וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ראש המוסד לשעבר: "לא קשקשו על תקיפת הכור בעירק כמו היום"

יוסי מלמן

15.8.2012 / 12:08

בראיון לוואלה! מספר נחום אדמוני, שכיהן כסגן ראש המוסד ב-81', על ההתנהלות שקדמה לפעולה ההיא, שלדבריו לא הגיעה לדיון ציבורי. "גם אז היו שאמרו 'לא צריך להפציץ עכשיו'"

ראש המוסד לשעבר, נחום אדמוני, סבור שהדיון הציבורי, בהשתתפות מקבלי החלטות ובכירים במערכת הביטחון, בנושא תקיפה אפשרית של ישראל באירן, הוא "שערורייה". משום כך, הוא גם אינו מוכן להתייחס לנושא בפומבי. אדמוני כיהן כראש המוסד בשנים 1982-1989, וקודם לכן כסגנו של יצחק (חקה) חופי שעמד בראש הארגון. בעוד כחודשיים, יוקרן בערוץ הראשון סרט על חופי, שיזם "אגמון" - ארגון הגמלאים של המוסד, שבראשו עומד כיום אדמוני. במסגרת הסרט מרואיין גם אדמוני עצמו, שמספר על הפעולות שנעשו באותה עת לסיכול תכנית הגרעין של עירק.

במחצית השנייה של שנות ה-70, היה המוסד בראשות חופי אחראי למאמצי הסיכול, כדי למנוע מסדאם חוסיין להשלים את בניית הכור הגרעיני "אוסיראק" (תמוז) שרכש מצרפת. לשם כך, הוקמה קבוצת עבודה שנקראה בשם הקוד "עידן חדש", שבה השתתפו אנשי מוסד, קציני אמ"ן ואנשי הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א). אדמוני עמד בראשה. "הקבוצה עבדה על הנושא במשך כשנתיים, אספה והעריכה מידע וניסתה לסכל (את מאמציו של חוסיין - י"מ)", מספר אדמוני בראיון לוואלה! חדשות. "הצלחנו לדחות את ההחלטה בנושא עד שהגענו למסקנה שלמרות זאת, עירק מתקדמת בתכנית הגרעין שלה, ויש צורך להכניס את צה"ל לתמונת הסיכול. דנו בכל מיני אפשרויות של סיכול צבאי. הדברים ידועים והתפרסמו. חשבו על פעולה קרקעית, אך הרעיון נפסל. לבסוף נבחרה הדרך של פעולה אווירית - של הפצצה של חיל האוויר". לדבריו, התקיימו דיונים בנושא אצל ראש הממשלה. "למרות שחקה התנגד למהלך הצבאי, הוא היה הגון מספיק כדי להביא אותי כסגנו לראש הממשלה כדי להשמיע את דעתי", סיפר. "בפגישה בשש עיניים עם בגין, הבעתי לא רק את דעתי האישית בעד התקיפה, אלא את דעת קבוצת העבודה שעמדתי בראשה, שהגיעה למסקנה כי רק סיכול צבאי יועיל לאחר שנוסו הדרכים האחרות".

אותן דרכים שאליהן התייחס אדמוני היו אמצעים דיפלומטיים – הפעלת לחץ על ממשלת צרפת וממשלות אחרות שיחדלו לספק לסדאם חוסיין ציוד וחומרים לכור וכן פעולות חשאיות. לפי פרסומים זרים, הפעולות כללו ביצוע פעולת חבלה בנמל בצרפת בציוד שנועד לכור (ליבות הכור) ב-1979, וחיסול מדעני גרעין שעבדו בתכנית הגרעין של סדאם חוסיין. "יש לי הרושם שקולי שקל משהו בהחלטה של בגין", להורות לחיל האוויר לתקוף את הכור ולהשמידו – פעולה שבוצעה בהצלחה ביוני 1981, הוא הסביר.

תקיפת הכור הגרעיני בעירק ב-1981. AP
"לא קשקשו על זה". תקיפת הכור הגרעיני בבגדד, 1981/AP

ראש המוסד לשעבר נזכר כי לקראת ההכרעה, התקיימו דיונים נוקבים בממשלה ובמערכת הביטחון. "גם אז דובר על מרחב החסינות", הוא הדגיש, והשתמש בביטוי שבו נעשה שימוש גם כיום בהקשר של תכנית הגרעין של אירן. "במקרה ההוא, דובר על המועד שבו יוכנס לכור חומר רדיואקטיבי - מוטות הדלק הגרעיניים. היה ברור כי ברגע שהחומר יוזן, וזה היה עניין של שבועות, הפצצה היא פעולה מרחיקת לכת אף אחד לא היה מוכן לקחת את הסיכון להפציץ כור פועל. אף שמומחים ומדענים אמרו לנו שגם הפצצה של כור שיש בו מוטות דלק לא תביא לענן רדיואקטיבי לעבר בגדד, אף אחד לא היה מוכן להסתכן בכך. בסופו של דבר, מה שהפצצנו היה בטון וברזל".

לדברי אדמוני, "גם אז היו אנשים שאמרו 'לא צריך להפציץ עכשיו'. חקה אמר 'לא עכשיו', אף שאני חושב שהוא ידע שבעצם אם לא עכשיו פירושו אף פעם לא. וחקה לא היה היחיד שהתנגד - היו התנגדויות מימין ומשמאל". הוא הוסיף כי "סגן ראש הממשלה, פרופסור יגאל ידין, איים להתפטר. ראש אמ"ן, יהושע שגיא, התנגד, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, אביעזר יערי, תמך בפעולה. היו הדלפות שדחו את הפעולה. אך לשמחתי הדברים לא הגיעו לדיון ציבורי כפי שהוא מתנהל כיום. לא קשקשו על זה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully