וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

זה לא לטלפון

רן רזניק

15.2.2012 / 19:12

תחקיר: "רופאי ילדים און-ליין" של הכללית פועל כבר שנתיים, בלי פיקוח של משרד הבריאות. עד כה השתמשו בו כ?200 אלף הורים. השאלה הגדולה: איך אפשר לאבחן חולה מרחוק?

תוך כדי דיבור מביט אבי שוב ושוב בתמונות של בתו נועה בת השלוש וחצי. התמונות צולמו בחנוכה האחרון, והיא נראית בהן רוקדת ושרה במסיבה של גן הילדים שלה בתל אביב - ילדה חייכנית, חברותית ומקסימה. המסיבה התקיימה ב?16 בדצמבר 2011, ואחריה שבה המשפחה לביתה הדו?קומתי בשכונה תל?אביבית שקטה בגבול גבעתיים. שום דבר לא הכין את ההורים למה שקרה באותו הלילה. הם אכלו את ארוחת הערב המשפחתית הקבועה שלהם עם נועה ושלושת אחיה הגדולים, ופרשו לשנתם.

לקראת חצות החלה נועה להתלונן על כאבי בטן. מאחר שהמוקד של קופת חולים כללית במרכז תל אביב כבר נסגר, נסעו ההורים לבית החולים איכילוב. לטענתם, מאחר שהגיעו ללא טופס 17, המליצה להם המזכירה במיון של בית החולים לילדים דנה להתייעץ עם רופא במוקד "רופאי ילדים און?ליין" של קופת חולים כללית, הנותן ייעוץ באמצעות הטלפון או באמצעות תוכנת סקייפ, שבה יכול הרופא לראות את המטופל על מסך המחשב.

האב שוחח טלפונית עם הרופא במוקד וסיפר על כאבי הבטן של בתו. הרופא יעץ לו להסתפק בתרופה לשיכוך כאבים, וכך עשו ההורים. לאחר כמה שעות התמוטטה נועה בזרועות הוריה, לעיני שלושת אחיה, ואביה ניסה לעשות לה החייאה. ניידת טיפול נמרץ של מגן דוד אדום שהוזמנה אל הבית ניסתה אף היא להחיותה, אך ללא הצלחה. נועה הובהלה לבית החולים לילדים דנה שבאיכילוב, שם נקבע מותה. המשפחה סירבה לבקשת הרופאים לבצע נתיחה לאחר המוות, ולכן לא ידועה עד היום סיבת המוות הוודאית.

אז המקרה מתריע אבי על הסכנות הקיימות בייעוץ טלפוני רפואי ומעלה שאלות על היומרה של הקופה הגדולה, הוותיקה והמשפיעה בישראל לקיים אבחון רפואי סביר בלי לראות את החולה ולבדוק אותו, ובלי שלרופא יש היכרות מוקדמת עם המטופל. זו הסיבה שהוא ניאות להתראיין ולדבר על האסון שעבר על משפחתו לפני חודשיים בלבד: כדי שמשרד הבריאות וקופת חולים כללית יעריכו מחדש את הסכנות בשירות הרפואי המקוון, המוצג כפיסגת הרפואה והקידמה.

ללא אישור משרד הבריאות

מוקד "רופאי ילדים און?ליין" פועל בשנתיים האחרונות דרך המוקד הטלפוני הכללי של קופת חולים כללית, והוא הגדול בישראל מסוג זה. השירות פועל בלילות ובסופי השבוע באמצעות כ?40 רופאים שיושבים בביתם ומדברים בטלפון או באמצעות שיחת וידיאו במחשב עם הורי הילדים. לפי נתוני הכללית, בשנתיים האחרונות פנו לשירות כ?200 אלף הורים.

רובם הסתפקו בייעוץ טלפוני, ורק מיעוטם - בין 10 ל?20 אחוזים - קיימו את הייעוץ בשיחת וידיאו. בחודש ממוצע עונה השירות לכ?8,000 פניות. ב?2011 רק כ?30 אחוזים מהפניות התבצעו מיישובים בפריפריה - מקומות המרוחקים יותר משעת נסיעה מהמוקד הרפואי הקרוב ביותר. מדי יום מבוצע סקר שביעות רצון בקרב 10 אחוזים מכלל הפונים, ומאז תחילת השירות עומד ציון הסקר על 9.4 - ציון הנחשב גבוה מאוד. רק מיעוט מהפונים - כ?18 אחוזים - מופנים למיון.

בפרסומים על השירות שהופצו בתחילת 2010 מצהירה הקופה בגאווה: "שירות רפואי חדשני הושק לאחרונה בכללית: רופאי ילדים און?ליין בניהול מומחי מרכז שניידר לרפואת ילדים... שירות זה יכול לחסוך במצבים רבים הזמנת ביקור רופא לבית הילד, נסיעה מיותרת לחדר מיון או למר"מ". הקופה מכריזה כי היא "מארגוני הבריאות הראשונים בעולם וארגון הבריאות הראשון בישראל המעניק ללקוחותיו אפשרות להתייעץ עם רופא מומחה ברפואת ילדים בשיחת וידיאו און?ליין, באמצעות מצלמת המחשב הביתית או באמצעות שיחת טלפון", וכי "הביקור הווירטואלי מאפשר לרופא או לרופאה להתרשם חזותית ממצבו של הפונה, והוא מספק מימד אישי התורם ליכולתו של הצוות הרפואי להעריך הערכה ראשונית את מצב הפונה ולקבל החלטות קליניות מושכלות בזמן אמת".

ואולם, למרות היומרה לקבל "החלטות קליניות מושכלות בזמן אמת" עבור לקוחות הכללית - יותר ממחצית מאזרחי המדינה - מבדיקת "ישראל היום" עולה כי השירות פועל ללא פיקוח או בקרה מיוחדים של משרד הבריאות וללא הסדרה של הנושא בישראל. למעשה, השירות פועל זה שנתיים באופן גלוי ופומבי ותוך כדי התהדרות במתן שירות חדשני, בלי שמשרד הבריאות בדק בעצמו את איכות השירות הרפואי ובלי שהמשרד גיבש הנחיות קפדניות להפעלת השירות. גם רופאים שמאמינים כי שירות כזה הוא חיוני ומועיל סבורים כי הוא מחייב בקרה מיוחדת ופרסום הנחיות חדשות, שייתנו מענה לאופיו המיוחד - שבו הרופא לא רואה ולא בודק את החולה, אבל מתיימר לתת שירות של מיון באופן קבוע והמוני.

נדרשת הכשרה ייחודית

רק בחודשים האחרונים, כשנתיים לאחר שהשירות החל לפעול והשתמשו בו מאות אלפי מטופלים, נזכרה הנהלת משרד הבריאות להקים ועדה המונה 15 חברים, ובהם נציגי ארבע קופות החולים, שתמליץ למשרד על אמות המידה הרפואיות, המשפטיות, החברתיות, האתיות והכספיות להפעלת שירות רפואי מקוון. לפני שבוע הציגה הוועדה את מסקנותיה, הנחשפות כאן לראשונה. בין היתר נכתב בהן כי "בדומה למפגש רפואי פיזי (בין חולה לרופא), גם בשירותי רפואה מקוונים יש סיכויים וסיכונים", אולם "המגבלה שמציב המרחק (כלומר העובדה שהרופא לא נמצא ליד החולה, ובחלק ניכר מהמקרים גם לא רואה אותו; ר"ר), מחייבת משנה זהירות בעת קביעת האבחנה ודרכי הטיפול".

הוועדה קבעה כי נדרשת הכשרה ייחודית של כלל המנהלים הרפואיים והמטפלים הנותנים את השירות, וכן נדרש שמקבל השירות יחתום על הסכמה שהוא מודע למגבלות השירות הרפואי שניתן לו לעומת שירות פנים אל פנים. לדברי אביה של נועה, לא נאמר לו ולא נרמז לו, כשפנה לשירות, כי הייעוץ הרפואי נחות או מוגבל מסיבה כלשהי.

המקרה של נועה היה ידוע ליותר מעשרה בכירים במשרד הבריאות, שהתייחסו אליו בדיוני הוועדה, אבל איש לא ביקש שייחקר. המקרה שלה הוצג במצגת של הוועדה רק כדוגמה לשאלות שיכולות לעלות בנוגע לייעוץ רפואי מקוון. בעקבות פניית "ישראל היום" הודיע משרד הבריאות כי פתח בבדיקת המקרה, והשבוע גם פנתה למשרד עו"ד אילנה זינגל, המייצגת את המשפחה, ודרשה שתוקם ועדה לחקירת נסיבות מותה של נועה.

"השירות הרפואי המקוון אינו תחליף לשירות רפואי פרונטלי", אומר רופא בכיר. "להפך, במידה רבה הוא שירות רפואי נחות יותר, שיש בו אפילו פוטנציאל אמיתי וממשי לסכן את החולה, מאחר שהאבחון נעשה ב'שלט רחוק' ותוך כדי ויתור על אמצעי האבחון הבסיסיים החשובים והקריטיים ביותר - בדיקה פיזית, מישוש, שמיעה, הרחה וראייה של הילד". רופא אחר מוסיף: "הבעיה היא שמציגים את העניין כשירות מתקדם, וזה עלול לגבול בהונאה כי ההורים חושבים שהם נותנים לילדים את השירות הרפואי הכי חדשני, אבל בסופו של דבר אתה בא לרופא שנאלץ להשתמש בניחוש ובהשלמת פערים של מידע, בגלל שהוא לא רואה את החולה ולא בודק אותו בדיקה גופנית".

בקופת חולים כללית רואים בשירות הצלחה גדולה ומציגים את הנתונים המחמיאים שהתקבלו בסקרי שביעות הרצון של ההורים שפנו למוקד הטלפוני. בקופה אף מתכננים להרחיב את השירות לתחומי רפואה נוספים, והוא עשוי להיות מודל לחיקוי עבור שלוש קופות החולים האחרות.

במרחק נגיעה מבדיקה

בליל מותה של נועה, בסביבות חצות, נסעו עימה ההורים למוקד החירום של קופת חולים כללית ברחוב אבן גבירול בתל אביב. לאחר שנוכחו שהמוקד סגור, המשיכו לחדר המיון של בית החולים לילדים דנה. כשהגיעו לשם פנו ההורים למזכירה הרפואית בדלפק הכניסה. "סיפרתי לה שהילדה סובלת כבר כמה שעות מכאבי בטן חזקים ומהקאות", אומר האב. "היא אמרה לי שלא כדאי לאשפז אותה והמליצה לי להתקשר למוקד הטלפוני של הקופה ולדבר ישירות עם רופא ילדים. היא אמרה לי לא לומר לרופא שאני נמצא באיכילוב. התקשרתי מבית החולים למוקד של הקופה, דיברתי עם רופא ילדים ודיווחתי לו על מצבה של נועה. הוא אמר לי שאין צורך להגיע לבית חולים והמליץ לתת לה תרופה לשיכוך כאבים ושתייה מרובה. חזרנו הביתה ונתנו לה תרופה לשיכוך כאבים".

חשוב לציין כי בכל בתי החולים הציבוריים בארץ אפשר להתאשפז גם ללא טופס 17, לאחר שהמטופל מתחייב להסדיר את התשלום מאוחר יותר באמצעות הפניה מקופת החולים. לדברי האב, אופציה כזו לא הוצעה לו. וכך, לאחר השיחה הטלפונית ב?2 לפנות בוקר, כשנועה נמצאת במרחק נגיעה מבדיקה רפואית מלאה של רופא ילדים בחדר המיון של איכילוב, לקחו אותה הוריה בחזרה הביתה. הם נתנו לה כדור אקמול, קולה ותה עם סוכר. כעבור כמה שעות, בסביבות 5 בבוקר, חזרה נועה להתלונן על כאבי בטן עזים. הוריה החליטו לקחת אותה שוב לאיכילוב, אבל בטרם הספיקו לעשות זאת היא התמוטטה והתעלפה. אביה ניסה להנשימה. בני המשפחה התקשרו שוב למוקד הטלפוני של כללית ודיברו עם רופא הילדים ד"ר רומן כץ. הרופא כתב עבורם הפניה לחדר מיון בטופס מיוחד של שירות רופאי ילדים און?ליין. בטופס כתב ד"ר כץ: "פנייה שנייה ללילה זה. הילדה סובלת מהקאות, כאבי בטן ולא משתינה. הלקוח הופנה למיון ילדים". נועה נלקחה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים דנה באיכילוב. היא הגיעה לחדר המיון ללא דופק וללא נשימה, ולאחר כחצי שעה של ניסיונות החייאה - נקבע מותה.

