מלאכיות מצילות: עמותת "הכלבים שבצל" מצילה כלבים נטושים מהמתה

"ההתחלה היתה מאוד קשה", מספרת לידיה חלפון, ממקימות עמותת "הכלבים שבצל", "היינו שתיים, נטלי זוגורסקי ואני. היא התקשרה אלי כשהייתי עוד מתנדבת ב"תנו לחיות לחיות", ושאלה אם אני רוצה להציל כלבים מהמתה. שאלתי כמה כלבים יש להציל, והיא ענתה ש-20. נסענו להסגר באותו לילה, ראינו את המצב הקשה של הכלבים, והצלחנו להוציא את כולם. כעבור שבוע קיבלנו רשימה חדשה מההסגר".

בישראל מומתים בכל שנה כמאה אלף כלבים בהסגרים עירוניים ובכלביות, פשוט כי אין כסף או מקום להחזיק אותם. עמותת ה"כלבים שבצל" מנסה להילחם ברוע הגזרה ולחלץ כלבים וחתולים שננטשו על לא עוול בכפם, ונמצאים ברשימות ההמתה. רשימות אלה מתפרסמות בכל כמה שבועות על ידי ההסגרים, כשמבחינת החוק, אם יש ויתור של הבעלים או אם הכלב נמצא ללא שבב, ההסגר רשאי להמית את הכלב.

עמותת "הכלבים שבצל", שהצילה עד כה 700 כלבים ומאות חתולים, קמה לפני שלוש שנים על ידי שבע בנות, רובן בשנות ה-20 לחייהן: נטלי זוגורסקי, לידיה חלפון, אלה נעימי, נטלי סיטבון, הדר ארד, נינה בן שמעון ונטע דר, אז סטודנטיות, מאמנת כושר, דוגמנית ומטפלת בבעלי חיים. במהלך השנים הצטרפו אליהן מתנדבים לא קבועים המסייעים להן בחיפוש בתי אומנה ובהסעות של כלבים.

בהמשך החלו הבנות לפרסם תמונות של כלבים, בקשות לאימוץ ותרומות בפייסבוק, וכך הצטרפו השאר. "אחרי שנחשפתי לעבודה המדהימה של הבנות ולקשיים שלהן, לא יכולתי להפסיק לעזור. זה התחיל מתרומות של כסף, ולבסוף נשאבתי והפכתי לחלק מהעמותה", מספרת נינה. מאז ועד היום הן מסתובבות ברחבי הארץ, מנסות להציל כמה שיותר כלבים וחתולים ולהביאם למקום מבטחים.

העמותה מקבלת כל שבוע או שבועיים (תלוי בעונה, בקיץ התדירות גבוהה יותר) רשימת המתה מהסגר עירוני. הבנות מגיעות אל ההסגר ומצלמות את הכלבים על מנת להעלות את תמונותיהם לפייסבוק, וכך להגיע למשפחות אומנה ותרומות. "בעבר היינו מוציאות את כל הכלבים בכוחות עצמנו ועל חשבוננו", מספרת נטע, מנהלת פרויקטים במקצועה. "היום אנחנו פונות לאנשים שיעזרו לנו. העלויות מאוד גבוהות, וכוללות טיפולים וטרינריים, שמגיעים לאלפי שקלים לכלב, זאת בשל מצבם הבריאותי הרע אליו מגיעים הכלבים שבהסגר".

על מנת להציל את חייהם ובשל העובדה שלעמותה אין בית מחסה, משכנות הבנות את הכלבים בפנסיונים שעולים כ-600 שקלים לחודש עבור כל כלב", מוסיפה נטע. במידה והכלבים מגיעים לבית אומנה, הן מספקות למשפחה אוכל לכלב וממשיכות בטיפולים הרפואיים ההכרחיים. כיום נמצאים תחת חסותן כ-150 כלבים המחפשים בית, כאשר כל אחת מממנת מכספה פנסיון לכמה כלבים בכל חודש נתון.

"יש לנו כלל ברזל שאנחנו לא זזות ממנו", אומרת לידיה, "אם יש כלב גוסס בהסגר, אנחנו מוציאות אותו מיד לטיפול אצל וטרינר. כל כלב שווה הצלה מבחינתנו, גם אם נותרה לו שנה לחיות. כלבים שאחרים לא היו נותנים להם צ'אנס, אנחנו מוציאות מיד ומעבירות לווטרינר, ולכן מספר האישפוזים והטיפולים של העמותה שלנו מאוד גבוהה, ועולים כסף רב", היא מוסיפה.

