נושאים חמים

נוהל שכן: בין הכפר ג'אניה להתנחלות טלמון

איך מכינים כריך ברזילאי ברמאללה ומי מבקש ממי להוריד את הווליום בחתונות? בכל שבוע נברר ממה מורכבים חיי היומיום בשני יישובים שכנים - יהודי ופלסטיני

בג'אניה מתגוררים כ-1,400 בני אדם, כולם מוסלמים, ורבים מהם דתיים. על פי המסורת, מקור השם ג'אניה הוא שמו של מלך, ג'ואן, ששלט באזור לפני אלפי שנים. סיפור אחר גורס כי השם המקורי של הכפר הוא בכלל ג'אביה - על שם גובי המסים שהתגוררו באזור - ולאורך השנים הוא עוות והפך לג'אניה.

טלמון ג'אניה (אילוסטרציה)

בטלמון ("ולא תל-מונד כמו שרבים מתבלבלים ואנחנו צריכים לתקן כל הזמן") מתגוררים כ-1,500 בני אדם, מהם הרוב המכריע דתיים על מגוון הכיפות וסוגי כיסויי הראש. קבלה ליישוב מחייבת מעבר בוועדת קליטה, וכן שבת אצל משפחה מארחת. "מי שבא לכאן בלי עמדה אידיאולוגית ימנית הוא מטורף", אומר דיוויד חגי, בן 35, עורך דין העובד בתל אביב. "אנחנו עברנו ליישוב בעקבות הדיבורים על תכנית ההתכנסות של אולמרט. ברור שכל משפחה שעוברת לכאן מסכלת רעיונות כאלה". איך המעבר בין התרבות בתל אביב לתרבות בטלמון? "אין מעבר חד כמו שחושבים. כששומעים מאיפה אני, חושבים שאני מזוקן עם עוזי ודובון, אבל כאן זה מקום כמו כל יישוב קהילתי אחר, כולם רואים ליגת האלופות. אני מודה שאני מת על תל אביב, על התרבות, התזזיתיות, אבל אין שם את הערבות ההדדית שיש כאן".

ההתנחלות טלמון,נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
"כמו כל יישוב קהילתי אחר". דיוויד חגי עם בנו וכלבתו, בביתו בטלמון (צילום: בן קלמר)

כמה עולה לקנות דירה?

בג'אניה המחירים משתנים לפי האזור בכפר. המקומות הגבוהים יותר גם יקרים יותר. עלי יוסף, 37, בעל מסעדה קטנה ברמאללה, מספר כי מחיר ממוצע של מגרש ששטחו חצי דונם הוא כ-60 אלף שקלים. בניית בית ששטחו כ-150 מ"ר תעלה עוד כ-150 אלף שקלים. "זה הרבה מאוד בשביל התושבים פה", מציין יוסף. "הברזל והבטון התייקרו מאוד לאחרונה, ולכן בונים בתים קטנים יותר או בונים חלק מהבית. לאחרונה גם הרבה עוזבים את ג'אניה למקומות זולים יותר".

אל ג'אניה, נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
"בונים בתים קטנים יותר". עלי יוסף עם בתו, בביתו בג'אניה (צילום: בן קלמר)

בטלמון בית בן ארבעה חדרים, ששטחו כמאה מ"ר, על שטח ששטחו 330 מ"ר, עולה כ-850 אלף שקלים.

ג'אניה וטלמון (אילוסטרציה)

ממה מתפרנסים?

חלק מתושבי ג'אניה עובדים ברמאללה, במשרדי ממשלה ובחברות פרטיות, וחלק עובדים בישראל, בעיקר בבנייה. "אני אישית לא הייתי רוצה לעבוד בישראל. זה לא קל", אומר יוסף. "כלכלית אולי זה טוב, אך קשה לראות מה שקורה עם הכיבוש ולהמשיך לעבוד שם. לפני 20 שנה, כשעבדתי בישראל, המצב היה שונה. הייתה תקווה ולא היו הרבה התנחלויות". יוסף למד בכלל עיצוב גרפי אך לא מצא עבודה, ולכן פנה לעסקי המסעדנות. הוא פתח מסעדה קטנה, ומוכר כריכים לבתי עסק. "בגלל המצב הכלכלי הקשה ברשות, בזמן האחרון העסק לא כל כך מצליח. לאנשים אין כסף, הם לא מקבלים משכורות בזמן. גם מי שמקבל 2,000 שקל בחודש, לא יקנה כריך ב-10-15 שקלים ליום. הוא יאכל פעם בשבוע במקרה הטוב". מה הספיישל שלך? "כריך ברזילאי – 'באורו' – סטייק בקר, ביצים, חסה, עגבניות וגבינה צהובה. הוא עולה 17 שקלים אבל כל השאר עולים 6-10 שקלים".

בטלמון התושבים הם אנשי היי-טק ובעלי מקצועות חופשיים. רבות מהנשים הן אחיות מיילדות באזור ירושלים או מורות. מיכל אביאור, בת 43, אם לשישה, עוסקת בעיצוב עוגות לאירועים. "העוגות בקומות שיש בחתונות? זה אני", היא אומרת. זה עדיין קיים? "זה לא נעלם. אני מפרסמת בעיקר בסלוני כלות ויש לזה ביקוש יפה. לפעמים עושה גם סדנאות במסיבות רווקות". נתקלת בבקשות מוזרות מצד הזוג המאושר? "לפעמים מבקשים שנשים בראש העוגה דמויות כמו לוחמי קפוארה או שהדמות של החתן תניף את הכלה באוויר. אני מסבירה להם שזה לא מומלץ כי עד שזה יגיע לאולם זה יתפרק". בלחש היא מספרת שאחותה עובדת בקרן החדשה לישראל. "לא מדברות על פוליטיקה", היא אומרת בחיוך.

סל קניות

טלמון ג'אניה (אילוסטרציה)
ההתנחלות טלמון,נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
מרלובורו ב-27.5 שקלים. חנות המכולת בטלמון (צילום: בן קלמר)

בשירות התושבים

חינוך: בג'אניה שלושה בתי ספר – שני בתי ספר יסודיים ועוד תיכון משותף לילדי הכפר ולילדי הכפר הסמוך ראס כרכר. "אין לנו שום בעיה עם זה שנערים ונערות לומדים יחד, כי הרי כולם יודעים שהחינוך האמיתי הוא בבית", אומר יוסף.

בטלמון יש בית ספר אחד לבנים עד כיתה ח'. הבנות לומדות ביישוב דולב הסמוך. עד לפני עשר שנים, בתי הספר היו מעורבים, אבל בהצבעה של יישובי האזור הכריעו תושבי היישובים נריה ונחליאל, הדתיים יותר, בעד הפרדה. "לדעתי מעורב זה טבעי יותר בגילאים הללו, אבל זה לא שיש כאן דתיות קיצונית. נשים הולכות כאן עם מכנסיים והן לא מרגישות לא נעים", אומר חגי.

בריאות: בג'אניה פועלת מרפאה אחת, פעמיים בשבוע, שבה עובדים רופא משפחה ואחות. ביקור אצל הרופא עולה שלושה שקלים ("זה סמלי"). במקרים דחופים, התושבים מעדיפים לנסוע לרמאללה או לכפר נעמה הסמוך, שם פועלת מרפאה מדי יום.

בטלמון פועל סניף של קופת חולים "לאומית" עם אחות ורופא משפחה, שפתוח מדי יום.

דת: בג'אניה מסגד אחד, מסגד סלאח א-דין.

בטלמון שלושה בתי כנסת.

אל ג'אניה, נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
רוב התושבים דתיים. תושבי ג'אניה במסגד (צילום: בן קלמר)
ההתנחלות טלמון,נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
כל סוגי הכיפות. מתפלל בבית כנסת בטלמון (צילום: בן קלמר)

איפה עושים קניות?

לדברי יוסף, תושבי ג'אניה קונים בגדים, נעליים וציוד אחר ברמאללה. אוכל קונים במכולת בכפר או ממשאית שמוכרת פירות וירקות ומגיעה לכפר מדי יום. יוסף מספר על אשתו הברזילאית, פלסטינית במוצאה, שאותה הכיר כשבאה עם משפחתה לבקר בכפר. "לא קלים לה הפערים בין מה שהיא הכירה בברזיל לבין הכפר. היא רואה את עצמה כברזילאית ופחות כפלסטינית. היא מתה לחזור לברזיל, החיים פה קשים לה. היא מנסה לשכנע אותי לעבור לשם אבל אני מסרב. החיים שלי פה".

תושבי טלמון עושים את עיקר הקניות במודיעין או בתל אביב, בדרך חזרה מהעבודה. "בשביל בגד טוב אני נוסעת לירושלים", אומרת אביאור. ומה עם הקניות לקראת החזרה לבית הספר? "וואו", היא אומרת, "מאיפה מתחילים? כדי לחסוך החלפנו ספרי לימוד עם משפחות אחרות וחסכנו הוצאה נכבדת אבל רק הקניות של המחברות והקלסרים זה כבר מאות שקלים". בנו של חגי עולה לכיתה א'. "יש דאגה טבעית", הוא אומר. "סבתא קנתה תיק של באטמן או סופר-מן, קנינו כמובן ספרים ושולחן לחדר. בוא נגיד שהיו הוצאות".

