ברק. לא נחמד

איך הפך אהוד ברק, החייל המצטיין שהאיי-קיו הגבוה שלו נוזל מראשו, למי שאהוד אולמרט תיאר כ"הססן, דברן אובססיבי, חסר חדות ולמרבה הפתעתי גם נעדר כושר החלטה"?

את אהוד ברק הכרתי לראשונה בלשכתו של איתן הבר, יועץ התקשורת ויד ימינו של שר הביטחון אז יצחק רבין. באותם ימים כיהן ברק כראש אמ"ן, וביקוריו התכופים במשרד של הבר נראו בעיני כטיפוח הקשר עם האיש הכי קרוב לרבין. כשגילה שמוצאי מטורקיה, הוא חיש מהר הדביק לי את תואר החיבה "יואליקו".

פרט לכך שהיה לברק עבר כלוחם בסיירת מטכ"ל, כולל במבצע "אביב נעורים" שבו התחפש לאשה, הוא היה איש שיחה מרתק. הוא היה מוזמן מרכזי באירועי החברה הגבוהה התל אביבית, שבהם נכחו שרים חשובים ואנשי עסקים מהוללים. כמי שהיה החייל המעוטר ביותר בצה"ל הגיע ברק לרמטכ"לות בקלי קלות, כשבפיו ההכרזה: "מה שלא יורה יקוצץ". היעד הראשון וכישלונו הראשון היה גלי צה"ל. עובדה: גלי צה"ל שר ומזמר עד עצם היום הזה.

ברק תואר כמי שהאיי-קיו הגבוה שלו נוזל מראשו. הוא המציא את פטנט המסתערבים, אם כי ראש השב"כ באותם ימים סבר, שחשיפת הגימיק על ידי ברק היתה משגה. ברק גרס, שבאזור שבו אנו חיים נקמת דם היא מחויבת המציאות, ואם לא פועלים על פיה זה מתפרש כחולשה. הוא הגה אז, לפי העיתונות הזרה, את חיסול סדאם חוסיין כנקמה על הסקאדים. מבצע שנכשל על הסף באסון צאלים.

את תקופת ההמתנה בין הרמטכ"לות לפוליטיקה ניצל ברק לעשיית כסף. ואין פלא בכך. במשך שנים הסתופף בבתי עשירים, ומן הסתם חשב שאם טמבלים כאלה מגיעים לאן שהגיעו, על אחת כמה וכמה שהוא יכול. איש עסקים ידוע הוזמן על ידו לצהריים ונשאל איך עושים בחצי שנה-שנה מיליון. ברק היה איש מתוכנן: כסף תחילה, וראשות הממשלה אחר כך. זה היה המסלול שקבע לעצמו.

לראשות הממשלה הגיע ברק בבחירות ישירות מטעם העבודה, שנערכו במאי 1999, ברוב של 56% מול נתניהו. ניצחון זה זכור בקולו הרועד: "זהו שחר של יום חדש", שנכתב על ידי משה גאון. כל שועי הארץ שערכו לו מסיבות לפני שנבחר והוא הבטיח להם לחגוג עמם את הניצחון, פרחו מזיכרונו. בחנוכת המשרד החדש של אקירוב ריאיין ברק באחד החדרים את חברי העבודה שפעלו למענו. דליה איציק יצאה מהפגישה ודמעות בעיניה. "גסות רוח כזאת לא ראיתי", אמרה. עוזי ברעם יצא מהחדר כשהוא אומר שלא הוצע לו דבר.

מי שמחפש את השורשים של מה שאולמרט כותב עליו בספרו ימצא אותם בתקופה זו. אולמרט, ראש עיריית ירושלים מטעם הליכוד, עשה מחווה לברק בהופיעו בתשדיר בחירות שאמר "ברק לא יחלק את ירושלים" - מחויבות של יריב שלא תסולא בפז. כתודה על כך חלפה כחצי שנה עד שברק נענה לבקשת אולמרט להיפגש עמו בענייני ירושלים.

כשאולמרט הגיע לראשות הממשלה חזר ברק לשיטתו מימי רבין, כמתואר בפרק השני בספר של אולמרט: "הוא התחנף, הוא הציע לפטר את עמיר פרץ ולמנותו כשר ביטחון. רק אחרי מלחמת לבנון השנייה, ברק גבר על עמיר פרץ ומינויו כשר ביטחון היה בלתי נמנע... ברק שלמדתי להכיר כשר ביטחון היה שונה לחלוטין מהדמות שאתה הצטלבתי במשך עשרות שנים. בעיקר הססן, דברן אובססיבי, חסר חדות ולמרבה הפתעתי גם נעדר כושר החלטה".

כשבמאמר אחרי "עופרת יצוקה" חשפתי ש"ברק רצה להפסיק את המלחמה יותר מוקדם, אך אולמרט התנגד", אולמרט גער בו. ועקב כך ברק גער בי, ומאז הפסקתי להיות "יואליקו".

אולמרט חושף, שהגרוע מכל היה יחסו של ברק לכפופים לו. הוא גער במיטב מפקדי צה"ל בישיבות הקבינט. לשיא הגיע כשהפסיק אלוף בכיר באמצע סקירתו וציווה עליו "שתוק ושב" (המדובר באלוף נחושתן, כיום מפקד חיל האוויר). התנהגות מבישה דומה הפגין ברק בישיבת המטכ"ל האחרונה לפני החגים ולאורך כל הדרך מאז טענו מלשכתו כאילו היה "קשר" להארכת כהונתו של אשכנזי.

"יש רק אשם אחד באווירה הבלתי אפשרית הזאת, והוא ברק עצמו", מפר מעריצו איתן הבר את שתיקתו. לא "מרד קולונלים", כפי שהאשים ארי שביט ב"הארץ". הפוטש נגד אשכנזי בא מלמעלה. מהכי למעלה.

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם