הנה לכם פרק נוסף בעלילות ארנון גורן, מהנדס טיהור השפכים מקיבוץ מעברות. בעקבות שינויים בחייו, החליט גורן שהוא חייב לפעול אחרת, לנצל את הידע המקצועי שלו לטובת מטרות שונות, ביניהן קירוב לבבות בין ערבים ויהודים, פלסטינים וישראלים.
הוא נסע לכנס גדול בירדן מטעם ארגון "ידידי כדור הארץ", שם פגש פלסטינים רבים. הוא שוחח עמם והתעניין מה מטריד אותם, ושוב ושוב שמע תלונות על העדר מערכת ביוב וסניטציה גרועה. מיד החליט לרתום את עצמו לטובת העניין, והתחיל לחפש מימון ומקום להתחיל בו.
בעזרת "ידידי כדור הארץ", בעזרת רותי מיכאלי, פנסיונרית שהתנדבה לתקשר ולשווק את היוזמה, בעזרת הדס שכנאי מ"הירוקים" של תל אביב שליוותה ותמכה בפרויקט וכן בעזרת אותה קבוצה של קיבוצניקים איכפתניקים ממעברות מהסיפור הקודם (ראו קישור), הצליחו לאתר את אום ריחן, כפר זעיר של ארבעים בתים על קו התפר.
מעבר לקו הירוק "סניטציה" משמעותה, במקרה הטוב, בור ספיגה מאולתר ורעוע, שהשפכים דולפים ממנו ישר אל תוך אקוויפר ההר, כלומר אל המים של כולנו, או, במקרה הרע, זורמים ברחובות אל אותו מקום, כשבדרך הם גם מייצרים סירחון, מחלות ותחושות של מרירות וקיפוח. כך שהיוזמה של גורן, על אף שהיא מיושמת בצורה נקודתית במגזר הכפרי בשטחים, שם המצב הוא הגרוע ביותר, נוגעת למעשה לבריאותו ואיכות חייו של כל אחד מתושבי הארץ.
גורן נסע לאנגליה, שם חי ועבד שנים רבות ו"סובב כמה ידים", כדבריו, כדי להשיג תקציב לפיילוט.
כמו כן הסתייע רבות בארגון IPCRI Israeli Palestinian Centre for Research and Information. התומך בשלום והידברות. הושגו תרומות מניו זילנד ומיפן. גורן ניהל וביצע מסע הסברה ושיווק ענק ונפגש עם אינספור בעלי תפקידים יהודים וערבים. מפה לשם, הוקם כבר השלב הראשון, הניסיוני, של הפרויקט - חמישה בתים באום ריחן צוידו בבור ספיגה איכותי ותיקני, כאשר כל חמשת הבורות מנוקזים לאגן טיהור ירוק מרכזי. (אגן ירוק wetland-, שיטת טיהור מים טבעית, בבריכות חצץ עם צמחים).
כספי התרומות נוצלו לרכישת החומרים בלבד, כל העבודה כולה בוצעה בהתנדבות. כל שבת הגיעו לאתר כארבעים אנשים. אף פעם לא חסר כוח אדם, העבודה בוצעה באחווה ותנופה בלתי רגילות. גורן זכה דרכו לפגוש כל כך הרבה שותפים לדרך וחברים בנפש. המערכת נבדקה לאחרונה והראתה תוצאות מצוינות. התקבלה תרומה גדולה נוספת ועוד חודש תחל העבודה בכל שאר הבתים באום ריחן. מתנדבים מוזמנים ליצור קשר דרך האתר.
גורן לא מסתפק בזה, כמובן. תרומה של שישים מיליון דולר מארצות הברית לטובת הסניטציה בשטחים מחכה למימוש. סכום כזה יספיק לטיפול מלא בחמישה כפרים גדולים. התושבים יזכו בבריאות, ניקיון ואיכות חיים וייהנו מהיופי והירקות הרעננה של אגני הטיהור וכולנו נזכה למים טובים יותר.
לא רוצים להילחם
אבל גם כאן לא מסתיימת משמעותו של מיזם כזה. המוטיבציה הראשונית של גורן, היתה למנוע שנאת חינם קטלנית ולהביא להבנה ולדו קיום בר קיימא. מרוואח זייד, למשל, מוכתר הכפר אום ריחן, העיד על עצמו ושכניו, שכאשר בונים דבר כזה ביחד, נעלמת המוטיבציה להלחם. וזוהי רק ההתחלה.
"הרבה פעמים כינו אותי דון קישוט", מספר גורן, "אבל אני אסביר לך בדיוק למה אני לא דומה לדון קישוט בכלל - לי יש את הידע. אילו דון קישוט היה מהנדס, היה עוזב בשקט את תחנות הרוח, ועושה משהו מועיל והגיוני".