שלא ייגמר לי הלילה

שלום, שמי גיא גיסר ואני לא יכול לישון בלילות. לא מדובר במחלה חדשה שעולם הרפואה טרם גילה, אלא בעובדה פשוטה הנובעת מכך שכבר מעל עשור אני עובד כברמן בלילות. זה לא קל, אני מוכרח להודות. לא קל, למצוא מישהי שמסוגלת לחיות עם בחור שהולך לישון יחד איתה רק פעמיים בשבוע; לא קל להסביר למי שמתקשר אליי באחת בצהריים למה אני נשמע ישנוני; לא קל למצוא משהו מעניין בטלוויזיה בארבע בבוקר. עם הזמן התרגלתי לאורח החיים הזה והיום אני ישן כמו תינוק בימים וער בלילות.

שלום, שמי גיא גיסר וכמה מחבריי הטובים ביותר, בדיוק כמוני, חיים ועובדים בלילות. את משכורתנו אנו מרוויחים בעיקר מרצונם של אנשים זרים לשכוח מעט מתלאות היום, להוריד משקה או שניים ולהרגיש כאילו הם חיים במדינה שפויה ונורמלית. זו העבודה, זו הפרנסה, ובזכותה אנו קונים במכולת.

שלום, שמי גיא גיסר ואני שותה אלכוהול בעיקר בלילות. למרות המשפט האחרון, טרם זכיתי להשתתף בקטטה אלכוהולית הגונה. עשר שנים של עלטה לילית משולבת בחמצמצות אלכוהולית וזרים, ושום סטירה, אגרוף או סכין בבטן מאדם שיכור.
כשאני שותה מצב רוחי נוטה להיות מדוכדך או עולץ, אך בשום פנים ואופן לא אלים. מי ששותה שתי בירות, שולף סכין ודוקר את הבחור שלידו, לא צריך את הבירה כדי לאזור אומץ ולהשתמש באלימות - הוא היה אלים עוד בצאתו מהבית.

שלום, שמי גיא גיסר ואני לא אוהב נסיונות להרוויח הון פוליטי על חשבוני. והנה, למרות זאת, חברת הכנסת רוחמה אברהם הגישה בשבוע שעבר הצעת חוק, הממליצה לסגור פאבים בשעה 2 לפנות בוקר. אברהם אמרה כי החליטה ליזום את החוק כדי להביא לצמצום משמעותי בצריכת אלכוהול בפאבים, המובילים למעשי אלימות, רצח ותאונות דרכים קטלניות. ההצעה תישקל גם בנוגע לסגירת פיצוציות, מסעדות ובתי עסק אחרים שמגישים אלכוהול.

ניסיתי. באמת שניסיתי למצוא היגיון בהצעה הפופוליסטית והביזארית הזו, אבל לא הצלחתי – האם האלימות ותופעת הנהיגה בשיכרות באמת תפחת כשלא יתאפשר לרכוש אלכוהול אחרי 2 בלילה?
האם כשמחוגי השעון יראו שתיים יהפכו כולם לעדיני נפש, נעימים ומנומסים? האם אותו בחור שיכור, היושב מול הגה המכונית, יתפכח ומוחו יהיה צלול וזך?

ובכלל מדוע להיטפל דווקא לאלימות האלכוהולית? מה עם מוקדי האלימות ה"רגילים" במדינה? אולי כדאי לחברת הכנסת אברהם לחוקק חוק האוסר פתיחת מגרשי כדורגל (כולם שם ברברים), שווקים (יורקים ומקללים בלי סוף), כבישים בין עירוניים (מתים כמו זבובים בכל יום), ושלא לדבר על עניין האלימות בבתי הספר- הייתכן שניאלץ לסגור את כולם?

הצעת החוק הדרקונית הזו, כמו הצעות חוק הזויות אחרות, מטפלת בסימפטום במקום בבעיה עצמה. והבעיה איננה שעת סגירת הפאבים, אלא היחס שלנו, כחברה מתפתחת, לכל נושא האלכוהול. בישראל קל לצעוק "אלכוהול גורם לאלימות", לבסס את הקונוטציה של הומלס שיכור על ספסל ציבורי ולזכות באהדה ציבורית רחבה.
פגיעה בחופש העיסוק? בעלי עסקים פושטי רגל? אלפי מובטלים חדשים? כל אלה אינם אלא מכה קטנה ולא משמעותית בכנף. היידה רוחמה.

כדי למצוא פתרונות יעילים לבעיות הקשורות בפאבים ובאלכוהול, יש קודם כל לאכוף את החוקים הקיימים, ואם באמת רוצים - להחמיר את העונשים. הגיע הזמן שהמשטרה, במקום לשלוח 400 שוטרים למגרש כדורגל קטן, תציב כוחות מתוגברים לאורך כבישי ישראל. כל נהג שכמות האלכוהול בגופו תהיה מעל המותר- רשיונו יוחרם לצמיתות והוא יוכנס למעצר עוד באותו לילה
- אכיפת החוק האוסר על מכירת אלכוהול לקטינים, תוך ענישה כבדה לעוברים עליו, עם דגש חזק מאוד על קיוסקים, פיצוציות ורשתות השיווק גדולות בהם החוק פרוץ לחלוטין.
- כל מקרה אלימות יטופל במלוא חומרת הדין וללא רחמים, למען יראו וייראו.
- חשיפת רשתות של זייפני אלכוהול ומיצוי הדין עימם

ועדיין, עם כל הכבוד לאכיפת החוקים הקיימים, דרוש פה שינוי בתפיסת האלכוהול ואני נאלץ להשתמש במושג "חינוך". אין ברירה, מוכרחים לחנך ולהשריש את העובדה שאלכוהול זו לא מילה גסה, הוא לא מקור כל רע ואינו גורם לאנשים תמימים לרצוח אנשים סתם כך. החינוך האלכוהולי צריך לגרום לישראלי הממוצע להבין כבר מגיל ההתבגרות, שאפשר לשתות כדי ליהנות, ולא רק כדי להשתכר ולדפוק את הראש. השינויים בגישה ובתפיסה כלפי האלכוהול יגרמו ללא מעט צעירים להתייחס אליו כאל חלק מהבילוי, במקום כאל העניין המרכזי וכך לצנן את ההתלהבות וההתרגשות מהשיכרות עצמה ולהעצים את העניין התרבותי הקשור בשתייה.

חברת הכנסת אברהם, אם תמשכי ידך מהצעת החוק ותפעלי באמת לפתרון בעיית האלימות, אני מתחייב בזאת להזמין אותך לערב שתייה על חשבוני, כולל מונית ספיישל הלוך-חזור. עד אז, לא נותר לי אלא לרדת על ברכיי ולהתחנן: אל תהרסי לי את הלילה. תודה.