נושאים חמים

הרב ליכטנשטיין לרבני הציונות הדתית: "רבותיי, קצת ענווה"

רב שיח עם הרב אהרן ליכטנשטיין, מבכירי הציונות הדתית, שתוקף את הרבנים המנסים להסביר אירועים אקטואליים בעזרת רצון האל: "אין לי את מספר הטלפון של הקב"ה, כפי שיש לאחרים"

הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, מרץ 2011 (עומר מירון)
(צילומים: עומר מירון)

שיח הרבנים של וואלה! חדשות מגיע השבוע לרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין, מראשי ישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות, ומבכירי וזקני הרבנים של הציונות הדתית. הרב ליכטנשטיין נולד ב-1933 בצרפת, ממנה נמלט לארה"ב ב-1940 יחד עם הוריו בעקבות הכיבוש הנאצי. את השכלתו התורנית רכש ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק, שם קיבל הסמכה לרבנות מאת הרב יוסף דב סולובייצ'יק, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית בארצות הברית ומראשי תנועת המזרחי של הציונות הדתית, שהפך לימים לחותנו. כיאה למי שחונך על ברכי השילוב של "תורה ומדע", לצד לימודיו התורניים השלים ליכטנשטיין דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד ואף שימש תקופה קצרה כמרצה לתחום זה ב'ישיבה יוניברסיטי'. בשנת 1971 עלה ליכטנשטיין ארצה עם משפחתו בכדי לעמוד בראשות ישיבת הר עציון, ומאז ועד היום הוא משמש כראש הישיבה, לצדו של מייסד הישיבה הרב יהודה עמיטל ז"ל. ליכטנשטיין נחשב לאחד המתונים שבין רבני הציונות הדתית.

בשונה מרבנים רבים בציונות הדתית, נמנעת מהבעת עמדתך על תוכנית ההתנתקות. מדוע?

"להביע עמדה זה טוב כשיש לך עמדה, כשהדברים ברורים, חד משמעיים, כשיש לך תחושה שאתה מבין לא רק את נבכי המהלכים המדיניים, אלא אתה חושב שאתה יודע גם 'דעת עליון' – את דעתו של השוכן במרומים. לא הרגשתי שיש לי את הכלים והיכולת להביע עמדה. אין לי את מספר הטלפון של הקב"ה כפי שיש לאחרים. אני חונכתי על ברכי דברי התלמוד על בלעם: כיצד אמר על עצמו שהוא 'יודע דעת עליון', אם את דעת הבהמה שלו הוא לא יודע, כיצד אפוא יתכן שידע דעת עליון?

רבותיי, קצת ענווה. לא ענווה מפוברקת, אלא ענווה שבוקעת ועולה מתוך המציאות כשאדם מבין מיהו הקדוש-ברוך-הוא, ומי הוא – בריאה שפלה. אני מבין שיש אנשים שהיה ברור להם לאן ההתנתקות מובילה והיה ברור להם מה הקב"ה רוצה. אבל אני לא גדלתי כך. ענווה היא לא רק ביטוי ליראת שמיים, היא גם ביטוי לתבונה".

האם אתה רומז לביקורת על הרבנים שיצאו נגד ההתנתקות?

"אני לא צריך לרמוז. זה לא סוד שישנם חלקים שלמים בציבור שנושבת בהם הרוח הזאת של הביטחון העצמי, של התחושה שאדם יכול לקחת פרק מסוים בנביא 'ישעיהו' או ב'מלאכי' ולמצוא התאמה ברורה בין מה שכתוב שם לבין מה שמתחולל כנגד עינינו. אין דעתי נוחה מזה, גם מבחינה דתית אין דעתי נוחה מזה. אמנם אנו, השייכים לציונות הדתית, צועדים וממשיכים להתקדם רוחנית, כלכלית, וחברתית, זה שנים רבות בביטחון בקב"ה. אלמלא האמונה הזאת ספק גדול אם כל התנועה של הציונות הדתית הייתה קמה. היא קמה מתוך אמונה, מתוך תקווה, ומתוך תחושה שיש לאדם תפקיד שעליו לבצע בהיסטוריה. אבל בין זה לבין תחושה שאני יכול בדייקנות להסביר למה מתפוצץ אוטובוס ונהרגים 22 ילדים, המרחק גדול ביותר, זו עזות דתית ויש בזה גם כן נימה שאדם נכנס למהלך שגדול עליו".

הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, מרץ 2011 (עומר מירון)

לאחרונה שבה ועולה סוגיית הפרדת הדת מהמדינה. רבים טוענים כי הדת הורסת את המדינה, וכן להפך, המדינה הורסת את הדת. האם לא הגיע הזמן להפריד?

