הקהל צרח "לא", אבל זה כבר היה מאוחר מדי

"אני מאמן כבר 15 שנה. מעולם לא קרה לי דבר כזה, גם לא דומה", אמר בסיום המשחק מארק דה-לוקה, מאמן תיכון 'פיונל ואלי' בליגת התיכונים בארה"ב. "הכי חשוב שניצחנו בסופו של דבר את המשחק כך שאפשר להסתכל על הכל במבט לאחור כבדיחה מצחיקה".

גיבור הסיפור הוא מייק הולמס, בן ה-17, שחקן פיונל ואלי. ביום שבת פגשה קבוצתו את תיכון 'הרקולס' למשחק חשוב על המיקום ב-Bay Area לקראת הפלייאוף המחוזי. ואלי הפייבוריטית, שאירחה את המשחק, קיוותה לרשום נצחון ביתי אבל נקלעה ליום בינוני במשחק שנכנס אל תוך ההארכה. גם בסיומה שתי הקבוצות לא הצליחו הכרעה ושתי הקבוצות ניגשו להארכה שניה.

ואז, כשנותרו 4.7 שניות לסיום, הובילה פיונל 90:92. הרקולס איבדה את הכדור ומאמן פיונל לקח פסק זמן. הוא לא ידע כמה פסק הזמן הזה יכול לעלות לו ביוקר. ההוראה היתה פשוטה - רק להחזיק בכדור, לא יותר. לצורך כך הוא הכניס את אחד השחקנים שלו, שלא שותף ממש הרבה במהלך המשחק - מייק הולמס.

הולמס היה היחיד שפנוי והכדור הגיע לידיו במרכז המגרש. הקהל באולם היה באטרף, שחקני הקבוצה היריבה ניסו ללחוץ כדי לעשות עבירה או לחטוף את הכדור, הספסל השתולל, הלחץ על השחקן היה כבד, כבד מאד.

לפתע, בהבזק של רגע, שם לב הולמס לתדהמתו שכולם לוחצים במרכז אבל הדרך לסל פנויה. הוא נתן ריצה מטורפת לעבר הסל, חופשי לחלוטין. הקהל והספסל הבינו מיד מה הולך לקרות כאן ונתנו צווחה אדירה "לאאאאאאאא", אבל זה היה מאוחר מדי. הולמס כבר היה באויר בדרך לדאנק מרשים, שיוויון 92:92 והארכה שלישית במשחק.

הקהל באולם לא ידע אם לצחוק או לבכות. גם השופטים לא היו יכולים להסתיר את גיחוכם מהאירוע המוזר. אבל סוף טוב, הכל טוב, בהארכה השלישית פיונל כבר היו עדיפים יותר וניצחו את המשחק 106:111.

"אני מניח שהייתי יותר מדי נרגש", הסביר הולמס את הפאדיחה האיומה בסיום. "כבר לא יכולתי לעקוב על החלפת הצדדים לאחר כל הארכה. הסתובבתי סביב עצמי, ראיתי שכולם שמורים, לא הייתי מסוגל לשמוע כלום. הייתי בטוח שאני מכריע את המשחק לחלוטין. כשהסבירו לי שקלעתי סל עצמי - תפסתי את הראש, רציתי לקבור את הראש שלי בחול מרוב הבושה. ניצחנו את המשחק, כך שזו לפחות הנחמה היחידה".

המקרה של הולמס הוא לא הראשון בספורט האמריקאי. בשנת 1964 ג'ים מארשל, שחקן ההגנה של מינסטה ויקינס בליגת ה-NFL, השתלט על כדור טועה במשחק מול סן פרנסיסקו 49'נרס ורץ 60 יארד אל תוך האיזור של קבוצתו כדי לקבוע טאץ' דאון עצמי. אגב, גם באותו משחק הויקינס ניצחו.