השקעה לטווח ארוך? רק השכלה

מהי ההשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך? בבנק ישראל מספקים היום את התשובה כאשר מפרסמים כי התשואה להשכלה התייצבה בעשור האחרון ברמה גבוהה. תוספת של שנת לימוד אחת הגדילה את השכר ב-8.6 אחוזים בשנים 2005-2004, בדומה להשפעתה בשנים 1997-1996.

המחקר מגלה גם שפערי השכר בין משכילים ולא משכילים נובעים במלואם מפערי השכלה, ושולל את הטענה שפערי שכר אלה נובעים מתכונות אחרות כגון: פערים במנת המשכל ובמוטיווציה בין הקבוצות. ממצאי המחקר מאששים את התרומה הגבוהה של ההשכלה לשכר כפי שנמצאה במחקרים קודמים, וזאת למרות שהמחקרים הקודמים התעלמו מתכונות כגון מנת משכל ומוטיווציה, שהעידו כי למשכילים יש בממוצע יכולת ומוטיווציה גבוהים יותר מאשר ללא משכילים.

בבנק ישראל מציינים, כי מסקנה זו איננה חורגת מהמקובל בספרות בעולם. כמו כן, ניתן ללמוד מהניסיון של חוק חינוך תיכון חינם, שהתשואה להשקעה הממשלתית בחינוך אינה נופלת מהתשואה להשקעה הפרטית ושהשקעת הממשלה בחינוך תורמת לצמצום אי השוויון הכלכלי.

המחקר שנערך בידי רוני פריש, השתמש בשתי דרכים שונות המקובלות בספרות כדי לאמוד את הקשר שבין השכלה לשכר. הדרך הראשונה היא התחשבות בתנאי הסביבה של הפרט ובעקיפין גם במנת המשכל שלו; מאחר שאין בידי בנק ישראל מדידה ישירה של מנת המשכל, נעזרו שם בתכונות עקיפות של בני המשפחה: השכלת האם, שכר האב והשכר וההשכלה של האחים והאחיות. "מקובל להניח שתכונות אלו מלמדות לא רק על תנאי הסביבה של הפרט אלא גם על היכולת שלו", כותבים שם.

הדרך השנייה לאמוד את הקשר שבין השכלה לשכר היא לאתר מאורע חיצוני שגרם לפרטים להגדיל את השכלתם. המאורע שנבדק בעבודה זו התרחש בשנת 1979 והוא החלת חוק חינוך תיכון חינם והעלאת סף חינוך החובה בשנה נוספת (עד כיתה י'). מאורע זה הוביל לעלייה במספר שנות הלימוד של בנים ובנות להורים שנולדו באסיה ואפריקה אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק.

לשימוש בחוק יתרון בולט: הוא הגדיל את ההשכלה של כלל המזרחיים ולאו דווקא את ההשכלה של המוכשרים שבהם. לכן, השוואת השכר של הדור שהושפע מהחוק לזה של הדור שקדם לו מאפשרת לבודד את תרומת ההשכלה לשכר. התשואה לתוספת ההשכלה של העובדים המזרחיים הצעירים (אשר הגיעו לגיל תיכון לאחר החלת החוק) היא 8 אחוזים בשכר בשנים 1996 עד 2005 (בממוצע) ו-12.4 אחוזים בשנת 1995; המדגם של שנת 1995 התבסס על מפקד האוכלוסין והדיור שנערך באותה וכלל מספר רב של תצפיות - 20 אחוזים מהאוכלוסייה.