השיקול הכלכלי תופס נפח משמעותי יותר ויותר בבחירת עתידנו והמקצועות שאנו בוחרים ללמוד: סקר של מכון פאנלס שנערך לאחרונה עבור מרכז שלם מגלה כי לדאגה של הסטודנטים לעתידם הכלכלי יש השפעה ישירה על אכלוס המחלקות למדעי הרוח באוניברסיטאות, על אף שאלו המקצועות האהובים ביותר.
על פי הסקר, אם היה ניתן להניח את השיקול הכלכלי בצד, הביקוש ללימודי פילוסופיה היה מזנק בכ-1,500%. עוד מראה הסקר כי היינו רואים 825% אחוזים יותר סטודנטים לאמנות לעומת היום, וכן זינוק של 55% בקרב הלומדים הוראה. מהצד השני, הסקר מראה כי רבים לומדים מקצועות לא אהובים בשל השכר המובטח למסיימים את הלימודים. בסקר ניתן לראות כי אם השיקול הכלכלי היה מונח בצד, אחוז המבקשים ללמוד הנדסה היה צונח ב-66%, תחום מנהל העסקים היה נחתך בחצי, והפקולטות למחשבים היו צונחות ב-35%.
נתונים נוספים שעולים מהסקר מראים כי 75% מהצעירים נאלצים לבחור את מקצועם העתידי שלהם משיקולי הכנסה בלבד. רק 5% מהגברים ו-14% מהנשים מציינים כי כסף לא היווה שיקול מבחינתם. למרבה הפלא, דווקא סטודנטים המגיעים מאוכלוסיות מבוססות חושבים יותר על כסף, וכ-53% מתוכם ציינו כי ההכנסה העתידית הייתה השיקול הבלעדי לעומת 14% בקרב שכבות עניות.
"צריכים לספק לתלמידי מדעי הרוח גם אופק השתכרות"
הסקר נערך במטרה לסייע למרכז האקדמי לתמוך בסטודנטים המעוניינים ללמוד מדעי רוח. במרכז שלם, שיפתח השנה תכנית אקדמית לתואר ראשון הכוללת תכנית בלימודים הומניסטיים והתמחויות במזרח התיכון או בפילוסופיה כללית והגות יהודית, ביקשו לגעת ולטפל בנקודה הכואבת לסטודנטים.
לדברי ד"ר עידו חברוני, המנהל החינוכי של המרכז האקדמי שלם, "מדינת ישראל זקוקה לאזרחים מעמיקים, בעלי השקפת עולם מגובשת. אנחנו צריכים אותם במדעי הרוח, אלא שבשביל לשכנע אותם ללכת, צריכים לספק להם גם אופק השתכרות".
לדבריו "זיהינו שאחת הבעיות המרכזיות היא שבמציאות הכלכלית והחברתית, הסטודנטים לא בוחרים ללמוד תחום שמעניין אותם ושהם מאמינים שהם ימצו בו את כישוריהם, אלא תחום שהם מאמינים שיפרנס אותם. צריכים להראות להם שאנחנו לא רק דואגים לתת להם את החינוך הטוב ביותר, אלא גם לסייע להם להגשים את החלום שלהם להיות, ללמוד מדעי הרוח ולהתפרנס בכבוד".
הפתרון שמצעו במרכז לנטייה המעשית של הדור הנוכחי היא מלגות קיום נדיבות שיסייעו לסטודנטים להתמקד בלימודים, תכנית התמחות במגזר הפרטי והציבורי במהלך התואר, חניכה אישית וסדנאות הכנה לתעסוקה. "צעירים שמגיעים לאקדמיה היום מעוניינים בידע, אבל לא פחות ואולי יותר מזה הם מחפשים מקפצה לחיים. מוסדות שרוצים להצליח חייבים לספק להם את זה".
החוגים שמתכווצים הם אלו שמבטיחים הכנסה גבוהה
כשנשאלו הסטודנטים מה היו לומדים במציאות שבה לא היו להם דאגות כלכליות, ארבע מתוך חמישה משיבים (79.6%) בחרו תחומי לימוד אחרים לחלוטין. המחלקה שנהנתה מהקפיצה המשמעותית היא כאמור המחלקה לפילוסופיה, כשבפועל מספר נרשמים בה עומד על 5% מכלל הסטודנטים, מספר הנרשמים ללימודי האמנות זינק אף הוא, והנטייה לבחור בגיאוגרפיה גדלה פי שישה. גם המתמטיקה מפתיעה, עם קפיצה של פי חמישה בהרשמה; הספרות מזנקת פי ארבעה, ותחום לימודי המזרח התיכון זוכה לגידול של קרוב ל-200% - ומשלש את גודלו.
החוגים שמתכווצים הם אלו שמבטיחים הכנסה גבוהה אך מסתבר שלא מסעירים את דמם של הסטודנטים. בעולם ללא דאגות כלכליות היו הפקולטות להנדסה נחתכות ב-66%, החוג למנהל עסקים היה נחתך בחצי, מדעי המחשב במעט יותר משליש, הנהלת חשבונות ב-25% ומשפטים ב-17%.
ומה היה גורם להם לשנות את דעתם? 27% בלבד מכלל הנשאלים הצהירו כי אלמלא היו להם דאגות כלכליות הם היו בוחרים באותו תחום לימוד; 27% אחרים טענו כי מלגות במהלך התואר היו ממריצות אותם לבחור תחום שמתאים להם יותר, גם אם היה מכניס פחות; 6% ציינו סדנאות הכנה לקריירה כגורם מרכזי; ו-21% ציינו כי מתן התמחויות כחלק מתוכנית הלימודים עשוי היה לעזור; כמו כן כחמישית, 18%, טענו כי פרמטר ההכנסה אחרי התואר חשוב להם מדי, וכי הם לא רואים את עצמם בוחרים בתחום אחר בכל מקרה.