"אני חושב שמדובר בסיכון אדיר. אני לא בטוח שלעולם חוסן, אני לא בטוח שנוכל לאורך ימים למנוע תחבורה ציבורית בשבת, אבל אם התחבורה תותר, חלילה, אני אראה את זה כשינוי לרעה וכנסיגה משמעותית בנוף היהודי כאן בארץ. כמו כן, בנישואין האזרחיים, זו לא רק בעיה מצד העבירות שהאנשים יעברו כתוצאה מהתרתם, הבעיה היא מה זה יעשה למרקם החברה היהודית. אם כתוצאה מכך יהיה מבול של ממזרים זו תהיה טרגדיה נוראה. אך מנגד, עשוי להיווצר מצב בו האפשרות להינשא אך ורק ברבנות יוצרת חיכוכים ומריבות, ובין כה חלק גדל והולך של הציבור לא מתחתן כדת משה וישראל. אם נגיע למצב שהמשך המצב הקיים בלתי ישים, אלא אם כן אנחנו נמנע מאנשים להתחתן ודאי שנצטרך לחשוב על זה מחדש. אני מקווה שיום כזה לא יבוא. גם במצב הקיים בו אין נישואין אזרחיים, במקרים בהם אין חשש של ממזרות, ואין חשש להרס בכל מרקם החברה וביצירת צורך לפתיחת ספרי יוחסין נפרדים לאנשים דתיים, אז אני חושב שצריכים לחשוב פעמיים לפני שעולים על הבריקדות".

יצאת נגד מכתב הרבנים האוסר על מכירה והשכרה של דירות לערבים. כתבת אז ש"התבונה נראית נפגמת". אם ההלכה אכן קובעת שאסור למכור או להשכיר דירות לגויים, מדוע לצאת נגד המכתב?

"פה אני מתייצב לצדו של הרב אלישיב, יש דברים שאנחנו רוצים אבל הם לא בהישג יד. תבונה כוללת את היכולת ליישם עקרונות, רצונות ושאיפות במפגש ובהתמודדות שלהם עם המציאות. במקרה זה, גם אם מתווכחים על עצם העניין מבחינה הלכתית לא הכל פשוט וברור. אז מה אנחנו צריכים לרוץ ולפרסם מכתב בעניין שבין כה אי אפשר ליישם אותו ושמשחיר את שמנו גם בזירה הבינלאומית וגם בציבור הכללי בארץ. צריך לדעת לבחור יעדים. והבחירה הזאת מחייבת תבונה – שאדם יבין לאן מובילה הבחירה שלו, וכאן לצערי קצת 'אבדה חכמת חכמיו', ועל זה אנחנו משלמים מחיר".

הרב אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, מרץ 2011 (עומר מירון)

לאחרונה חתמת על מכתב מחאה נגד הרבנים שהודיעו על תמיכתם בנשיא לשעבר משה קצב. מה עמד מאחורי מחאתך?

"אני מתייחס לעניין הזה לא מתוך תחושה שאני יודע אם הוא (הנשיא לשעבר משה קצב. מ"ל) חייב או לא חייב. לא בדקתי את החומר ואין לי את הכלים בכדי לתת הכרעה ברורה בנושא. אבל לא זו השאלה. השאלה כאן, הייתה והינה, היחס שיש לנו כאזרחי המדינה למערכת משפטית מתורבתת. היו כמה רבנים שכתבו מכתב ששלל בעצם בהינף יד את המערכת המשפטית על כל רבדיה, או שהם חשבו שכל המערכת הזאת מטומטמת ומרושעת. אני יודע את הפסוקים שהרבנים ציטטו מהנביא 'ישעיהו' בדיוק כמוהם. אבל מה הם רוצים? שנשאר בלי מערכת משפטית בכלל? שנחיה באנרכיה חברתית?

אנחנו נמצאים כאן במצב מוזר בעיניי. בקרב חלק מהציבור הדתי לאומי אני פסול כי, לטעמם, אני לא מספיק ציוני. גדלתי בגולה, הגעתי הנה כבר בגיל יותר מבוגר, ויש מי שיודע לומר לך שאני סוחב על גבי גיבנת של החינוך הגלותי הזה. אני חושב שאני סוּפֵּר-ציוני לעומת מי ששולל את כל מערכת המשפט ואת מוסדותיה כאן בארץ. האם הייתי רוצה את קיום החזון של 'השיבה שופטינו כבתחילה' – בוודאי הייתי רוצה. אבל בינתיים צריך שתהיה איזה מערכת משפטית".

מה המסר שלך לגולשי וואלה! חדשות?

"שיבנו את חייהם על אדני קדושה וטהרה – על אידיאלים מוסריים ותורניים. שזה יהיה הכיוון הכללי. לגבי הפרטים זה תלוי בכל אחד ואחד: מי הוא, איפה הוא חי, ולאיזה עולם הוא שייך. אבל הכיוון הכללי צריך שיהיה דבקות בעבר של עם ישראל בצירוף עם אותם תכנים יפים לכשמוצאים אותם גם כן בתרבות הכללית, אבל כובד המשקל צריך להיות בדבקות בתורה".

רב שיח, הרב ליכטנשטיין (יח"צ)
(צילומים: עומר מירון)