היום שאחרי

בעשר לפנות בוקר, שעון תל אביב אני מתעוררת, לא דקה קודם וייהרג היקום. אני, שלי שחר, דואר נע, וילה דו מפלסית אי שם בלב המרכז, חלקה לגמרי, ופצצת עולם (ככה אומרים...) לא מוכנה ששום דבר ואפילו זה יהיה שיעור עם הדוקטור הצעיר והשווה מפסיכולוגיה, להפריע לי בשנת היופי.
מתעוררת, מעיפה מבט בחצי אישון על הדוד של המים, מעבירה מחשבה על איזה ברת מזל אני שגיא שכח לכבות את הדוד, עכשיו כשהריר בטח כבר מתחיל לנזול לכם על השפתיים, שתי מילים על השותף שלי:
גיא הוא השותף הכי טוב שבחורה יכולה למצוא בעיר, הוא נראה מעולה, העיניים התכולות שלו נוגעות בך ברכות כל פעם שהוא מדבר איתך, השרירים המסוקסים והעבים שלו מאיימים לחדור מבעד לגופיות הלבנות שהוא שם עליו בבית, יש לו בגדים שבת דודה שלו הדיילת מפוצצת אותו מפאריז, הם כל כך הדוקים באזור החלציים (אמרו לי שאסור להגיד זין בשידור חי...אז לא אמרתי) עד שלפעמים אני מרגישה חמלה בשביל כל המין הנשי.
כן בנות יקרות, גיא הוא גיי, והוא כאילו שלי, איזה בזבוז! טוב העיקר שהוא השאיר את הנורה האדומה של הבוילר דולקת.
כשמים החמים עוברים על הגוף, אני מרגישה התפוגגות של ריח הסיגריות שהבן זונה מאתמול בפיק אפ בר, הפריח עלי. חשב שהוא עושה דוואינים לאיזה בת טיפש עשרה מפגרת, אז מה אם הייתי חרמנית, הדפוק חשב שאם הוא מספר לי שיש לו דירה בדאון טאון, של ניו יורק, זה יעשה עלי רושם.
אמנם לא היססתי לרגע בתגובת "באיזה רחוב אמרת" אבל הגמגום והטון בו הוא פלט "רחוב 76 בווסט סנטרל" גרם לי להבין שעוד פעם מישהו מנסה לשחק אותה, שילמד איפה הדאון טאון לפני שהוא פוצה פה. האמת שאם הוא היה מציע לי לטוס באותו רגע לביג אפל כנראה שהייתי מצטרפת, אבל הוא רק שאל אותי אם אני מכירה את הגלולה של היום שאחרי, בטח מכירה, כבר השתמשתי בה איזה פעם או פעמיים בגלל מפגרים שלא מסוגלים לשלוט בזין שלהם.