מס מקומי

בג'אניה כל משק בית משלם 15 שקלים בחודש, בעבור איסוף אשפה. "כל התשתיות גמורות פה, הכול ישן, למועצה אין כסף. הוגשה בקשה לבנות תאורת רחוב, אך היא טרם אושרה", אומר יוסף. הוא עצמו מתנייד בשנתיים האחרונות בין בית משפחתו בג'אניה לבין דירה שכורה ברמאללה. "אני משלם מדי חודש 400 דולר עבור ארבעה חדרים בשכונה טובה בעיר. אני לא רגיל לחיות בדירה. מעדיף לחיות בכפר".

בטלמון, מלבד ארנונה למועצה המקומית, כל משק בית משלם 160 שקלים בחודש, דמי "ביטחון", או תורם שלוש שעות שמירה בלילה בחודש. "לפעמים אתה קם בשתיים, שומר ואז נוסע לעבודה", אומר חגי. עוד משלמים מסי יישוב בסך 265 שקלים, שכוללים תשלום על אירועי תרבות וניהול שוטף של בתי הכנסת, מסי "אמנה", החברה הבונה את מרבית הבתים ביהודה ושומרון בסך 30 שקלים. עוד נותנים לקרן מתן בסתר למשפחות נזקקות ולקרן גמילות חסדים. בנוסף לכך, משלמים התושבים מדי חודש 40 דולר כדי לכסות הלוואה שנלקחה לשם בניית בית הכנסת המקומי. "קחו את הבועה הזו של 'זול לגור בהתנחלויות' ותפוצצו אותה", אומר חגי, "אלף שקל לפחות יורדים מהעובר ושב לפני שבכלל התחלת את החודש".

ההתנחלות טלמון,נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
160 שקלים בחודש דמי ביטחון. טלמון (צילום: בן קלמר)

יום בבית הספר

עלא, בן 14 מג'אניה, שעלה לכיתה ט', מספר שבמהלך החופש הגדול הוא שיחק הרבה כדורגל ("לא כל יום. היו ימים מאוד חמים"), קרא עיתונים וישן הרבה ("בעיקר ברמדאן, בצום"). מבית הספר הוא זוכר בעיקר את המקצוע לאומיות שבו למד על ההיסטוריה של פלסטין. הוא אוהב במיוחד שיעורי ספורט ("המורה טוב וזה מעביר לי את הזמן מהר") ופחות אוהב מתמטיקה ואנגלית ("שני מקצועות קשים"). כשיהיה גדול הוא רוצה להיות רואה חשבון. אחיו הקטנים של עלא, בני 9 ו-11, מתגאים שגם הם הצליחו לצום בהצלחה ברמדאן.

רוני, בת 13 וחצי מטלמון, עלתה לכיתה ח'. היא לומדת מתמטיקה, גיאוגרפיה, לשון, אמונה, הלכה, ספרות וספורט. אוהבת מאוד את שעת חברה, וחושבת ברצינות להיות זמרת כשתהיה גדולה.

אל ג'אניה, נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
החופש נגמר. תושבים בג'אניה (צילום: בן קלמר)

מה עושים אחר הצהריים?

בג'אניה, אם לא משחקים כדורגל ברחובות, גולשים באינטרנט ומשחקים משחקי מחשב. "אין פה חוגים, אבל אם הבת שלי תתעקש שהיא רוצה ללמוד לנגן על כלי נגינה מסוים, אשלח אותה ללמוד ברמאללה", אומר יוסף. לדבריו, כולם בכפר נמצאים כל הזמן בפייסבוק, כולל הוא עצמו. "אני לא חושב שזה דבר טוב שילד בן 13 מבלה את רוב זמנו בפייסבוק. האחיינים שלי מחוברים באחת-שתיים בלילה. זה רע. הם צריכים לישון בשעה הזו ולא לשחק במחשב. הרי לא לומדים כלום מהפייסבוק".

בטלמון יש חוגי מוזיקה - גיטרה, חלילית ופסנתר - לצד חוגי קפוארה, כדורסל וקרמיקה. מה עם פייסבוק? "לכולם יש, ילדים ומבוגרים", אומרת אביאור. "לא הרשיתי לבת שלי, בת 12, לפתוח חשבון, אבל אני בטח אכנע בזמן הקרוב. יש חשש גדול מי בדיוק מציע לה חברות. את הגדולים אני מנסה להגביל לשעתיים ביום".

