מכשירים חכמים שמו את העולם בכף ידנו, בחלל יש כבר תיירים, ואפילו מלחמות מנהלים דרך מסכי פלזמה. אך נראה כי הקדמה הטכנולוגית היא לא מראה המשקפת את מה שמתרחש בנבכי המוח שלנו. אם הייתם נתקלים היום ברחוב ביווני מהמאה ה-10 לפני הספירה, הסבירות היא שהוא יהיה חכם יותר מכולנו - כך טוען ד"ר ג'רלד קרבטרי, גנטיקאי בכיר מאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. במחקרו טוען קרבטרי כי האינטליגנציה האנושית הולכת ומידרדרת. למרות ההתפתחויות במאה השנים האחרונות, הוא מאמין כי בני האדם מאבדים יכולות קוגניטיביות והופכים לפחות יציבים נפשית.
במחקרו הסביר קרבטרי כי שינויים בלתי נמנעים במבנה הגנטי האנושי בשילוב הקדמה הטכנולוגית, הפכה אותנו להרבה פחות מבריקים מאבותינו. בני האדם היו בשיאם כשנחשפו למנגנון "הילחם או ברח" (Fight or Flight) של הטבע. בתנאים אלו, הם נאלצו לסמוך על הזיכרון שלהם, על חשיבה נטולת הפרעות ועל יציבות נפשית, אשר אפשרו להם לסמוך על האינסטינקטים שלהם ולהסתגל למצבים במהירות. נראה שהחיים המודרניים הציבו דרישות אחרות מהגוף ומהמחשבה שלנו, אבל הטכנולוגיה החליפה את הצורך שלנו לסמוך על היכולות הטבעיות שלנו ועל האינסטינקטים שלנו.
קרבטרי מאמין כי ההידרדרות האינטלקטואלית של הגזע האנושי נובעת משינויים גנטיים שליליים. התפיסה הקוגניטיבית והרגשית שלנו "שואבת דלק" ונקבעת על ידי "מאמץ משותף" של אלפי גנים. אם מוטציה מתרחשת באחד מאותם הגנים - דבר סביר למדי - היציבות הרגשית והשכלית שלנו תושפע לרעה. "אני מוכן להתערב שאם אזרח מאתונה משנת 1000 לפני הספירה יצוץ לפתע מהעבר, הוא יהיה בין האנשים המבריקים והאינטליגנטים ביותר, עם זיכרון טוב, מגוון רחב יותר של רעיונות, ותפיסה טובה לנושאים חשובים. יותר מזה, אני מנחש שהוא - או היא - יהיה בעל יציבות נפשית גבוהה בהרבה מבין מכרינו", כתב קרבטרי.
לטענתו, התיאוריה של דרווין לפיה "החזק שורד" פחות ישימה בחברה של ימינו, לכן אלו בעלי "הגנים הטובים" לא בהכרח יהיו מנהיגי החברה כפי שהיו בעבר. הוא מסביר כי האינטליגנציה האנושית הייתה בשיאה "כשכל בן אדם נחשף למנגנונים סלקטיביים של הטבע על בסיס יומי", כשתחת התנאים האלה, הסתגלות הייתה עניין של חיים או מוות. "אנחנו, המין האנושי, 'פגיעים אינטלקטואלית' באופן מפתיע, וסביר להניח שהשיא האינטלקטואלי של האנושות היה לפני 2000 עד 6000 שנה", כתב.
"ההתפתחות של היכולות האינטלקטואליות שלנו והניצול האופטימלי של אלפי גנים של אינטליגנציה התרחש ככל הנראה עוד לפני שאבותינו יצאו מאפריקה", הסביר. בסביבה זו, האינטליגנציה הייתה קריטית להישרדות. היה לחץ עצום על הגנים הדרושים להתפתחות רוחנית, דבר שהוביל לשיא באינטליגנציה אנושית.
האשימו גם את האוכל המעובד ואת מי השתייה
אך אין זו רק הטכנולוגיה או הגנטיקה שדרדרה את האינטליגנציה האנושית. המזון המעובד לא עושה עמנו חסד גם כן. חוקרים בריטים גילו לאחרונה כי צריכה קבועה של מאכלים עם רמה גבוה של פרוקטוז (חד-סוכר שניתן למצוא בסוגי מזון רבים) יכולה להוריד במהירות את מנת המשכל שלנו. גם לחומרי הדברה ולפלואוריד, המוסף למי השתייה, יש השפעה שלילית על התפתחות המוח. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מצאו קשר בין הפלואוריד במי השתייה לירידה באיי.קיו. החוקרים הסיקו כי "תוצאות המחקר תומכות במחקרים אחרים על השפעות פלואוריד אצל ילדים".
אך נראה כי לא הכל אבוד. ד"ר קרבטרי מעריך כי האינטליגנציה האנושית לא תידרדר עד לכדי חזרה לצורתנו הפרה-אנושית. להערכתו, החינוך והקדמה מעידים על כך שבבוא היום נצליח לפענח כיצד להתגבר על החולשה הזו, בעזרת שורה של פתרונות אנושיים ואתניים. "למרות שהגנום האנושי שביר, החברה שלנו חזקה מכוח החינוך". אולם, על אף התחזית האופטימית, אין זה הולך לקרות בקרוב: "יש לנו עוד זמן רב עד שיימצא פתרון. אנשים לפני 300 שנים לא העריכו איפה נהיה היום מבחינת הפריצות המדעיות". קרבטרי מעריך כי האנושות תצליח להתמודד עם הבעיה הזו, והידרדרות האינטליגנציה תיפסק - בעוד 300 שנים, בערך.