וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התודעה האזרחית החדשה

רחל ליאל

30.10.2011 / 7:44

מושב החורף של הכנסת יפתח השבוע לאחר שלושה חודשי פגרה. הוא יוותר זהה, אך הציבור השתנה הקיץ. רחל ליאל סבורה כי לאחר חודשי מחאה ארוכים, אזרחי ישראל מודעים למעמדם החדש

כאשר תתכנס הכנסת ה-18 למושב השלישי שלה, הכול ייראה אותו דבר. הסדרנים יקבלו את חברי הכנסת ברחבת המשכן עטורת הפרחים, חברי כנסת יאיישו את אותם כסאות, אותו יושב ראש יזמין את הנשיא לשאת דברי ברכה לחברי הכנסת לרגל פתיחת המושב. הכול ייראה אותו דבר, אלא שהפעם הכול יהיה שונה מאוד.

מיליוני ישראלים חוו בקיץ הזה את מלוא עוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית. הם קמו, לראשונה מזה שנים ארוכות, מספת הטלוויזיה. הם עזבו את המסך - אותו מסך שהזכיר להם כל פעם מחדש את תסכולם מהפוליטיקה - ויצאו לרחוב. הם ראו במו עיניהם כיצד פעולה אזרחית פורצת מניעה תהליכים וקובעת סדר יום לממשלה ולתאגידים הגדולים. מאות האלפים שהשתתפו בפעולות המחאה השונות בכל רחבי הארץ, הפכו כולם לבעלי מניות שליטה בחברה הישראלית - והתחילו לממש את המניות שלהם.

חוויה דמוקרטית זו לא תוכל שלא להשפיע על הכנסת. החוויה האישית הצליחה, יותר מכל שיעור אזרחות, להבהיר לאזרחי ישראל מהי דמוקרטיה. לראשונה הם ראו שדמוקרטיה אינה רק עניין של ימין או של שמאל. היא אפילו אינה רק עניין של הפרט מול המדינה. דמוקרטיה היא עניינו של אדם מול גורלו שלו. היא היכולת לקחת את הגורל בידיים ולדרוש עתיד טוב יותר, במקום להמתין למנהיגיו.

צעדת המיליון בתל אביב מבט על ממסוק, אוגוסט 2011. איתמר גרינברג,
"זו התודעה האזרחית החדשה, המכבדת את הדמוקרטיה ואת החופש לחשוב, להתבטא ולהשפיע". מאות אלפי אנשים בכיכר המדינה בתל אביב, מפגינים למען צדק חברתי, 3.09.2011/איתמר גרינברג

מקום מושבה האמיתי של הדמוקרטיה

במושב החדש של הכנסת יפעלו חברי הכנסת מול ציבור הדורש להיות מעורב יותר, ציבור שאינו מוכן עוד לקבל דברים כמובנים מאליהם. חברי כנסת שהתרגלו לחשוב שבישראל ניתן להעביר חקיקה אנטי-דמוקרטית, הפוגעת בשיח הציבורי ומשתיקה את אלו המבקשים לאתגר את הקונצנזוס, ימצאו השבוע אזרחים מודעים הרבה יותר למשמעותו של חופש הביטוי.

המוני המשתתפים באירועי המחאה חשו את עוצמתה של החברה האזרחית. הם ראו את כוחם הייחודי של עשרות הארגונים לשינוי חברתי שהצטרפו למחאה ולמאבק על צדק חברתי. הארגונים הביאו אל המאבק את מומחיותם ואת הידע הארגוני והמקצועי שלהם, אותם פיתחו וצברו במשך שנות פעילות ארוכות. ניתוח נתונים, הצעת מודלים חלופיים לפעולה, קידום מדיניות וחקיקה, ריכוז צוותי המומחים, פעילות וקשרים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית – כל אלה נכסים יקרי ערך שהארגונים לשינוי חברתי הביאו אל המחאה.

לארגוני החברה האזרחית יש חלק חשוב בערבות ההדדית ובסולידריות החברתית שנוצרה כאן. זו התודעה האזרחית החדשה, המכבדת את הדמוקרטיה ואת החופש לחשוב, להתבטא ולהשפיע. זו הרוח החדשה שלא תיתן עוד לפגוע בארגונים, לזרוע שנאה, להפריד ולפלג. כל אלה יעמדו בדרכם של אותם חברי כנסת שינסו להמשיך את הרוח הרעה של האתמול ולקדם פוליטיקה של הפחדות, להשתיק ביקורת, לקיים מדיניות של הפרד ומשול, לפגוע בארגוני זכויות אדם - ולחוקק חוקים אנטי דמוקרטיים. הציבור לא ייתן עוד לפגוע בחופש הפעולה של הארגונים, שהפכו בשנה האחרונה מטרה קבועה לחיציהם של חלק מחברי הכנסת.

בין אם בשדרות רוטשילד או בכיכר ציון, בבאר שבע או במצפה הילה, הציבור הראה את כוחו. ערים גדולות לצד פריפריה, אשכנזים ומזרחים, יהודים וערבים - כולם צעדו יחד למען מטרה משותפת. צדק חברתי. לראשונה מזה שנים ארוכות השתנתה הפוליטיקה בישראל, בזכות המחאה החברתית. פוליטיקה של הפחדות פינתה את מקומה לפוליטיקה של עשייה וחשיבה חיובית. כעת כל שנותר הוא לראות אם חברי הכנסת הפנימו את השינוי הזה, ואם יירתמו אליו. אם יעשו כן, תשוב הכנסת למלא תפקידה, כמקום מושבה האמיתי של הדמוקרטיה.

- הכותבת היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל -

עוד בנושא המחאה החברתית
עשרות אלפים הפגינו בכיכר: "העם דורש - העם מקבל"
עצרת מחאה בירוחם: "גם לנו מגיע צדק חברתי"
מחאה בפריפריה: כ-70 אלף מפגינים ברחבי הארץ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully