כל בחירה מלמיליאן?

את מחנה האימון של קיץ 2000 מתקשים לשכוח עד היום במכבי נתניה. לאחר התלבטויות החליט המאמן דאז, אורי מלמיליאן, שרק מספר חודשים לפני כן חזר לקדנציה שנייה בשרון, לא לערוך את המחנה באירופה כפי שבדרך כלל נוהגות קבוצות ישראליות, אלא להישאר בארץ ולנדוד רק מעט צפונה, אל קיסריה השכנה. באחד הערבים, ארבעה שחקנים - משה גלאם, יוסי מדר, עקיבא מגרלשווילי ורונן בדש - החליטו להעביר את הלילה בחדרם במשחק קלפים וקצת סיגריות. מלמיליאן, שהיה ידוע בקשיחותו, תפס את הארבעה וסירב לעבור לסדר היום. חשוב לציין שדברים מסוג זה קורים עד היום קורים כחלק משגרה במחנות אימון, אך המאמן הצעיר יחסית החליט שמבחינתו זו חצייה של הקווים האדומים, וכבר למחרת בבוקר הארבעה היו מחוץ לקבוצה, לאחר אולטימטום מצד מלמיליאן .

בגיל 53, 15 שנים לאחר שהתמנה לראשונה למאמן קבוצה בוגרת, אמור מלמיליאן לחתום בימים הקרובים על חוזה כמאמן בית"ר ירושלים. לאחר יותר מ-20 שנה עתיד הסמל הגדול של קבוצת המנורה לביתו, והוא זה שאמור להבטיח את מקומה בצמרת הליגה הישראלית בימים של כאוס כלכלי. אך למרות הסיפור הרומנטי, נראה כי דווקא האיש שהצליח להפוך לגיבור בשוק מחנה יהודה, זה שמסמל את מהות אוהדי בית"ר, הוא הדבר הכי רחוק מהשכונתיות הבית"רית הידועה. הסיפור על זריקת ארבעת משחקני נתניה בזמנו הוא רק אחד משלל אירועים שמעידים על האופי הבלתי מתפשר והדרך רצופת העקרונות של מלמיליאן. רגע לפני שהוא חתום בבית"ר, שווה לבדוק כבר עכשיו האם לסיפור הרומנטי הזה צפוי גם להיות סוף שמח, או שמא חזרתו של הסמל תביא לטרגדיה שבסופה גיבור הסיפור יגורש מביתו לעד.

את קריירת האימון שלו בעונת 95/6 החל מלמיליאן בסערה בדיוק באותה דרך שעשה כשחקן. התחנה הראשונה שלו הייתה לא רחוקה מבית"ר, אצל היריבה העירונית הפועל ירושלים. כבר בעונתו הראשונה הוא הצליח להשיב את האדומים מהבירה לליגה הלאומית, אז הליגה הבכירה. למרות הצלחתו, אי הסכמות עקרוניות הביאו לכך שהמאמן הצעיר לא ימשיך בירושלים, ומלמיליאן ישב מחוסר עבודה כשנתיים בביתו. בעונת 98/9 קיבל מלמיליאן את הצ'אנס לחזור לקווים כמאמן מכבי נתניה. נתניה, שעברה מספר שנים בליגה הארצית, בנתה קבוצה עטורת כוכבים יחסית לליגה השנייה במטרה לחזור למקומה הטבעי, כשעל שלל השמות ינצח מלמיליאן. על פניו, החתמתו של המאמן התבררה כהצלחה, לאחר שאת העונה סיימה נתניה במקום הראשון והייתה העולה היחידה לליגה הבכירה (שבדיוק הפכה לליגת העל), אך מלמיליאן שוב מצא את עצמו מחוסר עבודה לאחר שבנתניה החליטו שלא להמשיך את ההתקשרות עמו.

הסיבות היו נחרצות. כבר במחזור הראשון החליט מלמיליאן לשחרר את דני ניראון, שהובא לבקשתו והיה אמור להיות כוכב הקבוצה. סיפורים כאלה המשיכו לכל אורך העונה, כשמלמיליאן המשיך כמעט מדי כמה ימים להגיע עם בקשה שונה להנהלת הקבוצה - חיזוק חדש, יותר אימונים ואפילו טענות על פרסומים כאלה ואחרים בתקשורת, דבר שלא הותיר ברירה להנהלת נתניה והיא החליטה לשחררו ולהחתים במקומו את מוטי איוניר.

