נושאים חמים

פוענחה הדלפת מאגר המידע של כל אוכלוסיית ישראל

במשך שנתיים חקרה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע כיצד דלף מאגר המידע "אגרון" בו פרטים אישיים על 9 מיליון ישראלים, כולל נפטרים. היום הותר לפרסום כיצד הודלפו החומרים לאינטרנט

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

הותר לפרסום: הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע הצליחה לפענח מי עמד מאחורי גניבת והפצת מרשם האוכלוסין של ישראל, שכולל מידע רב על כל אחד מאזרחי ישראל. שישה חשודים, חרדים ותלמידי ישיבה, נחקרו בפרשה ושוחררו בתנאים מגבילים, וכרגע נאסר עליהם לעזוב את הארץ. בקרוב הם יזומנו לשימוע לפני שיוחלט האם להגיש נגדם כתבי אישום. במקביל פועלים ברשות להסיר את התוכנה מאתרי אינטרנט.

עוד בנושא
פרשנות: פרשה חמורה, אבל למי אכפת ממנה?

מדובר בפרשה שהחלה ב-2007, אז אלמוני שהשתמש בכינוי "ארי" העלה לאינטרנט תוכנה שמאפשרת שימוש במרשם האוכלוסין לכל אדם. לאחר מכן התברר שמדובר בצעיר חרדי כבן 25 מירושלים, שבמהלך החקירה אף נעצר. המרשם כולל מידע על תשעה מיליון בני אדם, כולל כאלה שנפטרו. בין השאר ניתן למצוא בו כתובות, מספרי טלפון, קשרים משפחתיים ועוד. התיק נסגר לאחר שהמשטרה לא הצליחה לאתר את אותו "ארי".

ב-2009 פתחה הרשות בחקירה חדשה בליווי עורכי הדין רפי לוי מפרקליטות מחוז תל אביב וחיים ויסמונסקי מפרקליטות המדינה, אז עלה שעובד שהועסק כ"פרילנסר" שהיה אחראי על מאגרי מידע במשרד הרווחה לקח את מרשם האוכלוסין לביתו, כולל מידע סודי. הוא העביר עותק ללקוח פרטי, איש מחשבים, שהעביר אותו לחברו, תלמיד ישיבה, שהחליט למכור את המרשם תמורת 3,000 שקלים לאספן של מאגרי מידע. האספן העביר את המידע למתכנת שפיתח את תוכנת האגרון, והעבירה לבסוף לידי אותו "ארי".

הרשות ניסתה לעלות על עקבותיו של "ארי", ומצאה שהוא העלה לאתר שלו את תמונתו של ראש הרשות, יורם הכהן, מתוך כתבה ששודרה בערוץ 2. הרשות גילתה שהתמונה אוחסנה באתר שיתוף תמונות בארה"ב, שמסר לידי הרשות כתובת מחשב של בית עסק בירושלים, שבו עבד כטכנאי מחשב. החוקרים קבעו עמו פגישה תחת זהות בדויה, ולאחר מכן הוא נלקח לחקירה, ולטענת הרשות יש בידיה הוכחות לכך שהוא אכן אותו ארי.

"זה היה בלתי נסבל שכל המידע הזה חשוף לכל אחד", אמרה הבוקר ראש מחלקת חקירות של הרשות, עו"ד מילי בך, במהלך מסיבת עיתונאים שהתקיימה היום בתל אביב. "היה אובדן שליטה על המידע". לדברי בך, החשיפה למידע מאפשרת שימושים פליליים רבים, בהם הונאה, התחזות ומרמה. "אין בעיה להשתמש במידע הזה כדי להוציא מידע מקופות חולים, לדוגמא", אמרה. "גם חוקרים פרטיים קפצו על ה'סוכריה'". סכנה נוספת היא חשיפת מידע למדינות זרות.

אחד מפרקליטי החשודים התייחס לחשיפת הפרשה ואמר כי הוא צופה שההר יוליד עכבר. "זאת תהיה עוד אחת מאותן חקירות שמתחילות ברעש גדול ונגמרות בקול ענות חלושה. מדינת ישראל יודעת שמאגר מרשם האוכלוסין שלה נמצא אצל כל חוקר פרטי מתחיל וגם אצל אנשים פרטיים רבים. כך זה קורה במשך שנים רבות. מדינת ישראל בחרה לא לטפל בתופעה ולא לאכוף את האיסור על השימוש במאגר עד היום וזאת למרות שידעה על השימוש הנפוץ במאגר מרשם האוכלוסין".

הדלפת מאגר המידע של כל אוכלוסיית ישראל (אילוסטרציה)

ראש הרשות יורם הכהן אמר היום כי "יש פה נזק חמור לפרטיות. המידע הזה מקיף, מדויק ונכון ונאסף על ידי גוף ממשלתי. זה מאגר שאין כדוגמתו והמידע בו מסייע להיכנס לחשבונות בנק, ליצור זהות בדויה, להגיע לנכסים של אחרים ועוד. לגבי הסכנה הביטחונית, אנחנו לא אנשי ביטחון, אבל מאגר המידע של מדינת היעד שווה הרבה מאוד".

מה יעלה הגורל החוק הביומטרי?

אצל גנב המידע נמצאו גם רשימה של כל הילדים המאומצים באזור תל אביב וירושלים, הכולל את שמות ההורים הביולוגים וההורים המאמצים. המידע הזה עד כמה שידוע לא פורסם. מירי בך מסרה שפרסום מידע זה הוא "הסיוט הגדול של כל מגני הפרטיות", וברשות נהגו תמיד לתת את רשימה זו כדוגמה למידע שם לא היו רוצים שייחשף לציבור.

עורך הדין יהונתן קלינגר, מומחה העוסק בתחום דיני המידע מסר כי "עכשיו ברור מהן הסכנות בהחזקה של מאגרים שמכילים מידע רגיש ועל כך שכל עובד יכול למכור אותם למרבה במחיר ולפגוע בפרטיות שלנו. בימים האלה, בהם מקרים נוראיים כאלה נעשים על ידי עובדים שסרחו לכאורה, הממשלה מנסה לשכנע אותנו לתת טביעות אצבע למאגר מידע שימצא גם הוא את עצמו אצל גורמי פשיעה".

הפרשה מעמידה בסימן שאלה את חוק הביומטרי שיביא לריכוז מידע אישי של האזרחים במאגרי מידע של הרשויות. בחודש יוני השנה, ועדת המדע של הכנסת אישרה עם מספר שינויים את תקנות המאגר הביומטרי, זאת כשנה וחצי לאחר שעבר חוק בנושא, וכחלק מהמאמץ הממשלתי להעביר את ישראל לשימוש בתעודות זהות "חכמות".

כעת צפוי פרויקט תעודת הזהות החכמה, ועמו גם המאגר הביומטרי, להיכנס לשלב פיילוט בחודש הבא. לאחר הפיילוט הזה, יוחלט על ידי ראש הממשלה, יחד עם שרי ביטחון הפנים, הפנים והמשפטים מה לעשות – האם לבטל את המאגר או שמא להכילו על כלל התושבים בארץ. בשלב הפיילוט, אזרחים שירצו בכך יוכלו להצטרף למאגר, כשהם מוסרים לא רק תמונה אלא גם טביעות אצבע. בתמורה יקבלו תעודה חדשה, שאמורה להיות מאובטחת יותר ולאפשר זיהוי קל יותר מול מאגרים ממשלתיים. אם יוגדר הפיילוט כהצלחה, יוחל הצורך למסור את הפרטים הביומטריים על כלל האזרחים.