"אנחנו מנוסים בטיפול בילדים חולים", אומר אבי, אביה של נועה, ששלושת אחיה בני 19, 16 ו?10, "זו היתה הסיבה שלקחנו את נועה לחדר המיון באיכילוב כדי שהיא תקבל טיפול רפואי. עשינו את זה כבר כמה פעמים עם ילדינו הגדולים יותר ועם הוריי. אבל באיכילוב ניגשתי לפקידת הקבלה והיא המליצה לנו להתקשר למוקד, אז התקשרתי דרך הטלפון הנייד שלי ותחילת השיחה היתה בנוכחותה ואפילו הושמעה בזמן אמת ברמקול. "הרופא במוקד שאל אותי מה הבעיה, ואמרתי לו שהילדה מקיאה וסובלת מכאבי בטן. הוא שאל אותי אם יש לה חום ואם היא שותה. אמרתי לו שאין לה חום, אבל ציינתי בפניו שהיא חיוורת והוא אמר לי שזה בגלל ההקאות. הוא אמר לי שאם אין לה חום זה נראה ויראלי והורה לתת לה נר אקמול.
"ואז חזרנו הביתה. ברגע שהגעתי לחדר המיון, ושם כיוונו אותי למוקד של כללית, ושם רופא ייעץ לי לא לאשפז אותה בבית חולים, לקחתי את זה כהמלצה של בעלי סמכות רפואית. לא חשבתי שאני צריך לפקפק בהמלצה של רופא במוקד של הקופה שאני חבר בה".

עו"ד אילנה זינגל, המייצגת את המשפחה, העלתה השבוע בפני מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, את טענות ההורים, החשים כי נבגדו הן על ידי בית החולים איכילוב והן על ידי קופת חולים כללית. היא ביקשה לחקור את השאלות הקשות שצריך לבדוק בפרשה: איך קרה שילדה חולה, הסובלת מכאבי בטן ומהקאות, מובאת לאחר חצות על ידי הוריה לחדר המיון לילדים של איכילוב ולמעשה נשלחת החוצה למוקד טלפוני וירטואלי בלי שנערכה לה כל בדיקה ואבחנה רפואית אמיתית? איך פועל השירות הרפואי הווירטואלי של הכללית, שבו ניתנות אבחנות רפואיות בלי לראות את החולה ובלי לבדוק אותו? והאם הדבר עומד בסטנדרטים אתיים ובהנחיות משרד הבריאות לטיפול רפואי סביר?

sheen-shitof

וזה כחול לבן

המכשיר שמשנה את כל מה שידעתן על רענון ומיצוק עור הפנים

בשיתוף פרמייר

"סיכון ממשי לחולים"

בקופת חולים כללית סירבו לאפשר לנו לשוחח עם האחראים והממונים על השירות הרפואי המקוון. בקופה לא מסרו את תגובתם הישירה של המעורבים בטיפול בנועה בשירות המקוון באותו הלילה, וכן נמנעו בתוקף ממתן תשובות ישירות לטענות הקשות של המשפחה.

ד"ר יעקב אורקין, מנהל מרכז בריאות הילדים של כללית באופקים, מודה באומץ כי "שירות רופאי הילדים און?ליין הוא נושא מאוד מסובך ומפחיד. היועץ הרפואי בשירות לא מכיר את המשפחה, לא מכיר את התיק הרפואי וצריך בעיקר לסמוך על נתונים שההורים מספקים לו. כרופא ותיק אני יודע שהורים מדווחים על מצב ילדיהם בצורה לא מדויקת לחומרה או לקולא. לעיתים יש גם תפיסות חברתיות ואישיות, שמתייחסות בצורה מחמירה או מקילה לתופעה גופנית מסוימת, ולרופא אין שום דרך לקלוט את זה במחשב או בטלפון".

