• וואלה! ראשי
  • הפוך לדף הבית
  • שלום אורחקרא דוארפתח תיבת דואר חינם!
  • מזג אוויר
  • מפות
  • קניות
 
סיקור מיוחד
ישראל לא זזה בלי בוריס
20/03/14 16:00
מאת: אלדד יניב, מערכת וואלה!
למה רני רהב הטריד את ראש הממשלה?
13/03/14 16:00
מאת: אלדד יניב, מערכת וואלה!
תיקים על פוליטיקאים באפילה
27/02/14 16:00
מאת: אלדד יניב, מערכת וואלה!
מאיפה יש לפואד מיליונים לפנטהאוז?
20/02/14 16:00
מאת: אלדד יניב, מערכת וואלה!
הפחדות ואיומים: הפוליטיקאים שמנסים להשתיק עיתונאים
13/02/14 16:00
מאת: אלדד יניב, מערכת וואלה!
סגור
סיקור מיוחד סיקור מיוחד הטור השבועי של אלדד יניב
באנר סיקור מיוחד – פניית פרסה  של אלדד יניב

המבצע לחיסול שר הביטחון

מאת: אלדד יניב, מערכת וואלה!
פייסבוק טוויטר

בדרום נופלים טילים, בשדרות מתעוררים לצבע אדום – ועוד רגע תצא לדרך הלחימה בעזה. אבל ראש הממשלה אהוד אולמרט עסוק בעיקר בדבר אחד: הפרויקט לווידוא ההריגה של אהוד ברק

כשהפוליטיקאים שלכם נועצים אחד לשני סכינים בגב
לכל הטורים של אלדד יניב


לכל פוליטיקאי ה"שולה" שלו | צילום: אלכס קולומויסקי

לכל פוליטיקאי ה"שולה" שלו | צילום: אלכס קולומויסקי


כשעומר ויותם הילדים שלנו היו ממש בהתחלה, בקושי זחלו, הם נאספו לברכיו של אהוד אולמרט כשבפיו סיגר. קוהיבה סיגלו 4. אלף דולר במבצע לחפיסה של 35. אלכס ליבק צילם את הקטנים ואת הגדול עם הסיגר. זה היה בארוחה בצילו של ציור הברושים המפורסם שציירה עליזה ושנחטף בהמוניו לקירות של החברים של אהוד, שהם גם התורמים. סוג של הכנסה צדדית. כשיפרוש מראשות הממשלה יהפכו החברים-תורמים גם לשותפים לעסקים. 25 אלף דולר לברוש. רם כספי, בני שטיינמץ, אוריאל רייכמן, אלפרד אקירוב. כולם התאהבו בציור. רני רהב רכש ארבעה. אורנה אנג'ל אירחה, שרי אנסקי בישלה וליבק צילם. בדרך הביתה, במכונית, סיפרתי לליאור קצת על הקליינט. ליאור אף פעם לא קנתה חנופה והייתה הראשונה לזהות. ״עכשיו אני מבינה למה אריאל שרון אמר לנו פעם שהוא מזכיר לו את הנחש במשקפיים״, היא סיכמה וסתמה על ההתחלה את הגולל על הקליינט החדש – ואף פעם לא הסכימה לבקש מליבק את התמונה.

אהוד אולמרט היה ראש ממשלה נוגע. הוא קיבל את פני בחיבוקים ובלטיפות על הפנים. ״אנחנו ביננו לא צריכים מזכירות״, אמר לי לא פעם. שנים קודם נוצר ביננו קשר, כשאהוד ברק רץ לראשות הממשלה ואולמרט עזר לו להביס ולגרש את בנימין נתניהו מהכיסא שאותו תמיד רצה לעצמו. כשהיה ראש עיריית ירושלים נוצר בינינו מגע משמעותי: רחבת הריקודים של אולמי ורסאי קרסה, והוא חשש שייחקר במשטרה באזהרה. יכול מחר לקפוץ להתייעצות קטנה? הוא שאל.