ההתנחלות טלמון,נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
"לכולם יש פייסבוק". בני נוער בטלמון (צילום: בן קלמר)

בילויים לגדולים

בג'אניה, רוב התושבים מעדיפים לבקר איש את רעהו. "לא הרבה יוצאים מחוץ לכפר. אם יוצאים, אז הולכים לבית קפה כלשהו. לא יוצאים בשעה מאוחרת מדי". ליוסף אין מקום בילוי מועדף. "אני אוהב לנסות כל פעם מקום חדש. אני גם לא יכול לשבת במקום שמגישים בו אלכוהול כי אני דתי". לא ניסית מעולם אלכוהול? "לא. וזה גם לא מסקרן אותי".

בטלמון "יוצאים להופעות של אמנים, כמו עידן רייכל", מספרת אביאור. בנוסף, חדר הכושר "גלאט-כושר", שפתח זוג מהיישוב במרתף ביתם, הפך פופולרי מאוד. "חדר כושר של ממש, עם שעות נפרדות וחוגים כמו קונג-פו, קיקבוקס, פילאטיס, מחול אפריקאי. 150 שקל למנוי". בימי שישי, אפשר ללכת לבית קפה שנפתח סמוך ליישוב, ושמו "בד בבד". חגי מספר כי הוא אוהב לשבת בפאב "השופטים" בתל אביב, ורק באחרונה היה עם אשתו בהופעה של המוזיקאי נעם יעקובסון במועדון "צוזאמן" ברחוב לילינבלום. "אני ואשתי גרופיז", הוא מודה.

גיבורים מקומיים

אמו של יוסף, נביהה, בת 77, מזכירה לבנה את שמו של פרג' פחידה. "שהיד שנהרג באינתיפאדה הראשונה". בנוסף שניהם מציינים את עיטאף יוסף, אחותו של עלי. "היא הייתה פעילת פתח שהניחה פצצה בתחנה המרכזית בשנת 79'. הפצצה אותרה ונוטרלה. היא ישבה בכלא ארבע שנים ושוחררה בעסקת ג'יבריל. היא נישאה בירדן, שבה ב-94', בעלה מת והיא חיה פה ליד עם ילדיה. כולם ראו בה במשך שנים גיבורה כי בשנות ה-70' היה נדיר מאוד למצוא נשים לוחמות". במה בדיוק היא נלחמה? היא הניחה מטען שיכול היה להרוג ילדים. "היא הניחה אותו ליד חיילים. אני לא חושב שלפגוע בילדים זה טוב. אבל כל אחד עם הדעה שלו". נביהה אומרת שהיא כעסה על בתה בזמנו כי היא ידעה שיהרסו לה את הבית ושעיטאף תיכנס לכלא. יוסף נוקב גם בשמותיהם של ד"ר מוסא עבד אל-רני, מנהל מחלקת היולדות בהר הצופים ("אדם מאוד מכובד שכולנו גאים בו. רופא מעולה") וד"ר בילאל פחידה ("מומחה גדול לסרטן").

בטלמון מזכירים את רב היישוב, רמי ברכיהו. "קונצנזוס ביישוב, ראש קהילה שתמיד יעדיף לנהוג בפסיקותיו בדרכי נועם. סמכות תורנית עובר כולם". כמו כן, מציינים את העיתונאית אמילי עמרוסי. "היא מוכרת בציבור הישראלי ובתקשורת בעיקר כי היא לא מייצגת את המתנחלת הטיפוסית ואת הסטריאוטיפ שמדביקים לנו". אדם נוסף שמציינים הוא אהרון כריש. "איש חינוך שמעניק מעצמו לא רק בחדרי הלימוד, אלא גם לוקח את תלמידיו למסעות אופניים ודרך הטבע מחנך את הילדים". העובדה שכריש סיים את תחרות "איש הברזל" רק מוסיפה, כדבריהם.

קבוצת כדורגל אהודה

ג'אניה, כרגיל, חלוקה בין ברצלונה לריאל מדריד. "יש לג'אניה קבוצה, והיא אפילו לא רעה, אבל אני לא עוקב", מציין יוסף.

בטלמון אוהדים את ברצלונה ויש גם קבוצת אוהדי בית"ר ירושלים. בכדורסל אין שאלה בכלל - מדי יום חמישי מתכנסים לראות את הצהובים מתל אביב.

מה יהיה כאן בעוד עשר שנים?

ב'גאניה "תהיה יותר בנייה", מעריך יוסף. "לצערי לא נוכל לבנות בצדדים, כי אין לנו אפשרות להתרחב. אני מעריך שגם טלמון יתרחבו כי הם כל הזמן מתרחבים".

בטלמון "מקווים שתהיה בנייה נוספת, אפילו בניינים של שש-שבע קומות. אני לא חושב שיישובי גוש טלמונים יתאחדו אבל אין ספק שגם ג'אניה תישאר כאן".

אל ג'אניה, נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
"תהיה יותר בנייה" (צילום: בן קלמר)

יחסי שכנות

ג'אניה: "אין יחסים", קובע יוסף. "אנחנו עוברים בתוך טלמון פעמיים בשנה לחריש ולמסיק זיתים. יש לנו הרבה מאוד בעיות אתם. מחכים הרבה לאישורים. אין לנו שום קשר עם המתנחלים. לא באים לשם ולא נמצאים בקשר". על קירות אחד הבתים בפאתי היישוב עדיין ניתן לראות כתובות "תג מחיר" שריססו אלמונים לפני כמה חודשים. בג'אניה מסרבים למחוק אותן. מה המסר שלך אליהם? "אנו חיים כאן ביחד וזה מבחינתי המצב הנתון. אנו רוצים לנוע בחופשיות, להגיע לאדמותינו באופן חופשי, הם שולטים בכל. זה לא הצבא שמחליט מתי ניכנס לאדמותינו, זה הם".

טלמון: "אין יחסים ואני אומר את זה בצער רב", אומר חגי. "מאוד הייתי רוצה שתהיה בינינו שכנות טובה. לפעמים אני הולך עם ילדי למעיין הסמוך ליישוב ואם יש שם ערבים אני תמיד עם עין פקוחה. הנסיבות לצערנו הובילו אותנו למצב הזה וזה מעציב אותי. לפני כמה חודשים, שמענו שריססו כתובות על קיר של בית. אנשים כאן זעמו. איזו מן התנהגות זו?". יש לך מסר לתושבים השכנים? "היינו מעוניינים לבסס אתכם יחסי שכנות, כאלה שאם נגמרו הפירות אצלנו נוכל לבוא למכולת שלכם ולהיפך". וגם, בעקבות כמה חתונות שנערכו באחרונה בכפר: "אם אפשר, שינמיכו את הווליום".

אל ג'אניה, נוהל שכן, אוגוסט 2012 (בן קלמר)
"חיים ביחד וזה מצב נתון". ילדה בג'אניה (צילום: בן קלמר)

מדד השלום

ג'אניה: יוסף אומר 0 מתוך 10: "אם הייתם שואלים לפני 15 שנה, הייתי אומר 7-8, אבל לאור התרחבות ההתנחלויות ולאור התמיכה הממשלתית בהתנחלויות, אנחנו רק הולכים אחורה. מי יודע, אולי תבוא ממשלה לא מהימין שתשנה את המצב. ואני לא מתכוון לקדימה. הרי ניסינו את אולמרט ולבני וזה לא עזר. צריכה לבוא ממשלה שרוצה שלום אמיתי. אבו מאזן מסוגל ורוצה. אפילו העם מתנגד למתינות שלו".

טלמון: אביאור אומרת 4.5 מתוך 10. "ההסכמים האלה לצערי לא תופסים בשטח", היא אומרת, "החלום שלי זה שלום אבל אני רואה את החינוך שלהם לשנאה ואם זה לא בא מלמטה, קשה לי להאמין שזה יכול להתקיים". חגי אומר 0 מתוך 10. "בדורות הקרובים, הסכם נוסח כישלון אוסלו לא יקרה ולא יחזיק. זה חייב לבוא מלמטה, בשכנות טובה. אני רואה רכב פלסטיני תקוע בצד הדרך אני מפחד לעצור ולעזור. מעבר לזה, הדמות שציירתם לי הוא מתנחל שאוכל ערבים לארוחת בוקר. הדור שלי מכיר רק מציאות של הפרדה ושל כבישים שסגורים לתנועת יהודים. יש פה מספיק מקום לכולם".

לפנייה לכתבים:
ניר יהב - nir_yah@walla.com
יהושע בריינר - joshjosh@walla.com

עוד נוהל שכן:
בין ההתנחלות בית חורון לכפר בית ע'ור אל-פוקא
בין הכפר ג'בע להתנחלות גבע בנימין