"אין אינפורמציה הכרחית כמו שפת גוף ובדיקה פיזית. ברפואה אנחנו תמיד עובדים במצב של נתונים חסרים, זה מצב שמובנה בהליך האבחון הרפואי, וכאן חסרים עוד נתונים שעלולים להיות קריטיים. במקרה של ייעוץ רפואי מקוון צריך עוד שיקול דעת".

מה בעצם חשיבות הבדיקה הפיזית של המטופל?

"לפעמים בדקות הראשונות של המפגש עם המטופל, ורק על ידי שיחה, יש כבר סיכוי גבוה לנחש את האבחנה. האמירה המקובלת היא: 'תקשיב טוב לחולה, והוא יספר לך את האבחנה'. מכאן שהחלק במפגש שבו אתה רואה את המטופל הוא קריטי. אבחנה היא תמיד פאזל שיש בו כמה חלקים - הבדיקה, תוצאות המעבדה, המידע מההורים, המידע הציבורי באותה העת (למשל התפרצות מגיפות) וכו'. כדי שהרופא יגיע לאבחנה כמה שיותר נכונה, הוא צריך מספיק חלקים של הפאזל. למשל, אם אני מכיר את ההורים והמשפחה, זה חלק חשוב מאוד. אני מנסה לא לתת שום ייעוץ רפואי טלפוני למי שאני לא מכיר.

"אבל בסך הכל נדמה לי שאם יעשו ניסוי, רוב הרופאים ישאלו שאלות דומות בקשר למטופל, ורובם יוכלו להחליט על האבחנה בלי לראות את המטופל. לפעמים צריך לשאול את ההורים את השאלה הנכונה, וזה פותר הרבה בעיות. חוסכים מהם להגיע לחדר המיון, וזה לא חטא גדול. צריך לזכור שאחת הבעיות שלנו היא הנטייה לרוץ לרופא בגלל שעתיים של חום לא גבוה. המערכת הרפואית אצלנו עושה עוול לחולים ומתישה את הרופאים בהפניות רבות מדי לחדרי המיון".

לדברי עו"ד ד"ר שי פויירינג, מייצג נפגעי רשלנות רפואית ורופא בהכשרתו, "צריך לזכור שהפירוש המילולי של המושג הלטיני 'קליניקה' הוא מיטת החולה, וגם מכאן נרמזת החשיבות הקריטית שהרופא יבקר ליד מיטת החולה ויבדוק אותו. לרפואה המקוונת אכן יש יתרונות - למשל במקרה שהרופא שליד החולה מתייעץ בעצמו עם רופא מומחה אחר שיכול לתרום מהידע ומהניסיון שלו או במקרה של שיחות ועידה של רופאים. אבל כשהחולה מרוחק מהרופא המטפל, הוא מרוחק גם מהחושים הבסיסיים ביותר של הרופא - הראייה, המישוש, הריח והשמיעה, שהפעלתם בסיסית בכל הליך של אבחון רפואי. זה האל"ף?בי"ת של אבחון נכון ומלא.

השירות המקוון - לא כתחליף לבדיקת רופא

"נכון שבמצבים מסוימים יש אילוצים יוצאי דופן - למשל כשהמטופל נמצא ביישוב מרוחק או נקלע למצב חירום בתנאי שטח חריגים וקשים. אבל השירות המקוון לא צריך להיות תחליף לייעוץ השגרתי הקבוע של קופת חולים, ובוודאי אינו צריך להיות מוצג כתחליף טוב ויעיל לכאורה של הבדיקה הפיזית הבלתי אמצעית של הרופא.

