"גילינו שמדע זה מגניב וכיף, כי יוצא לך לעשות דברים שאף אחד לא עשה לפני כן". זו אחת המסקנות העיקריות המופיעות בסיומו של מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Biology Letters, ועוסק באופן שבו דבורים נעזרות בתפיסת צבע ומרחב כדי לנווט בין פרחים, בצורה מושכלת ויעילה יותר ממה שמדענים אי פעם תיארו לעצמם. על המאמר חתומים 25 כותבים-שותפים, החולקים דבר אחד משותף: כולם תלמידי אותו בית ספר יסודי בדבון שבאנגליה, שגילם נע בין 8 ל-10.
על פי הבלוג "Not Exactly Rocket Science", שחשף השבוע את הסיפור, מדובר בכותבים הצעירים ביותר שפרסמו אי פעם מאמר בכתב עת של "החברה המלכותית" הבריטית. הם עבדו קשה למדי כדי לזכות במעמד הזה: הם תכננו את הניסוי מראשיתו ועד סופו, המציאו וייצרו ציוד מיוחד, עקבו אחרי הדבורים בחצר של כנסייה הסמוכה לבית הספר, למדו כיצד הן בוחרות את הפרחים שהן מאביקות - ולבסוף כתבו כל מילה במאמר.
"אני, מדען"
השיטה היתה כזו פחות או יותר: הדבורים הוכנסו למיכל מלא באורות צבעוניים, שלכל אחד מהם חוברה מבחנה עם מי סוכר או עם מי מלח. המדענים הצעירים החליפו לסירוגין את האורות והמבחנות, והצליחו לאפיין שורה שלמה של התנהגויות של הדבורים המתנהלות לפי אותה חוקיות קבועה. כל אלו תועדו בתרשים צבעוני שצורף למאמר ונקרא בפי הילדים "הפאזל". מכל אלה הסיקו הילדים מסקנות שונות לגבי האופן שבו דבורים בוחרות בפרחים "בריאים" ונזהרות מפרחים "רעילים".
המחקר נעשה במסגרת פרויקט שנקרא "אני, מדען" ונועד לעודד ילדים לעסוק במדע, ותחת פיקוחו של אביו של אחד הילדים בכיתה, מדען חוקר מוח, שלבסוף גם הגיש את המאמר לכמה מכתבי העת המדעיים המובילים בעולם. בכתב העת BiologyLetters החליטו להעבירו לעיונם של חמישה מומחים לנושא. אלו אמנם הכירו בכך שאין מדובר במחקר פורץ דרך ובכך שחסר בו ניתוח סטטיסטי - אך גם הבהירו שהשיטה המדעית שלו "יציבה", והכתיבה - "מקסימה". אחד המומחים סיפק לאחר מכן טקסט מלווה ומבאר שפורסם לצד המאמר.
למרות הרצינות המדעית המוחלטת, גילם הצעיר של הילדים בכל זאת משתקף במאמר, כפי שניתן ללמוד מניסוחיו. הנה דוגמה, מתוך המבוא, שממנה ניתן ללמוד כיצד בחרו הילדים את נושא המחקר: "היו לנו המון שאלות, אבל זו שהחלטנו לבחון היא האם דבורים יכולות ללמוד להשתמש ביחסים בין צבעים במרחב כדי להחליט אילו פרחים לבקר. זה מעניין לשאול את השאלה הזו, כי באזור המחיה שלהן יכולים להיות פרחים רעים עבורן, או פרחים שהם כבר אספו מהם צוף. זה אומר שחשוב לדבורים לדעת לאיזה פרח ללכת ומאיזה להימנע, ולכן הן צריכות לזכור את הפרחים שסביבן. זה כמו פאזל".