מההסגר מגיעים הכלבים החולים והמיובשים אל מרפאתו של ד"ר יובל סמואל, שמציל את חיי הכלבים בכל תנאי. "ד"ר סמואל עושה הכל על מנת לעזור לנו, כי הוא מבין אותנו", אומרת נטע, "גם אם יש לנו חוב למרפאה שלו, הוא לעולם לא יסרב כשכלב צריך את עזרתו, ועל כך אנחנו מודות לו".

"לצערי לא מדובר רק בנטישות בהסגרים", מספרת לידיה, "יש הרבה אנשים שפשוט מתקשרים אלינו ומדיעים שהם נוטשים את הכלב, ואם לא נבוא לקחת אותו, הם יזרקו אותו לכביש, שיידרס. אנשים זורקים את חיות המחמד שלהן להסגרים בגילאים מבוגרים, חולים לפעמים, בידיעה שהם גוזרים מוות על כלבם".

פיצה למשל היא כלבה מלטזית גזעית בת 12 שהעמותה הצילה לפני כחודש. פיצה שכבה בהסגר בדיכאון לאחר שננטשה, כשהיא מלוכלכת מצרכים. רק אחרי שניקו וסיפרו אותה, גילו שהיא מלטזית גזעית. בסופו של דבר היא אומצה על ידי אישה שבבעלותה שתי כלבות כאלו, וסיפורה של פיצה נגע ללבה.

סיפור קשה נוסף שהבנות התוודעו אליו הוא סיפורו של סקיי, כלב בן שמונה שלא זז מפתח הכלוב בהסגר, וחיכה לבעליו שיבואו לקחת אותו. סקיי היה חרדתי מאוד מהנטישה, והגיע למצב פיזי ירוד שהתבטא בכרסום כפות רגליו. כשהתקשרו אל הבעלים לספר על מצבו הגופני ולשאול מדוע נטשו אותו, היא סיפרה כי נטשה אותו לאחר תהליך גירושים, וכי ילדיה לא יודעים, ויכעסו מאוד אם יגלו. סקיי נלקח אל הווטרינר והתגלה כחולה סרטן. הוא עבר לאומנה ומטופל בכימותרפיה, עליהן משלמות בנות העמותה, ומחכה לבית חם, לכל החיים.

הסיפורים הקשים אינם נגמרים, ובנות העמותה מתמודדות בכל יום עם סיפורים חדשים של כלבים שצריך להציל. "העיסוק הזה משתלט לך על החיים, ופוגע בלימודים, בעבודה ובזוגיות", מספרת נינה. "תמיד יש עוד חתולים וכלבים נטושים ופצועים להציל. עצוב לנו מאוד לראות לכמה אנשים לא אכפת, ומעודד אותנו לראות את אלה שכן".

עמותת "הכלבים שבצל" מחכה בחודשים הקרובים להפוך מעמותה רשומה לא מתוקצבת למלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) המקבל את תמיכת המדינה ומוכר לצורכי מס. בינתיים הן מקיימות ימי אימוץ והתרמה, ועושות כל שביכולתן להעלאת המודעות ולגיוס בתי אומנה לכלבים. העמותה נמצאת כיום בחובות גדולים לספקים, וטרינרים ופנסיונים, וכל שקל שנתרם זורם להצלתם של הכלבים שאף אחד לא רואה, הכלבים שבצל.

למי שיכול ומעוניין לעזור בכיסוי החובות:
פרטי חשבון להעברה בנקאית: בנק לאומי, סניף 988, מספר חשבון: 2546465 חשבון על שם "הכלבים שבצל".

תרומות באשראי אימוצים ובתי אומנה: טלפונים בדף העמותה בפייסבוק של "הכלבים שבצל".

"חבר לחיים", מועדון הלקוחות ההולכים על ארבע, המבקש להביא להוזלה בהוצאות גידול חיות המחמד, יוצא בקמפיין גיוס תרומות משותף עם עמותת "כלבים שבצל", ויתרום לה 50% מהכנסותיו מדמי החבר השנתיים שלו, שיתקבלו עד ה-1.1.12.