"ההורים חושבים שהם נותנים לילדים שירות רפואי שהוא כביכול הכי מתקדם, אבל במידה רבה הוא נחות יותר, ובמקרים מסוימים - בבחינת סכנת נפשות של ממש. זה ניצול ציני של הבורות של ציבור המטופלים: נותנים כאן שירות רפואי פחות טוב, שיש בו סיכון ממשי מוגבר לחולים ואיכות טיפול פגומה, ובכל זאת זה משווק במסווה של שדרוג וחדשנות. הרפואה המקוונת טובה כברירת מחדל וכרע במיעוטו רק למקרים חריגים מאוד. למכור את זה לתושבי האזורים המיושבים עתירי בתי החולים והמוקדים הרפואיים בגוש דן, בירושלים ובחיפה זה ממש עלול לגבול בהונאת הציבור".

לעומתו, פרופ' מתי ברקוביץ, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, תומך מאוד בשירות המקוון של כללית. ברקוביץ הוא רופא בכיר בחטיבת הילדים בבית החולים אסף הרופא בצריפין ועובד גם בקופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. "השירות הזה נועד לפתור בעיה בזמן, כשאין רופא זמין בלילה, ורוצים למנוע מההורים יציאה מיותרת מהבית", הוא אומר. "אני הייתי מברך אם כל קופת חולים תפתח שירות כזה. אני עצמי עוסק בייעוץ תרופתי טלפוני לרופאים".

אבל זה כל ההבדל - אתה מייעץ לרופאים, לא נותן אבחנה למטופלים.

"אני לא רואה הבדל. כשאמא מתקשרת אלי למרפאה בשעה 18:00 ושואלת אותי אם להגיע למרפאה או לדחות את ההגעה למחר, אני נותן לה ייעוץ טלפוני. נכון שאני מכיר את האמא ואת הילד, אבל זה לא מונע ממני לתת לה את העצה. השירות הזה פועל בשעות הלילה, שבהן האלטרנטיבה היא לנסוע לבית החולים. אני רואה בזה פתרון מצוין".

למרות הסיכון שבוויתור על הבדיקה הפיזית?

"אני לא חושב שזאת בעיה. יש מקומות מרוחקים, למשל בערבה, בגולן או ביהודה ושומרון, שם המרחק לבית החולים גדול מאוד".

לפי נתוני קופת חולים כללית, 70 אחוזים מהפונים לשירות המקוון הם דווקא מיישובים שקרובים לבתי חולים.

"נכון, כי זה עדיין נותן פתרון לאוכלוסייה. המספרים מוכיחים שצריך להגביר גם את המודעות של תושבי הפריפריה לשירות. השירות הזה עשוי לסייע בעתיד לשירותי הרפואה, שיתמודדו עם מספר רופאים שילך ויירד. ברור שצריך לתת את הייעוץ באופן זהיר, להיות מקצוענים. אין ספק שצריך לתת לרופאים הדרכות, כפי שאכן עושים בכללית".

משרד הבריאות מגבש הנחיות חדשות

במשרד הבריאות מגבשים בימים אלה הנחיות חדשות להפעלת שרותי הרפואה המקוונים (ט?ל?מדיסין). ההנחיות מתוכננות להתפרסם בחודשים הקרובים בחוזר מיוחד של מנהל הרפואה במשרד. על פי טיוטת ההנחיות, ייכתב בהן כי "לאחרונה ניכרת מגמת עלייה בשימוש בשירותי בריאות מקוונים בישראל ובעולם על ידי מוסדות רפואיים. שירותי בריאות מקוונים עשויים בהחלט לשפר את השירות הניתן למטופלים, אך עם זאת קיימות שאלות מורכבות מהיבטים מקצועיים, משפטיים, טכנולוגיים וכלכליים". על פי הטיוטה, שירות רפואה און?ליין או ט?ל?רפואה אינם מחליפים את חובת הקופה להעניק שירותים ככל שיידרשו, אך מאפשרים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לשפר את איכות השירות ונגישותו.

