בשמאל האמריקאי מנסים לברר מהו מוסר

"מידה טובה מזופתת! את הרי לא יותר משם, ואני התייחסתי אליך כאל דבר של ממש". עוד לפני שפירסם ההיסטוריון פלוטרך את המלים הללו במאה הראשונה לספירה, היו המושגים "מידות טובות" ו"מוסר" גמישים וחמקמקים. לא הרבה השתנה מאז, כפי שמעיר הפילוסוף האמריקאי בן ימינו, ברנארד גרט: "האדם מגלה שאם מתחילים משפט במלים: 'המוסר הוא'... שום דבר שאומרים אחר כך לא נשמע ממש נכון".

מהו מוסר? אין זמן להעלות שאלה פילוסופית כזאת במסגרת מירוצי בחירות, אך היא עשויה בהחלט לצוץ בעקבותיהם, כפי שקורה בימים אלה בארה"ב. ניצחונו של ג'ורג' בוש נתלה במידה רבה בכך שייצג "ערכים מוסריים" עבור מרבית האמריקאים. כעת, מששככו הדי מסעות התעמולה, שואלת ארה"ב את עצמה למה בעצם התכוונה במונח זה, ומגלה בתוכה לפחות שתי תשובות.

79% מקרב הבוחרים שעבורם "ערכים מוסריים" היו הנושא החשוב ביותר במערכת הבחירות הצביעו לבוש. רק 18% מן המשתייכים לקבוצה זאת הצביעו עבור קרי. מעניין השימוש במונח "ערכים מוסריים" לעומת "ערכים מסורתיים". אילו היה מדובר בערכיות בלבד לא היתה כאן כל הפתעה; מפלגה שמרנית משמרת, מעצם שמה, את ערכיה המסורתיים של החברה. אלא שהמוסר אינו כרוך לבלי התר בערכים מסורתיים, וחידושים היסטוריים דרמטיים, כמו ביטול העבדות, למשל, התרחשו בשמו.

מה הופך אם כן את בוש למייצג המוסר? מסקרים שונים שעקבו אחר מגמת הצבעה זאת עלו הגדרות דומות למושג "ערך מוסרי", בקרב מצביעים שהעניקו לבוש את קולותיהם. המוסר מזוהה בעיני רוב המצביעים הרפובליקאים כקשור לדת או כמקביל לה. הסוגיות של נישואי הומוסקסואלים, התרת הפלות ומחקר בתאי גזע עובריים, נחשבים בעיני מצביעי בוש להתפתחויות לא מוסריות, והם מגדירים אותן בבירור ככאלה, בין היתר משום שהן מנוגדות לכתוב בכתבי הקודש הנוצריים.

המפלגה הדמוקרטית, התומכת במידה זו או אחרת בכל שלושת הסוגיות הללו, נתקלה בקושי. הרבה יותר קל להצמיד זו לזו את המלים "מוסר" ו"דת", מאשר את המלים "מוסר" ו"קידמה". גם בערך "מוסר" שבאנציקלופדיה העברית נכתב, כי המונח מציין דפוסי התנהגות ה"תואמים את הקריטריונים של טוב ורע, ראוי ובלתי ראוי, כפי שהם מובנים על ידי תפישת הדת הנורמטיבית". הדת והמוסר, אם כן, קשורים זה בזה. את דתיותה של אמריקה היטיב לבטא המועמד הרפובליקאי, ועל כן נתפש הוא כמוסרי.

מבקריה של המפלגה הדמוקרטית, מתוך המפלגה ומשמאל לה, טוענים בשבועות האחרונים כי לא עשתה די. היא לא הצליחה להפריד בין המוסר לבין ערכים פרוטסטנטיים שמרניים בדעת הקהל האמריקאית, ולהציג את מצעה כמוסרי בפני עצמו. "זה מעליב שהימין הקיצוני טבע זכות על 'ערכים מוסריים'", מביע את צערו צ'רלי קריסטל, שקיווה לזכות השנה בכס הסנאט הדמוקרטי של מדינת פנסילבניה, "אבל מה שמעורר זעם הוא שהמפלגה הדמוקרטית איפשרה להם לקנות חזקה על גורם כל כך יסודי של תפישת העולם הפרוגרסיבית".

השמאל האמריקאי התעורר בעקבות תוצאות הבחירות לאמת מרה: קמפיין בוש הצליח באופן מבריק להציג את הנשיא כנציג היחיד של ערכי המוסר. נגזר מכך שמתנגדיו הם בלתי מוסריים, אם לא אנטי-מוסריים, והרוב הצביע בהתאם. "היא הצביעה לטובת הנושא המוסרי, וניצחה!" נכתב בעיתון אחד במדינת ניו ג'רזי על אודות מצביעה רפובליקאית. "מצביעי המידות המוסריות הם שהביאו את הניצחון לג'ורג' בוש", אמר למחרת הבחירות כוהן דת בפלורידה. קריסטל אינו הדמוקרט היחיד הכועס על הדרך בה טיפלה מפלגתו בנושא טרם הבחירות. אך הכעס בא מאוחר מדי.

יש שיאמרו כי הוא בא דווקא מוקדם מאוד, כה מוקדם שאפשר להיעזר בו כדי להפוך מציאות זאת על פיה טרם בחירות 2008. אנשי איגוד העובדים SEIU, שהעניקו את תמיכתם לג'ון קרי במהלך הבחירות, יזמו בשבועות האחרונים את האתר www.mymoralvalues.com. באתר זה מוזמנים אמריקאים שאינם תומכי בוש לפרט מהם ערכים מוסריים בעיניהם. "הערכים המוסריים שלי כוללים כנות, יושר ושלום. אף אחד מן הערכים האלה אינם חשובים עבור הנשיא הנוכחי", כותב בן וופורד ממאלברן, פנסילבניה. "הערכים המוסריים שלי כוללים את האמונה במושג ההקרבה ההדדית", כותב מייקל אנדרוז מפארק-סיטי, יוטה, ומאפשר כך גם לסוציאליזם להיכלל תחת ההגדרה: מוסרי.

גם כאן מופיעה הדת, שמקומה בחיים האמריקאים כיום אינו מוגבל לימין או לשמאל. "כנוצרייה אני מאמינה בכנות בערכים אותם למדתי בבית ובדרשותיו של ישו", כותבת באתר הלגה אייבל מן הברונקס, ומוסיפה, בהערת סוגריים: "כפי שהם מיוצגים בדרשה על ההר". מלים אלה מעידות על תפישת השמאל הנוצרי בארה"ב את ממשל בוש כקבוצה פונדמנטליסטית המעוותת את דבריו המקוריים של ישו. רוי קארפורל, גם הוא מהעיר ניו-יורק, חושף דעה דומה בביטויים רכים פחות. "נמאס לי להתנצל בפני אלה המכנים את עצמם 'אמריקאים מוסריים'", הוא כותב, "הגיע הזמן לכנות אותם בשמם האמיתי: אמריקאים טאליבן-נוצרים, קיצונים צבועים".

הפיצול העמוק הזה בו שרויה ארה"ב כיום ידוע ומוכר. אבל מה שמייחד את האתר הוא היותו ניצן ראשון של פעילות מחודשת מצד מתנגדי בוש המובסים. אין פלא שיוזמה ראשונה זאת קשורה דווקא בנושא המוסר. לדמוקרטים יידרשו לפחות ארבע שנים כדי לחולל שינוי בהגדרתו המקובלת של מונח מורכב כל כך, ואלמלא יצליחו לעשות זאת, סביר להניח שיפסידו שוב. הרי הרוב לא יעלה על דעתו להצביע עבור מנהיג לא מוסרי, אפילו אם מדובר באשה מוכרת, בלונדינית, רהוטה, משכילה וכריזמטית.