נועצים סכינים. ברק ואולמרט | צילום: רויטרס

נועצים סכינים. ברק ואולמרט | צילום: רויטרס


למחרת פגשתי בעירייה התייעצות גדולה עם הסוללה המקיפה והקבועה. אורי מסר, שולה זקן, אבנר ברק השותף של השופט והעורך דין דן כהן, שיעברו שנים עד שיודה בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות הגדולות במדינה. אבנר הוא גם הבן של אהרון, הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון. גם עורך דין, גם חבר, גם ריטיינר של חברות עירוניות. והכי חשוב, כפי שאולמרט חשב, מי יותר מהבן "של" יוכל לאתרג אותי כדי שלא אחקר?

אהוד אולמרט היה ראש ממשלה נגיש. הרבה אס-אמ-אסים, הרבה שיחות. ״הוא דיבר איתו? והיא?״ צייץ הבלקברי שלי על הבוקר במקום השעון המעורר. ״הכי טוב שתקפוץ לכאן״, סימס לי ראש הממשלה, ״אני בדרך מירושלים וזה נוח בשעה הקרובה״. על מה מדובר, זה דחוף? שאלתי אותו מיד בשיחה טלפונית קצרה. הילדים איחרו את ההסעה ואני צריך להקפיץ אותם לכיתה – אז תראה, זה ייקח לי קצת יותר משעה עד שאשתחרר. ״אז בוא לקראת הצהריים״, ענה ראש הממשלה. ״אני מסיים בקריה משהו עם החבר שלנו. עד שהוא לא יצטלם עם מעיל עור, הוא לא יירגע״.

אהוד ברק בחמאה


אהוד אולמרט היה ראש ממשלה לא פופולארי. בקהלים קטנים הוא תמיד היה כריזמטי. נגיש ונוגע, מלטף ומחניף. ותמיד עוזר גם אם לא מבקשים, אבל תמיד זה הרגיש נעים. כשהגעתי בצהריים, מצב רוחו היה מרומם מתמיד. ״קראת בבוקר אצל החברים? והוא חושב שהוא יודע לנעוץ סכינים״.

בדרום התהדיאה עמדה לפני קריסה, שדרות שוב התעוררה לצבע אדום – והיישובים על קו עזה חטפו טילים. עוד מעט תצא לדרך "עופרת יצוקה", אבל ראש הממשלה פחות התעניין בהכנות ובמפות ובמערך הכוחות למלחמה הגדולה, וכמעט ש"לא היה לו זמן" להתפנות להתייצב לחקירות. במרכז החדר עוד עמד הפיל, משה טלנסקי והמעטפות והחקירות, אבל ראשו של אולמרט היה כל כולו במבצע: הפרויקט לחיסול שר הביטחון. ותקשיב לי טוב: החברים שלי רוצים עליו עוד ועוד חומרים.

המבצע יצא לדרך לפני כמה שבועות והדיווחים מהשטח גילו שהיעד לא נכבש ושהתוצאות לא טובות. מדי יום הדליף אולמרט חומרים שאסף על תורמים וכספים של ברק לעיתון של "החברים". אם לבנימין נתניהו יש עלון, אז לאולמרט תמיד יהיה יותר מהכל ובגדול: גם ביטאון משלו וגם אתר חדשות פופולארי ברשת.


סיגרים של אלף דולר לחפיסה. אולמרט

סיגרים של אלף דולר לחפיסה. אולמרט


במשך ימים ושבועות, בכמה מתקפות מרוכזות, הם פרסמו כותרות ענקיות בעמודים בולטים בעיתון של המדינה ובאתר הבית. על כספים שברק – לפי הכותרות – קיבל לכיסים. ועסקים. ותרומות. אולמרט אסף מכל העולם ניירות ומסמכים על ברק, שלא מיהר להיכנע והשיב מלחמה באיומים בתביעות לשון הרע. אבל החברים לא התקפלו, כי בשביל מה יש חברים אם לא לאותם הרגעים?