מספר חודשים לאחר מכן, כשנתניה מצאה את עצמה במאבקי ההישרדות, פוטר איוניר ואשר אלון, שהפך לבעלים של נתניה באותה עונה, אמר שזו הייתה טעות היסטורית לוותר על מלמיליאן והחזירו לקבוצה. כמובן, אלון לא סבל פחות מתלונותיו הבלתי פוסקות של מלמיליאן, אך השניים הסתדרו בשנה וחצי לאחר מכן. בינואר 2002, לאחר שנתניה כבר די ביססה את מקומה במרכז הטבלה ולא הייתה בסכנת ירידה או במאבקים על מיקום בצמרת, החליט אלון למכור את הכוכב של הקבוצה בזמנו, איציק זוהר, דבר ששוב לא הצליח. מלמיליאן שוב החליט שלא לשתוק והגיש את התפטרותו מנתניה באמצע העונה. "אורי הוא אדם של עקרונות בלתי מתפשרים", מעיד אלון על מלמיליאן גם היום לאחר שמונה שנים. "הוא אדם פשוט וצנוע, אבל יחד עם זאת יש לו דרך בלתי מתפשרת והוא מעדיף אפילו לא לעבוד מאשר לעגל פינות. אני שמח לראות אותו מצליח, כי אין לנו הרבה אנשים כאלה. לאורך השנים הכוונה שלו הייתה בסופו של דבר לחזור כמאמן לבית"ר, ולי אין שום ספק שהוא יצליח. דווקא מועדון כמו בית"ר, שיש בו אוירה קצת שכונתית, חייב איש כמו אורי. הוא ינחיל ערכים של סדר ומשמעת בקבוצה. אני מאמין שאם יתנו לו לעבוד בדרכו, בית"ר רק תרוויח, אך אם הדברים לא יילכו כפי שהוא מאמין בהם, אין סיכוי שיישאר שם".

בקיץ 2002 מונה מלמיליאן למנג'ר הכח עמידר רמת גן שהורדה לליגה הארצית לאחר פירוק. לאחר האיחוד ההיסטורי הובא רפי כהן כמאמן הקבוצה ומלמיליאן מונה כיועץ לבעלים ומנג'ר. בעונתו הראשונה כמנג'ר הצליח מלמיליאן להוביל עם כהן את הקבוצה בחזרה לליגה הלאומית. לאחר מספר מחזורים בליגה הלאומית התפטר כהן מתפקידו ומלמיליאן ירד לקווים. בעונתו השנייה כמאמן, לאחר שקיבל את מבוקשו, הצליח מלמיליאן לעשות היסטוריה ולהחזיר את הקבוצה לליגת העל. את העונה שלאחר מכן לא ממש ירצה המאמן לזכור, לאחר שסבל מחוסר מזל ופציעות נדירות שתקפו את שחקניו ושבסופו של דבר הביאו לכך שנכשל עם הקבוצה וירד עימה בחזרה לליגה הלאומית. בהכח הייתה כוונה להשאיר את מלמיליאן במערכת, אך לאחר חילוקי דעות על השחקנים ומעורבותו של דודו דהאן בקבלת ההחלטות, החליט מלמיליאן לסיים את עבודתו בקבוצה בתום חמש שנים. גם היחסים הנפלאים שרקם עם הנהלת הקבוצה לא שכנעו אותו להמשיך.

"אם אני צריך להגדיר את אורי, הייתי אומר 'האחד והיחיד", טוען איציק פוזמנטיר יו"ר הכח עמידר וחבר קרוב מאוד של המאמן. "הוא איש נדיר שלא מוציאים בכדורגל שלנו. הוא טיפוס עם עקרונות שמלווים אותו לאורך כל הדרך והוא לא סוטה לרגע מהם. ההצלחה שלו אצלנו הגיעה כי נתנו לו את השקט. אחד העקרונות שלו הוא שלא יתערבו לו בעבודה ואכן כך היה. יש שחקנים שעד היום אומרים שהם ישחקו אצל אורי גם בליגה ג'. זה הסוד שלו. הוא מתחבר לשחקנים והם אליו, ואני לא מכיר מאמן שעושה זאת בצורה כל כך טובה. בשיחות שלי איתו, אמרתי לו שהוא חייב ללכת לבית"ר כי הוא בעצמו בית"ר. הוא האיש שהביא את בית"ר מהשכונה לאימפריה שהיא היום. נכון שיש לו רק מה להפסיד, אבל אני טוען כבר שנים שהכדורגל שלנו מפסיד מכך שאנשים לא יודעים מי זה מלמיליאן בתור מאמן. אפשר להגיד שחוסר הוודאות בבית"ר בוודאי שלא יגרום לו שקט, אבל אני מאמין שאם מאמן אחר יגיע, הוא אף פעם לא יוכל לעשות את אותם הדברים שאורי יכול. הכי חשוב שייתנו לו את השקט בעבודה והוא יביא את בית"ר גם בתקציב נמוך למקום הרבה יותר גבוה".

עונה לאחר מכן מונה מלמיליאן למאמן הפועל פתח תקוה, שבנתה את הסגל המפואר והטוב ביותר בליגה הלאומית כדי לחזור לליגת העל, אך משבר עם שחקניו ועם הנהלת הקבוצה הביא להתפטרות של מלמיליאן כבר בסיבוב הראשון של הליגה, לאחר שההנהלה הקבוצה שחררה את אחמד קאסום. "אורי אדם מאוד פדנט בדרכו ורוצה שהדברים התנהלו בדיוק כפי שהוא רואה אותם", אומר מנכ"ל פתח תקוה אפי צפריר, "הוא חייב להבין שבכדורגל אתה חייב להתגמש לפעמים וצריך להבין שלהנהלות של הקבוצות יש גם דעה וגם דרך ולא תמיד רואים באותו עין את הדברים. אלה אותם דברים שהביאו בסופו של דבר לסיום עבודתו בפתח תקוה. אף אחד לא יכול להבטיח לך שהדברים ילכו בדיוק כמתוכנן בייחוד בכדורגל שלנו. קשה לראות איך האופי של אורי מסתדר עם האופי הבית"רי, והעובדה שהוא לא חתם שם עדיין מעידה כי הוא לא השתנה יותר מדי. בכל מקרה, רק ימים יגידו אם יצליח שם או לא".

עד הקיץ הקודם שוב מלמיליאן ישב בביתו ללא עבודה, ולאחר עוד עונה שחונה התמנה למאמן הפועל אשקלון. בניגוד לעונותיו הקודמות, נדמה היה שמלמיליאן עבר שינוי. לאורך השנים, למרות קשיחותו תמיד היה המאמן נערץ על שחקניו, אולי משום דמותו האגדית. סגנון משחקו, שהנחיל עוד בנתניה, נתן תמיד חופש ביטוי לשחקניו היצירתיים, אך בצד ההגנתי הוא ידע תמיד לשמור על מערך מאוד טקטי ומאומן. באסיפות הקבוצה הוא תמיד ביקש משחקניו ההתקפיים לא לחשוש ולהעיז בחלק הקדמי. נדמה כי הוא נשאר הווירטואוז שהיה על המגרש, אבל גם בצד האחר של הכדורגל הבין מלמיליאן כי הדברים לא תמיד מסתדרים. במהלך העונה קרו שני דברים עיקריים. בינואר שוב היה מלמיליאן על סף הגשת התפטרותו, אך פרוספר אזגי, הבעלים של אשקלון, לא היה מוכן לקבל את הדרישה: "אתה תישאר, אך תשמע גם את הדעות שלי", אמר. המאמן הקשוח נעתר לבקשתו של הבוס, ויחד עשו מהפכה גדולה, שהעלתה בסופו של דבר את אשקלון לליגת העל. כשמשכורות השחקנים עוכבו, מלמיליאן הרגיש שחובתו להביע את דעתו בעניין. המאמן נכנס להנהלת הקבוצה ודרש שהמשכורות יעברו לשחקנים, אך אם בשנים לפני כן היה המאמן שובר את הכלים, למד מלמיליאן להבין כי דברים כאלה אכן קורים מחוץ לשליטתו והמשיך לאמן. אפשר להגיד כי השיעור שעבר מלמיליאן דווקא בקבוצות הקטנות חישל אותו לקראת חזרתו לבית"ר ולחוסר הוודאות הכלכלית שאופף את הקבוצה.

שחקן ששיחק תחת מלמיליאן ביותר מקבוצה אחת העיד :"נכון שאורי עדיין קשוח ויש לו דרישות מאוד גבוהות, אבל אפשר להרגיש את השינוי. בעבר הוא היה שומר על דיסטאנס גדול עם השחקנים והם היו מכבדים בגלל עברו. באשקלון אין שחקן שלא נתן אקסטרה בגללו, כל אחד הרגיש עד כמה הוא אוהב ונותן לשחקנים. זה לא אומר שהיה מעביר דברים ולא שם דגש על משמעת, אבל בשיחות פנים אל פנים הוא היה מסביר ומכוון ומשתדל פחות להעניש". קובי דג'אני, עוד שחקן שעבר דרכו באשקלון בעונה החולפת, מחלק שבחים למאמנו לשעבר: "אורי הוא מאמן של שחקנים", קובע המגן. "הוא נותן לך תמיד את הביטחון לעשות את הדברים ועובד על הליקויים בצורה מאוד יסודית. אין לי בכלל ספק שהשחקנים בבית"ר ייהנו לשחק תחתיו, הוא תפור על קבוצה כמו כפפה. הוא מאוד אוהב שחקנים שמזכירים אותו ונותן להם חופש בחלק ההתקפי להביא את היכולת שלהם, אבל עם זאת הוא עדיין מקפיד וקשוח ורואה כל התרופפות במשמעת. בית"ר רק יכולה להרוויח אם אורי יהיה שם בעונה הבאה. אם בשביל מאמן שאוהבים נותנים מאה אחוז, אז בשביל אורי נותנים 200 אחוז".

קשה להחליט אם השינויים והעובדה שלמד שלא כל דבר יכול להתנהל כדרכו יעזרו למלמיליאן להצליח בבית"ר. עדיין, האופי הכמעט בלתי מתפשר שלו יכול לגרום לאין סוף חיכוכים עם הנהלת המועדון, אך מכיוון שאין בעלים בבית"ר ואיציק קורנפיין נחוש להחזירו לקבוצה, יותר מאפשרי שדווקא הסיטואציה הנוכחית תביא להצלחתו.