צעיר מאריתריאה שהסתנן לישראל ביולי 2012, לאחר שלטענתו הוחזק במשך שלושה חודשים בסיני על ידי קבוצת חמושים בדואים ועבר שם התעללות. הצעיר סיפר שערק מהצבא האריתריאי לסודן, ונחטף בדרך. שוביו, כך טען, הכו אותו, עינו אותו והרעיבו אותו, עד שבני משפחתו שילמו כופר לשחררו. כאשר הגיע לישראל הוא נעצר והועבר למתקן סהרונים. הצעיר ביקש להשתחרר ממעצר בשל נסיבות הומניטריות, אולם בית הדין לביקורת משמורת קבע כי בעת חקיקת התיקון לחוק למניעת הסתננות, המחוקק התכוון למנוע ממסתננים שעברו עינויים בדרך לישראל את האפשרות להשתחרר מטעמים הומניטריים בשל היותם קורבנות עינויים. הדיין קבע שאם המחוקק היה רוצה לאפשר למעונים להשתחרר בשל היותם מעונים הוא היה קובע זאת במפורש בחוק.
הצעיר ערער לבית המשפט המחוזי, ושם קבע השופט אליהו ביתן כי החוק קובע שיש לשחרר מסתננים ממניעים הומניטריים רק במקרים חריגים, ומכיוון שהעינויים הם תופעה "רווחת ונפוצה", אין לראות בהם חריג. הוא הוסיף כי הכרה בעינויים כסיבה מוצדקת לשחרור ממעצר עלולה לגרום להתרחבות התופעה ואף להתפתחות תופעה של פגיעה עצמית של מסתננים. לדברי עו"ד רעיה מיילר מהמוקד לסיוע לעובדים זרים, שייצגה את ס', פסק הדין של השופט ביתן מצוטט מאז בהרחבה בהחלטות של בתי הדין למשמורת שדוחות בקשות של מסתננים להשתחרר ממעצר. מיילר אף הגישה תלונה נגד השופט לנציב תלונות הציבור על השופטים, לאחר שלטענתה לפני הדיון בבקשתו של ס' אמר השופט לנציגת המדינה כי בכוונתו לדחות את הערעור והוסיף ביחס לפליטים "אני רוצה שהם כולם יחזרו הביתה". יצוין כי לא התקבלה החלטה של נציב התלונות בנוגע להחלטה.
"כל מקרה חייב להיבחן לגופו על סמך נסיבותיו הפרטניות"
ס' ערער לעליון, אשר קיבל אתמול (חמישי) את הערעור וקבע כי על בית הדין למשמורת לבחון מחדש את מקרהו. "קביעתו של בית המשפט כי התנכלויות ועינויים שעבר מסתנן בדרכו לישראל אינם יכולים להיחשב 'טעמים הומניטריים מיוחדים' אינה יכולה לעמוד", כתב השופט עוזי פוגלמן בפסק הדין. "אין מקום אפוא לקביעה קטגורית כי חטיפה, כליאה, עינויים והתנכלויות נוספות שמהם סבלו רבים מאלה שעשו את דרכם מאפריקה לישראל, אינם בגדר 'טעמים הומניטריים מיוחדים' המקימים עילה לשחרור ממשמורת. כל מקרה חייב להיבחן לגופו על סמך נסיבותיו הפרטניות. החזקה בתנאי משמורת של נשים וגברים שחוו חוויות קשות בדרכם לישראל (לרבות חטיפה, כליאה, עינויים ואונס), עלולה להביא להשפעות שליליות על מצבם הנפשי והגופני. מצבים אלה עשויים לעלות כדי 'טעמים הומניטריים מיוחדים' המצדיקים שחרור ממשמורת".
"עצוב שהיה צריך להגיע עד לבית המשפט העליון כדי שייאמר המובן מאליו: עינויים יכולים לשמש כטעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים שחרור ממשמורת, גם כשמדובר בכליאה מכוח החוק למניעת הסתננות", אמרה עו"ד מיילר. "אנחנו מברכים את בית המשפט על כך שביטל את קביעותיו המקוממות של השופט אליהו ביתן ומקווים שבתי הדין לביקורת משמורת יילמדו ויישמו את קביעותיו החשובות של בית המשפט העליון בפסק הדין".