הפרסום על חברת טאורוס, לובי ההון-שלטון-משרד הביטחון שהקימה רעייתו של ברק, נילי פריאל, התפוצץ אצל העיתונאי רביב דרוקר ברעש גדול. אבל ברק כיבה מיד את המדורה, והודיע למבקר המדינה על סגירת החברה. היו כמה קליינטים ראשונים ששילמו אלפי דולרים למשק הבית המשותף של השר ברק ורעייתו פריאל, כדי שנילי תפתח דלתות אצל בעלה ואצל עוד ״900-800 מקבלי ההחלטות". אבל מבקר המדינה הודיע שהוא עומד לסגור את הבדיקה בקול דממה דקה. עוד חקירה על ברק שמתה לפני שנולדה. גם הפעם הוא החליק החוצה כאילו היה משוח מלידה, בחמאה.

״הוא דיבר איתו? והיא?״ שאל אולמרט ואני עניתי: ״אתה שואל אותי? בכלל עוד לא הבנתי מה אתה רוקם בראש. אני רואה שאתה מסתדר מצוין לבד, מה בדיוק אתה צריך ממני?״ אולמרט, כמו המתאגרף מוחמד עלי, ריחף במשך כמה שבועות סביב ברק כמו פרפר וחיכה להזדמנות לעקוץ כמו דבורה: אולמרט ממילא עומד להיעלם מהפוליטיקה ולהתמסר לעורכי הדין ולתיקים הפליליים לשנים, אז אין סיבה שברק יישאר בסביבה ובחיים.

לאולמרט היה מנגנון הגנה משוכלל. את מה שהוא הדחיק בעצמו כל השנים הוא ראה מצוין אצל האחרים. פסיכולוגים קוראים לזה השלכה: אם לאולמרט יש את שולה זקן, היומנים והסודות – וגם את אורי מסר, הכספת והמעטפות – זה לא הגיוני שמנגנון כזה לא יהיה גם לאחרים. לבנימין (פואד) בן אליעזר יש את איילת אזולאי והבן יריב ולברק את דורון כהן ומיכל. עם שולה שלו אולמרט היה רגוע, אבל איך אולמרט ישכנע את השולה שלהם לזמר?

מעיל העור ניצח


אולמרט הגיע לפוליטיקה מדירה שכורה ועם סנדלים מרופטים, ויצא ממנה אחרי עשרות שנים עם חפתים מוזהבים ומעטפות תפוחות בכיסים. לאולמרט זה היה מפעל חיים שהוליד כמה וכמה בתים מפוארים. פירמידה עסקית של כספים, ותורמים ומעטפות. וכשאתה טוב בתחום, אתה מכיר גם את המתחרים. ״זה כבר לא מדויק, מה שאתה מספר״, אולמרט ניסה להסביר לי שמרגע שנילי פריאל נכנסה לתמונה, היא לא כל כך רוצה את אחיה של נאווה - דורון כהן, הפרקליט, הגיס והכיס – בסביבה. מצאתי גרון עמוק בפירמידה של ברק, עכשיו רק צריך לשכנע אותו לפתוח את הפה, הוסיף ראש הממשלה. עניין קטן.

״הוא דיבר איתו? והיא?״ שאל אולמרט ואני שאלתי בחזרה: מי זה הוא ומי זאת היא? ״רינה היא שלי״, הוא השיב, ״חברה טובה. אקח אותה לטיפולי״. רינה זו מצליח, מערוץ 2. והוא? ״לקמפיין צריך גם עיתון, וכדי שיהיה נוק אאוט בסוף, ברק צריך לחטוף טילים מכל הכיוונים״, הוא הוסיף. עיתון יש לך, וגם רשת, השבתי. ״למכה האחרונה הם לא מתאימים"', הוא אמר, "הם חברים ואותי צריך להרחיק מהפרסומים הצפויים. אולי שווה לנסות את בן כספית?״

אבל הגרון העמוק שאולמרט רצה לא כל כך שיתף פעולה. אף שהוא לחץ ושידל והשתדל והפעיל חברים משותפים ומנופים – הגרון בדמיונו של אולמרט, דיוויד פוקס, נלחץ לדבר עם כמה עיתונאים אבל לא לומר דברים מפורשים וענייניים ובטח שלא להיות מלוהק לתפקיד הגרון העמוק במחזה שאולמרט כתב. פוקס הכיר את ברק היטב. גם את העסקים של שר הביטחון, את החשבונות ואת הבכורה שבבנותיו, מיכל, שאיתה עבד כמה שנים.


אנסקי בישלה. שרי אנסקי | צילום: נמרוד סונדרס

אנסקי בישלה. שרי אנסקי | צילום: נמרוד סונדרס


פוקס הכיר מצוין גם את אולמרט. רק שפוקס לא משחק כאלה משחקים מלוכלכים. פוקס הוא העורך דין הכי חזק בניו יורק, הוא יותר מדי גדול ויותר מדי רציני כדי להשתתף בקטטת ילדים של שני פוליטיקאים ישראלים. והוא גם מכיר את הכלל הגדול של הלוביסט הלאומי בוריס קרסני: כשפוליטיקאים הולכים מכות, גם מתחת לחגורה, תתרחק ותעשה "ויברח". עוד תמצא אותם חזרה מחובקים כי יצוצו פתאום אינטרסים חדשים, ואותך, שנדחף לקטטה לא שלו, מוכה וחבול, מלקק את הדם וחובש את הפצעים.

בינתיים בעזה פרצה מלחמה במלוא העוצמה, ושני האהודים מצאו את עצמם שוב מחובקים, כמו שקרסני חזה. עופרת יצוקה התקבלה יפה בדעת הקהל, וזקפה את הגב אחרי הפשלה הגדולה של לבנון השנייה. ברק קיבל את הצילומים עם מעיל העור שרצה: דגם A2 של מעיל טייסים אמריקאי ממלחמת העולם השנייה. התחפושת הזו והמלחמה עזרו לברק להינצל ממחיקת מפלגת העבודה בבחירות הקרובות, ואולמרט זכה בתיקון גדול לקורות חיים. ההיסטוריה שוכתבה: זה לא הוא שחירבן את מלחמת לבנון השנייה והכהונה אלא עמיר פרץ, השפם והמשקפת. וכמובן שגם אבו מאזן שברח עם המפה.

והאישומים על שחיתויות? והחקירות? מכולן אולמרט החליק כמעט נקי, עד ששולה שלו החליטה השבוע לא לחכות לכפילותיה ושיבוטיה אצל פוליטיקאים אחרים. זקן הכריעה לזוז ראשונה מהשורה ולזמר. זה בדיוק הרגע שליברמן, פואד, ברק ופוליטיקאים אחרים מפנימים: גם אחרי 30 שנה, לכל שולה נאמנה יש יום ושעה שבהם היא עומדת לגורלה.

טקסט זה מבוסס על הפרק ה-12 מתוך הספר האינטרנטי "פניית פרסה" של אלדד יניב, שיראה אור בקרוב.


 

תגובות
הוסף תגובה

צילום תגובה
מאת:
נושא:
  בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאים הבאים:
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. וואלה שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו. אין באמור לעיל כדי לגרוע מהאמור בהוראה מהוראות תנאי השימוש באתר או בכל דין אחר.
הוספת תגובה
מאת:
נושא:
תוכן:
בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאים הבאים:
אין לפרסם באתר תגובות המפרות הוראות כל דין ובכלל זה תגובות בעלות אופי מיני בוטה, תגובות מאיימות, גזעניות, מוציאות לשון הרע, מעודדות לביצוע הסתה, פוגעות בפרטיות, מזיקות, פוגעות ברגשות הציבור, מפרות זכויות קניין רוחני ותגובות בעלות אופי מסחרי ו/או מידע פרסומי. האחריות הבלעדית לתוכן התגובה הינה של כותב התגובה. וואלה שומרת לעצמה את הזכות למסור את פרטי כותב התגובה לכל גורם בהתאם לשיקול דעתה ושומרת לעצמה את הזכות לפרסם רק חלק מהתגובות ו/או למחוק תגובות שפורסמו. אין באמור לעיל כדי לגרוע מהאמור בהוראה מהוראות תנאי השימוש באתר או בכל דין אחר.
מדור פירסומי