בעיות התנהגות של כלבים: התניה חיובית במקום חגורות חנק

הכלב נייט עבר אילוף אצל ארבעה מאלפים שונים שהשתמשו בחגורות חנק על מנת לפסיק את נהימותיו. אף אחד מהם לא עזר. בעליו החליט לנסות שיטה אחרת. אם בעבר השיטה המקובלת היתה שימוש בעזרים כמו חגורת חנק, דוקרנים ודיבור תקיף שנועדו להראות לכלב דומיננטיות מהי, בשנים האחרונות מתחזקת שיטת ההתניה החיובית בקרב מומחים ומאלפים בעולם.

תניה חיובית היא קודם כל תגמול של הכלב על פעולה שהוא בחר לעשות. בשיטה זו לא מכריחים את הכלב לעשות פעולה כלשהי, הוא בוחר לעשותה ללא הפעלת כוח לאחר שאומן מגיל צעיר, יחד עם בעליו, על תקשורת תקינה. תקשורת תקינה אינה כוללת הפחדה, כפייה, הרמת קול ושימוש בעזרים מכאיבים לכלב, שכן שימוש בכל אלה הוא ביטוי לתקשורת חד צדדית לא יעילה.

אך ההתניה החיובית לא עוסקת רק בתגמול על מעשה טוב, אלא בגישה בה התקשורת ההדדית בין הכלב לבעליו היא התגמול האמיתי.

גל כתב, מטפל ומשקם התנהגותי של כלבים, היה הראשון בישראל לפנות לשיקום כלבים עם בעיות התנהגותיות בעזרת התניה חיובית. בעשור האחרון הוא מטפל בכלבים במרכז "לאהוב אותם עם כל הלב" שהקים בכפר חסידים שבצפון הרץ. במקום מתקיימים מפגשים שבועיים אליהם מגיעים בעלי כלבים עם כלביהם הסובלים מבעיות התנהגותיות דומות.

גל מעולם לא למד באופן פורמלי את המקצוע. הוא החל את דרכו בתחום מתוך אהבה נטו. עוד בתחילת הדרך הוא חבר לד"ר עופרה גלילי מהמרפאה להתנהגות של בית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית בבית דגן, וכיום הם עובדים בשיתוף פעולה מלא. "עופרה היא זו שבעצם נתנה לי את הביטחון והאמונה בעצמי ובשיטה שלי. מאדם שעבד בעבר עם חגורות חנק התחלתי לעבוד בשיטת ההתניה החיובית", מספר גל.

את השינוי חייב גל גם לשון, כלב אותו אימץ בצבא והיה לדבריו הסיבה שהחל לאמן כלבים. התקשורת בין השניים היתה כה נדירה, עד שגל הבין כי יש לו עוד הרבה מה ללמוד על עולמם הרגשי של הכלבים, והחל להתעמק בנושא. מאז הספיק ללמד בבתי ספר, להעביר קורס באוניברסיטה העברית ולקיים קשרים פוריים עם מומחי התנהגות כלבים מכל העולם ולבנות תוכנית שיקומית יחידה במינה בארץ.

השלב הראשון - היכרות ואבחון: לפני שהכלב נכנס לתוכנית השיקומית, גל עורך היכרות ראשונית עם הכלב בבית ובסביבה הטבעית של הכלב. פגישת האבחון הראשונית עולה מאה שקלי,ם והעלויות לאחר האבחון תלויות במצב הכלב ועומדת על כמה אלפי שקלים בממוצע, עד לשיקום הכלב. "בונים תוכנית מסודרת. ברגע שהכלב מתחיל את התוכנית, בוחנים את ההתקדמות, זה מאוד דינמי, כי לא כל הכלבים מגיבים באותה צורה לטיפול", אומר גל.

