נושאים חמים

אוהבים את הזרים, סולדים מהמזרחים

כל אלה ששרים בקול גדול נגד גירוש מהגרי העבודה והעובדים הזרים - ראוי לבדוק מה יחסם למזרחים ולפלסטינים. דורית אברמוביץ' לא מבחינה בין גזענות אחת לאחרת

עוד ועוד מופצות ידיעות, מאמרים, ואפילו סרט תדמית – כולם חשובים, צודקים וראויים- נגד שנאת וגירוש מהגרות/י עבודה וילדי/ות הזרים. אכן חשוב מאין כמותו לעצור את הנגף הגזעני הרע כל כך שעניינו קדושת היהודים-עם הסגולה, וגירוש הגוי שמתקבל כמצורע. אלא שבעוד כה הרבה נרעשים מהזדון הגזעני שעניינו שנאת זרים, מחלחלת לה הצדקה לגזענות סדרתית נגד פלסטינים ובעיקר נגד מזרחיות ומזרחים. כל שיש הוא לצפות היטב בדמויות השרות בסרטון נגד גירוש ילדות וילדי המהגרות והמהגרים כדי לזהות בתוכם כאלה שידועים בעמדותיהם כלפי מזרחים. בהם יש גם כאלה שנתנו ונותנים יד להמשך דיכוי וכיבוש הפלסטינים בארץ ובתוך השטחים. ובתוך כך כמובן מואשמים כל אלו שמודרים אתנית-כלכלית-גיאוגרפית- הלא הם מזרחים, על טענת חלקם כי יש להביט נכוחה כלפי אותה מדיניות שמיישבת את מהגרות/י העבודה לא חלילה במקום מושבם של רוב אלו ששרים נגד גירוש הפליטים.

מדוע זה לא מתקיים דיון ציבורי אמיתי באותה מדיניות שמכוונת ליישב את המהגרים והפליטים בדיוק באותם אזורים, יישובים ושכונות מודרות אתנית-כלכלית. מדוע כה קל להפנות אצבע מאשימה כלפי תושבות ותושבי דרום תל אביב, למשל, שטוענים ובצדק, שהבה נראה איך היו מגיבים כל אותם אלה שמזועזעים כלפי גזענות סדרתית כלפי מהגרים, אם שכניהם לבנין היו אותם הזרים, האם גם אז היו ממשיכים הם לשיר.

המדינה מייצרת את הגזענות

יש להקפיד ולדרוש חיבור מתמשך בין התנגדות לשלל גזענויות. יש לזכור כי מדיניות שמקריבה גזענית מזרחים, פלסטינים, מהגרים מאתיופיה ומחבר העמים, היא גם זו שמייצרת גזענות כלפי אותם הזרים. שיטתו של שלטון והגמוניה כלכלית חברתית היא לסמא עיניים ולהפריד בין גזענות מוצדקת לבין גזענות אסורה בתכלית.

על כן, אין זה פלא שמבין אלה שמתנגדים קולנית לגזענות נגד זרים, יש כאלה שחשודים בגזענות כלפי מזרחים. כך מוכשר לו שרץ גזענות עמוקה של חברה יהודית-ישראלית, כי בעוד הפה בוחל בשנאת הזרים, היד מאפשרת המשך דיכוי שיטתי של מזרחים ופלסטינים, שכרגיל מועלמים מעין, גם בעיני חלק מאלו הנאבקים נגד גזענות כלפי אותם "הזרים". יהא זה נכון להעמיד למבחן את כל אלה המפגינים, הרועשים, השרים בקול מלא בחדווה ולבדוק מה יחסם למזרחיות-מזרחים, מה יחסם להמשך הכיבוש של פלסטיניות ופלסטינים, ואז לראות לעומקה האם נגד גזענות יצא קצפם, או שמא זו עוד דרך להלבין פשעים, דרך הצטרפות לקונצנזוס חברתי נגד שנאת הזרים. יש להדגיש ולומר, לחזור ולקרוא להפסקה מיידית של רדיפת אוכלוסיית הפליטים ומהגרי העבודה במדינה. אך חלילה לנו מלעצור בזו הקריאה, כי אם נסתפק רק בה, נמצא את עצמנו נותנים פה ויד, להמשך גזענות מאז קום המדינה כלפי אותם ה"זרים" היושבים זה מכבר בתוכנו, זרים לתרבות אשכנזית-יהודית-לבנה.

ובכלל יש לחשוד בכל מה שהופך למחאה חברתית במרכזה של חברה לבנה-יהודית, ומיידית לשאול מה הופך מחאה חברתית מסוימת למוסכמת ו- in, ומה הופך מחאות אחרות- נגד גזענות כלפי מזרחים-מזרחיות, נגד פלסטינים-פלסטיניות, ונגד מהגרים מאתיופיה וחבר העמים ומהגרות, לכל כך out, ללא פופולרית בעליל. אז אם אתן ואתם נגד גזענות באשר היא, הקפידו להיאבק לא רק למען הכחדה טוטאלית של שנאת ה"זרים" אלא גם למען מיגור של כל שאר כיבושים, שהרי אם לא נלך אחורה, לתשתית הגזענית, נישאר ותאוות מחאתנו בידנו, עדיין גזענים.