מכות, דחיפות, משיכות. מישהו צועק: "הנה- זה שם", וכולם מסתערים. שלושה אנשים נפלו תוך כדי, אבל חוץ מאחד שבא לעזור- כולם המשיכו בריצה. כדי לא לפספס אף הזדמנות למבט אחרון לפני שזה נגמר. לא, זה לא תיאור דמיוני, אלא תמונות ממהדורות החדשות של הימים האחרונים.
מה הסיבה? קים קרדשיאן הגיעה לארץ. כן, אושיית הריאליטי טראש הגיעה עם בעלה ובתה? לביקור בזק שהטריף את צלמי הפפראצי ושינה ליין- אפים של מהדורות חדשות. ראש עיריית ירושלים פינה מזמנו לשבת עם הזוג המלכותי לארוחת ערב, ולא היה חסר שגם הכנסת תפסיק להתחרות בלוח החופשות של משרד החינוך על עוד יום פגרה ותכנס ישיבה חגיגית לאור הביקור.
איש לא עצר לשאול על מה ולמה עשרות צלמים רדפו אחרי בני הזוג לכל אורך הסיור. איש לא חשב לרגע לנסות ולהבין מה גרם לה, דווקא לה, להפוך לאושיית אינטרנט כה חזקה. אף פאנל תקשורתי לא דן בשאלה מה גורם לכל המעריצים אותה להגיב בכזאת קנאות לכל מילה היוצאת מפיה. פשוט המשיכו לרדוף אחריה בתקווה לעוד פריים שנראה בדיוק כמו קודמו. עיני לא צרה בה, אם כי אני חושב שטוב היה עושה משרד החוץ אם היה ממנף את הביקור לעוד קצת יח"צ על הדרך למדינת ישראל, ולא רק לשירותי הפפראצי הנמרצים שלה.
לא הייתי מתייחס לנושא, אלמלא רק לפני שבוע וקצת ציקצקו עשרות כתבים, כותבי מאמרים, בעלי דעה, וגם כאלה בלי, על הצפיפות והדוחק בהלוויית הרב וואזנר.
ולפני שכולם קופצים, אז כן. גם אני קראתי כמו כולם על כך ששני אנשים קיפחו את חייהם, בגלל הצפיפות וכנראה גם ארגון כושל. אבל כמו שאומרת דמות טלוויזיונית אחרת- בואו לא נתבלבל. מה שעניין את אותם בעלי דעה לא הייתה התוצאה העגומה של האירוע, אלא השאלה- מה עשו שם כל כך הרבה אנשים? גבות הורמו בתמיהה על מה ולמה נסגרה עיר שלמה בישראל, כך סתם באמצע הלילה.
כמות הטפות המוסר, הלעג והזלזול שנטפו ממקלדות ופאנלים תקשורתיים, על התנהגות הציבור החרדי שהשתתף בלוויה הייתה עצומה. כל אדם ראה עצמו מספיק מעורה בפרטים כדי לספר על עדר הנבערים שרדף אחרי המיטה כאחרון הגרופיז. אחד מגדולי הדור נפטר וכל מה שהיה לתקשורת הישראלית לדווח היה על הדוחק ועל תרבות הדחיפות בציבור החרדי.
הביקור של הקרדשיאן לא היה אלא מראה שהוצבה מולנו. מראה אמיתית, כנה ונוקבת, שאומרת לנו שוב, בפעם המי יודע כמה - עד כמה אנחנו מוכנים לרדוף בקנאות בשביל תמונה או סלפי עם הכוכב התורן, אבל לא נקדיש כמה דקות כדי להבין את התרבות של מי שחיים כאן בינינו. כדי שבפעם הבאה ששוב נגחך על אותו חסיד המתייחס לרבו ביראת קודש, נזכור איך הגבנו אנחנו כשעוד סלב ריאליטי הגיע לארץ.
וכדי ששוב לא נתבלבל- אין כאן השוואה בין שני האישים, או התעלמות מהתוצאה הטרגית של מסע הלוויה, אלא פשוט עצב עמוק על כך ששוב הצלחנו לפספס הזדמנות להכיר קצת יותר לעומק פיסה גדולה מאוד מהפאזל הישראלי.
איתמר ביטון הוא יועץ תקשורת במשרד פאר& לוין
לפרסום מאמרים בדעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.