במהלך ביקור שערך לאחרונה בלונדון, נפגשו נשיא הקונגרס היהודי העולמי (WJC), רונלד לאודר, ונשיא אמריקה הלטינית של הארגון, ג'ק טרפינס, עם ראש הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס ועם סאיב עריקאת. לא הצלחתי להשיג פרטים שיצדיקו את הפגישה. עם זאת, לאחריה דחה ראש הקונגרס היהודי הפצרות להתייעץ עם בכירים בארגונו לפני שיעניק הצהרות, והסביר כי מכיוון שיהודי התפוצות ופלשתיני התפוצות (כך במקור) חיים בהרמוניה, הם יוכלו לקדם את השלום. טרפינס צוטט באומרו כי בדרום אמריקה נהנים היהודים והפלשתינים מיחסים נפלאים.
תזמון הפגישה בין מנהיג הארגון, המתיימר לייצג את יהדות העולם, ונשיא הרשות, שמסרב להיפגש עם ראש הממשלה הישראלי - מפוקפק. אך לפחות היה אפשר לצפות מלאודר לקרוא לעבאס לחזור למו"מ ללא תנאים, לדרוש את סיום ההסתה ברשות, וכן לקרוא תיגר על נחישותו לנקות את המדינה הפלשתינית העתידית מיהודים. כמו כן, הוא היה יכול למחות על דברי המופתי שקרא למאמינים להרוג יהודים כדי לזרז את התחייה האיסלאמית. נבצר מבינתי להבין כיצד יהודי מתייחס למהגרים הפלשתינים ככאלו שנמצאים בגולה, וכך להשוותם ליהודים. לנוכח תביעת עבאס לאימוץ זכות השיבה למיליוני פליטים ערבים וצאצאיהם, זו הצהרה ביזארית.
אדם הגון בדרך כלל
מן הראוי שאחשוף כי בעקבות ההסתבכות הכלכלית שבה היתה מעורבת ההנהלה הקודמת של ה-WJC (שהסתיימה בחקירה של פרקליט המדינה של ניו יורק ובפיטורי יו"ר הוועד המנהל), תמכתי במועמדות לאודר לנשיאות הארגון. על פניו, הוא התאים לתפקיד. כאחד היהודים העשירים באמריקה, וכפילנתרופ, היה ביכולתו לממן את ה-WJC, שעמד על סף פשיטת רגל. בנוסף, לאודר מימן קהילות יהודיות במזרח אירופה וצבר ניסיון דיפלומטי בתור השגריר האמריקני לאוסטריה. הוא תומך נלהב של ישראל ומעורב בהשקעות ובתרומות למדינה.
כשנקרא לעמוד בראש הארגון היה עליו לטפל בכמה בעיות. אחת טמונה בכך שחלקו האמריקני של הארגון - המהווה את חלק הארי מהתפוצה היהודית - התמוטט, ואמריקנים מעטים מודעים לקיומו. לכן ה-WJC אינו יכול להתיימר לדבר בשם יהדות העולם. תפקידו העיקרי לשמש ארגון גג המאפשר לקהילות יהודיות קטנות יחסית באירופה, דרום אמריקה, קנדה ואוסטרליה לחבור יחד תחת מצע משותף ולחלוק השקפות.
יוזמתו החשובה של לאודר בתפקיד היתה פרסום מודעה ב"ניו יורק טיימס" ב-2010 שבה נקרא אובאמה לנהוג באופן הוגן כלפי ישראל. בתקופה שבה מנהיגים יהודים אמריקנים נמנעו מביקורת על הנשיא, ליוזמת לאודר היתה השפעה. ואולם, למרבה הצער, דרכו השתנתה כשמערכת היחסים ארוכת הטווח שלו עם נתניהו החלה להתפורר, ויש האומרים על רקע האשמות שהוטחו כלפי משפחת נתניהו בערוץ 10, שלאודר הוא בעל מניות עיקרי בו.
לאודר הוא בסך הכל אדם הגון עם כוונות טובות, אך ברגע שהוא מעלה יוזמות עצמאיות לשינוי מדיניות הארגון על רקע ויכוח אישי עם ראש הממשלה, על עמיתיו להזכיר לו כי הארגון אינו מתקיים כמו הצגת יחיד. בהקשר זה נמצא הקונגרס היהודי העולמי על פרשת דרכים.
לאודר עדיין יכול להתוות תוכנית מועילה לאקטיביזם יהודי, או שהארגון יקרוס ויסב נזק לעם היהודי.