בכירים לשעבר באיגוד ערים דן לביוב עומדים למשפט

יש משהו אירוני בכך שגוף שהצליח להפסיק הזרמת שפכים עירוניים אל הים, עומד בימים אלו למשפט בגלל אחריותו להזרמה כזו. זהו מצבו של איגוד ערים דן לביוב, שהזרים לפני שלוש שנים כמות גדולה של שפכים לים בעקבות פיצוץ באחד הצינורות שהפעיל. נראה שהרף הגבוה שהציב בעקבות טיפולו בבעיות הביוב של גוש דן היה אחד הגורמים לכך שהזרמה זו נתפשה בעיני הציבור והמשרד לאיכות הסביבה כעבירה סביבתית חמורה במיוחד.

האיגוד הצליח להפסיק במשך השנים את ההזרמה השיטתית של שפכי הערים בגוש דן לים, אבל בינואר 2003 לא עלה בידו למנוע את התבקעות אחד מצינורות השפכים, והוא נאלץ להזרים לים כמויות גדולות של שפכים בזמן הטיפול בתקלה.

בעקבות האירוע הגיש המשרד לאיכות הסביבה כתב אישום נגד האיגוד ומנהליו באותה תקופה, ובראשם יושבת ראש האיגוד אז, מיקי מזר. בשבועות האחרונים, החל בבית משפט השלום בתל אביב שלב הופעת עדי התביעה. על פי כתב האישום, לא היו לאיגוד נוהלי תחזוקה וביקורת שהיו אמורים לאתר תקלות בצינורות הובלת השפכים, ולאחר שהתרחשה התקלה, נמנע מנקיטת צעדים להקטנת הנזק הסביבתי. בין השאר, המשיך להזרים שפכים בזמן תיקון התקלה, ללא אישור מהוועדה הבין משרדית המיוחדת למתן היתרי הזרמת שפכים לים.

לפי החומר שהוצג במשפט, עם פרוץ המשבר הקים המשרד לאיכות הסביבה צוות מיוחד, שהיה אמור לעקוב אחר הטיפול בתקלה. כבר בשלב מוקדם, היה ברור שמדובר לא רק בתיקון קטע צינור אחד, אלא בבדיקה ממושכת של שני צינורות הביוב של האיגוד שבהם התגלה חריץ, שעורר חשש לסיכונים נוספים. האיגוד הפסיק את ההזרמה בשני הצינורות וכמות גדולה של שפכים זרמה לים.

במקביל, הגיש האיגוד בקשה לאישור הזרמה לים לוועדה למתן היתרים. הוועדה קיימה את הדיון בבקשה לאישור רק שלושה שבועות לאחר שהשפכים כבר הוזרמו, וההחלטה הפורמלית לדחות את הבקשה הגיעה אל האיגוד רק חודש לאחר מכן. מהפרוטוקולים של דיוני צוות המעקב מטעם המשרד לאיכות הסביבה עולה, כי זמן קצר לאחר הגשת הבקשה, ביקשה מזר לדעת מדוע לא פורסמה עדיין החלטה של הוועדה בעניין, ואמרה שהיא אינה מעלה בדעתה אפשרות של אי מתן ההיתר.

ד"ר יאיר פולקמן, מומחה לתכנון מערכות ביוב ואחר העדים המרכזיים בפרשה, קבע בחוות הדעת שהגיש למשרד לאיכות הסביבה, כי היווצרות החריץ ופגמים נוספים התרחשה במהלך השנים הרבות שבהן פעל הצינור, וש"גילויים לאחר הפיצוץ מוכיחים בעליל שלא התקיימו נוהלי בדיקה ואחזקה מונעת בצינורות במשך שנים רבות".

מטעם איגוד ערים דן הוגשו שתי חוות דעת של מומחים, ובהן זו של דני מחטה, מומחה לקרקע. מחטה כתב שגריפת חול שנמצא מתחת לצינור ולצדו, כתוצאה מתהליכים שאינם קשורים במערכת הביוב, הביאה לכך שהוא לא עמד בעומס ונשבר. לכאורה, אחת המשמעויות של חוות דעת זו, היא שגם בדיקות תכופות יותר של הצינור לא היו יכולות לצפות את התקלה.

פולקמן לא עירער על המסקנה של מחטה, ומסר בעדותו, כי תפקידו לא היה לגלות כשלים או סיבות למה שקרה, אלא להפיק לקחים ממצב התחזוקה של הצנרת. בחקירה הנגדית נדרש פולקמן להתייחס גם לתפקוד האיגוד לאחר שאירעה התקלה. לדבריו, החלטת האיגוד להשבית את שני הצינורות כדי לערוך בהם בדיקה, היתה החלטה סבירה.

עו"ד סופר שחקר את הפרשה, שב ועסק באריכות בשאלה אם יש בכלל נוהלי תחזוקה המחייבים בדיקות שוטפות וקבועות בתוך צנרת ביוב כמו זו שהפעיל איגוד ערים דן. על פי גישת האיגוד, לא היתה אפשרות או סיבה מוצדקת להשבית את הצינור. האיגוד המשיך במשך השנים לקיים בדיקות בשוחות מיוחדות המאפשרות גישה לקטעים בצינור, ומספר פעמים ערך בדיקות בקטעים בצינור שבהם היו תקלות והיה צורך לבצע עבודות תיקון.

אחד הנחקרים היה רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה. בחקירה אמר עמיר, שנמצאו נהלים לתחזוקת קווי סניקה. "אני אומר שאתה משקר ואומר דברי הבל", תקף אותו עו"ד סופר, "ערכתם בדיקות לגבי נוהלי תחזוקה ומצאתם את מה שאמר האיגוד, שאין נוהלי תחזוקה לקווי סניקה. מכיוון שממצאי החקירה הפריכו את החשדות, אתם גנזתם את כל חומר החקירה ולכן הוא אינו נמצא בתיק". על כך השיב עמיר: "אני אומר שהסניגור מאשים אותי בהאשמה חמורה שאינה מקובלת עלי ואני דוחה אותה. אני זוכר לפחות את חוות הדעת של פולקמן, שקובע במפורש שישנם נהלים וטכנולוגיות בעולם". כשנשאל פולקמן לגבי נהלים כאלה אמר: "צריכים להיות נהלים, ואם אין אז זה לא בסדר. פיצוץ בקו הוא לא בגדר תופעה בלתי צפויה".

השבוע עלה לדיון בבית המשפט גם עניין ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות שהיו לתקלה במערכת השפכים. עניין זה עמד במרכז עדותו של זאב פיש, מפקח ארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. פיש אמר שבמשרד הבריאות הגדירו את התקלה אירוע ענק ואסון אקולוגי. עם זאת, בחקירתו במשטרה הוא ציין, שלאחר הפסקת ההזרמה הראו בדיקות שונות שהים טיהר את עצמו, והוסיף שלא היתה עלייה בתחלואה.