אם אין קמח אין קניידלעך

הנה מתכון מצוין לכופתאות (קניידלעך) לארוחת החג, המורכב ממצרכים פשוטים ביותר: כוס מים, חצי כוס שמן, כוס קמח מצה, ארבע ביצים, שתי כפות מרק עוף. מרתיחים את המים והשמן, מוסיפים את הקמח... רגע... רק אם יש קמח מצה. תסתכלו במדף המסתובב, זה שבפינה של המטבח. יש? אז יש מתכון מנצח. כי לכל כך הרבה מאיתנו אין שקית של כזה קמח. ולא רק שקית של קמח מצה - אפילו שמן ומלח הם מצרכים יקרים מאוד, וגם ביצים.

ועוד יותר גרוע: לכל כך הרבה לא יהיו מצרכים כאלה גם בערב סדר הפסח עצמו. אוספי התרומות למען הנזקקים הולכים שמוטי ראש, חורשים את המדרכות באפם, מנסים את כוחם בעסק אחר עסק, ללא הצלחה: "קיבלתי אולי עשרה אחוזים ממה שקיבלתי בחגים הקודמים", מספר א', תושב קריית גת, העוסק באיגום תרומות להכנת חבילות חג לנזקקים. "מפעלי המזון בקושי מוכנים לתת. מפעלים שבעבר נתנו תרומות כספיות בנדיבות סגרו את הכיס ונותנים עכשיו סכומים זעומים, שבקושי יש מה לעשות איתם".

בשדרות הולך לו פ' על מדרכות המרכזים המסחריים, ומנסה לשדל את בעלי העסקים. באופן כלל לא מוזר, הפרצוף שלו מחייך, אבל עיניו מסגירות את המתרחש בתוך-תוכו "לא קיבלתי הרבה כמו פעם", הוא מספר, ובכל זאת לא מסיר מפניו את החיוך: "אני בטוח שזה יקרה. יש אנשים טובים בעיר ובארץ. הם ייתנו. אף אחד לא יישאר בלי ארוחת חג. בסוף כולם יקבלו. כמו שתמיד קורה".

אבל פסח 2013 אינו נכלל ברשימת ה"תמיד קורה". בפסח הזה, יש יותר מקומות בחסר. יותר עסקים שנאלצים לעשות שמיניות באוויר כדי לקיים את עצמם. אם נשאר להם משהו, הדבר האחרון שהם חושבים עליו זה לתרום אותו לטובת אלו שלעולם לא יהיה להם. אסור לטעות: אין שום קשר לוויכוח על השוויון בנטל, שתופס בימים אלו כותרות בכל ערוצי התקשורת. זה קשור לעכשיו ולמחר. מה שיש עכשיו, אולי לא יהיה מחר. כדי שיהיה למחר, צריך לשמור עליו.

מצב החסר הוא נחלתם של מפעלי תעשייה רבים. אלו שפעם העמידו משטחי "בואו תיקחו", סוגרים עכשיו את השערים בפני המתרימים. במקרה הטוב, הם נותנים בימה לתחרות בין המתרימים. כל הקודם זוכה. באגפי הרווחה העירוניים בקריית גת, בשדרות ובערים אחרות, מונים כ-1,500 נזקקים בכל עיר. הרשימות שלהם מוכרות כמעט בעל פה לנציגי "קמחא דפסחא". עכשיו מחפשים עבורם תשובות לשאלה "מה נקבל השנה?". מפניהם ניבט מבט של תקווה, אבל בלב - דאגה.

וחזרה למתכון הקניידלעך - אחרי שמרתיחים את המים עם השמן, מוסיפים את קמח המצה תוך כדי ערבוב. כשמתקבלת עיסה אחידה, שוברים את הביצים, שופכים את תוכנן לתוכה וממשיכים לערבב עד לקבלת מרקם אחיד של בצק. מכניסים את הקערה לשעתיים למקרר, ואז מתחילים לקרוץ כדורים קטנים ולהכניס אותם לתוך מרק צח, שהוכן מראש. אל תשמיעו קריאות "איי, איי", כל פעם שטיפות מהמרק הרותח פוגעות בידיים. יש כאלה שהיו מאושרים לו היה להם אפשרות להכין את המרק בלבד ולחטוף כמה טיפות רותחות.