בין היתר, נכתב בטיוטת ההנחיות כי:
1.יש לקבל את הסכמת המטופל לטיפול הרפואי המקוון, ובכלל זה ליידעו לפני התחלת הטיפול על "מגבלות השירות הרפואי הניתן לעומת שירות פנים אל פנים".
2.יש ליידע את המטופל שהטיפול בשירות המקוון מסתמך על המידע שמסר.
3.יש ליידע את המטופל כי "אין בשירות תחליף לבדיקה/טיפול/ייעוץ רפואי אישי מלא על ידי צוות רפואי בהתאם לצורך, ובכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה גופני או נפשי - יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי בחדר מיון של בית החולים הקרוב או במוקד רפואי אחר המספק שרותי רפואה דחופה".
4.באחריות הרופא המטפל (או האחות) להיות זמין למטופלים בהתאם לזמינות השירות, לתעד את מהלך הבירור ואת הטיפול שניתן ולהפנות את המטופל לבדיקת רופא במקרים שבהם נדרשת התרשמות בלתי אמצעית לצורך אבחנה וטיפול במצבו הפיזי ו/או הנפשי של המטופל.

תגובות

מקופת חולים כללית נמסר: "ברצוננו להביע את צערנו העמוק והשתתפותנו באבלה הכבד של המשפחה. מדובר במקרה נדיר ביותר ומורכב, שלא מוכר כמותו בספרות הרפואית. האירוע נמצא בהליך משפטי ואנו מנועים מלעסוק בו באופן פרטני, מחמת הגנת הפרטיות. מובן שלאחר המקרה נלמדו כל פרטיו. את עמדתנו וממצאי בדיקתנו נפרט בהליך המשפטי. "שירות רופא און?ליין הוקם בדצמבר 2009 מתוך מטרה לאפשר ללקוחות הכללית ייעוץ מקצועי וזמין בשעות שבהן המרפאות סגורות. הוא ניתן בנוסף לכל השירותים האחרים העומדים לרשות הורים במהלך שעות הערב והלילה, ונועד לספק ללקוחות כיסוי טוב יותר, במיוחד בפריפריה. אנו דוחים בתוקף את הקביעה כי מדובר בשירות רפואי נחות. להפך - נרשמו בו יותר מ?200 אלף פניות בשנתיים, ללא תקלות, ובהן מאות אירועים של הצלת חיים אמיתית ומניעת סיבוכים. מתועדים אצלנו מאות עדויות של הורים, המעידים באופן שאינו משתמע לשתי פנים על טיב השירות ועד כמה הוא עזר להם ברגעי המצוקה. לא ידוע לנו על שום מקרה שלא הופנה למיון והסתיים במוות סמוך לפנייה, למעט המקרה המצער של נועה ז"ל".

"התייעצות בטלפון מקובלת בעולם כבר עשרות שנים. יש ספרות מקצועית ענפה בנושא ומחקרים רבים שהוכיחו את איכותה. האפשרות להתייעץ באמצעות וידיאו היא שדרוג איכותי משמעותי של הייעוץ הטלפוני. גם בארה"ב, המבטחים וספקי הבריאות הגדולים מספקים כיום מפגשי רופא ומטפל המתבססים על טלפון, וידיאו ואי?מייל. בדנמרק מופעלים שירותי רפואה מרחוק על ידי המדינה".

"שירות רופא און?ליין של הכללית הוא שירות ייעוץ ראשוני, דהיינו, נועד לסייע להורים להחליט מתי חשוב וחיוני להגיע לבדיקה וטיפול במיון, ומתי ניתן להמתין לבדיקת הרופא במרפאה ביום שלמחרת. מתקיים קשר רציף ושוטף בין רופאי השירות ובין הרופא המטפל הקבוע. כמו כל אינטראקציה ייעוצית שיש בה סיכון, גם באינטראקציה זו יש סיכון - אמנם קטן מאוד, אך קיים. על מנת לצמצם למינימום את הסיכונים הכרוכים בשירות, הכללית נוקטת שיטות מתקדמות לבקרת איכות, ניהול סיכונים והפקת לקחים, ברמה שהיא הרבה מעל הסטנדרט המקובל בארץ ובעולם בייעוץ רפואי מרחוק. הייעוץ מוגבל למצבים מוגדרים, שאין בהם כדי לחשוף את המתייעץ לסיכון.