השלב השני - כיתה שיקומית: לאחר שהכלב אובחן ונבנתה לו תוכנית עבודה מסודרת, הן לבית והן אצל גל, הוא מצטרף לכיתה שיקומית. מטרת הכיתה השיקומית היא להכין את הכלב להתמודדות עם מצבים שגורמים לו פחד או חרדה שיכולה להוביל לתוקפנות. בכיתת השיקום "לומדים" חמישה עד שבעה כלבים שלכולם בעיית התנהגות משותפת, ואליהם מצטרפים בעליהם. "בכיתת השיקום כל הנוכחים בחדר מודעים לבעיה", מסביר גל, "ולכן תוך הסכמה הדדית כולם עוזרים לכולם. זו בעצם הייחודיות של המקום וההצלחה בטיפול תלויה ונובעת משיתוף הפעולה בין כל הנוכחים".

שלב שלישי - הצפה: בשלב זה מתמודד הכלב עם הדבר ממנו הוא חושש, מעין חדר 101 של הכלבים. כלבים שמפחדים מאנשים או מכלבים אחרים למשל פוגשים במושא הפחד שלהם, כאשר הכל נעשה בהדרגתיות וברגישות לכלב. פיבי וקולה, שתי כלבות שעברו אילופים שלא עזרו להן להיפטר מבעיית החששנות מבני אדם, נאלצו להתמודד עם נוכחותם של אנשים זרים בקרבתן, ותגובתן התוקפנית התמתנה.

רוב הכלבים המגיעים אל הכיתה השיקומית של גל הם כלבים שעברו בשלב זה או אחר אילוף שנקט שימוש בכוח, שלא פתר את בעיות ההתנהגות שלהם ואף החמיר אותן. נייט מתחילת הכתבה הגיע לכיתה השיקומית של גל לאחר שעבר אילוף שהשתמש בחגורת חנק על מנת לפסיק את נהימותיו, ולפניו עוד דרך ארוכה. "נהימה של כלב היא דבר חיובי", אומר גל, "זו הדרך שלו להגיד שמשהו לא נוח לו". באחד התרגילים שנערכו בכיתה כחלק מניסיון להחזיר לנייט את בטחונו, ביקש גל מבעלי הכלבים שבכיתה לעטות על עצמם סדינים עם ריח הבית של נייט. הריח המוכר הפחית את חששותיו ולאט לאט הוא החל להתקרב אל אנשים, ונהימתו החשובה חזרה.

במהלך השיעור עוטה נייט מחסום ראש שאינו מכאיב לו אך חשוב מאוד למען ביטחונם של המשתתפים בו בשל תוקפנותו. אביזר נוסף בו משתמש גל בשיעוריו הוא ה"ג'נטל לידר", שנבחרה לאביזר ההתנהגות הטוב בעולם. מדובר ברצועת ראש שמותאמת למבנה הפיזיולוגי של הכלב ונוגעת בנקודות רפלקס והרגעה בפניו.

על אף יעילותן של כיתות השיקום, יש מקרים בהם גל מטפל באופן פרטני בבית הלקוח, במיוחד כשמדובר בכלב הסובל מבעיות נטישה. חרדת הנטישה נובעת מתלות בבעלים ומאופיינת בהרס הבית וביללות קורעות לב כשהכלב נשאר לבדו בבית. יש מקרים של כלבים שקפצו אל מותם מפני שלא יכלו לשאת את התחושה שהושארו לבדם. "הטיפול בחרדת נטישה מצריך סבלנות והתמדה של המטפל והבעלים, ויכול לקחת כמה חודשים, אך בסופו ניתן לראות שינוי מדהים", מסביר גל. בחלק מהמקרים בעל הכלב כלל לא יודע שכלבו סובל בבית, וניתן להשתמש במצלמת וידאו שתיתן אינדקציה מלאה.

ההבנה כי בני אדם יודעים מעט מאוד על עולמם הרגשי של הכלבים יוצרת מציאות חדשה אצל מומחים להתנהגות הכלבים. דוגמה נוספת לשינוי היחס אל כלבים בשנים האחרונות היא הפנסיון הפתוח. בפנסיון אין כלובים, והכלבים משחקים במהלך היום בחצר רחבת ידיים ובלילה הולכים לישון על מזרנים באולם ממוזג. אל הפנסיון מתקבלים רק כלבים חברותיים ושאינם תוקפנים אל כלבים אחרים. עלות יום בפנסיון היא כ-70 שקלים והמקום מאוייש 24 שעות ביממה.