"פרופ' יחזקאל ויסמן, המנהל הרפואי של השירות, נחשב אחד מברי הסמכא המובילים בארץ ובעולם בתחום הרפואה הדחופה בילדים. פרופ' ויסמן הוא מנהל מחלקת הרפואה הדחופה בבית החולים לילדים המוביל בישראל, ומומחה ברפואת ילדים דחופה. פרופ' ויסמן משמש ערכאה ייעוצית נוספת במקרה הצורך, והוא זמין לרופאים בכל שעות היממה. כל הרופאים נותני השירות הם מומחים ברפואת ילדים, חלקם מנהלי מרפאות ובעלי תת?התמחויות נוספות. הפרוטוקולים של הייעוץ מבוססים על סטנדרטים מקצועיים בינלאומיים ייעודיים, המקובלים בשירותי רפואה מרחוק. הפרוטוקולים זמינים לרופאים בזמן אמת, באמצעות מערכת ניהול ידע ממוחשבת. בנושאים מסוימים, פרופ' ויסמן, האחראי על הפרוטוקולים הרפואיים של השירות, אף קבע סטנדרטים מחמירים יותר מהמקובל בעולם. הנתונים הרלוונטיים של הילד זמינים לרופאי השירות באמצעות התיק הרפואי שלו. המידע על הייעוץ מתועד דיגיטלית ומועבר מיידית (בצורה אלקטרונית ובפקס) הן למחלקת המיון שאליה מופנה הילד והן לרופא המטפל הקבוע, לצורך המשך הטיפול והמעקב".

"כל השיחות מוקלטות לצורך בקרת איכות. מדגם רחב מהייעוצים עוברים בקרת איכות פרטנית על ידי פרופ' ויסמן באופן אישי, ומתקיים תהליך מתמיד של חינוך רפואי והפקת לקחים לשם שיפור איכות השירות. מדובר בבקרת איכות שאין לה אח ורע בשירותים מקבילים - מקוונים או פיזיים. כל שנה מתקיימים ימי למידה וליבון מקרים, ובהם קיימת חובת נוכחות של כל הרופאים".

מבית החולים איכילוב נמסר: "האב אכן הגיע לדלפק הקבלה במיון בתאריך 16 בדצמבר 2011 על מנת להירשם ולפתוח תיק. בהתאם לנוהל המקובל בכל בתי החולים בארץ, הוא נשאל על ידי הפקידה, כפי שהיא מחויבת לעשות במסגרת תפקידה, אם יש לו טופס הפניה מקופת החולים. משאמר שאין לו הפניה, הציעה לו לפנות למוקד הקופה על מנת להסדיר זאת. האב התקשר למוקד, בנוכחותה, בטלפון הנייד שלו, ולאחר שיחה עימם בחר על דעת עצמו לעזוב את בית החולים.
"בשום שלב לא היתה הפקידה שותפה להחלטתו זו, וודאי שלא הפעילה עליו לחץ כזה. להפך, משראתה שהוא עוזב, קראה לו ושאלה מדוע הוא עושה זאת, ונענתה: 'זה בסדר'. הטענה כי הפקידה 'המליצה לאב שלא להכניס את בתו לחדר המיון' היא שקר גמור, שכן הדבר מנוגד לנוהלי בית החולים. הפקידה פעלה בדיוק כפי שמתבקש ממנה ועשתה את כל הפעולות הנכונות. העובדה שהאב בחר מרצונו לעזוב את חדר המיון אינה באחריותנו, ולכן בית החולים לא נדרש להפיק כל לקח מן האירוע".

ממשרד הבריאות נמסר: "לא ניתן אישור מפורש לשום שירות רפואי און?ליין שמפעילות הקופות. עד כה יוזמות מעין אלה לא דרשו אישור, וברגע שהתופעה התרחבה הוקם לפני שלושה חודשים צוות מיוחד לבחינת הנושא, ומכיוון ששירותים אלה החלו לפעול החליט משרד הבריאות להסדיר את הנושא בחוזר מחייב. כתיבת החוזר בעיצומה, והוא יתפרסם בחודשים הקרובים. פרשת מותה של נועה תיבדק בעקבות פניית 'ישראל היום'".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully