האם יהפוך הר נוף להר ללא נוף?

"גורמים אינטרסנטיים ושוליים", כך זעקו הכותרות בעיתונות החרדית נגד תושבים בשכונת "הר נוף" שבירושלים, המנסים לסכל פרוייקט בנייה בשכונה. ברוח זו מתחולל בשבועות אלה מאבק סביבתי נדיר בשכונה החרדית-דתית הממוקמת במערב העיר. הסיבה: פרוייקט "גרין פארק" להקמת כ-100 יחידות דיור בשלושה מגדלי מגורים סמוך ליער ירושלים, על תוואי טיילת עתידית. התושבים ואנשי המקצוע טוענים, שהפרוייקט יפגע ברציפות הטיילת של יער ירושלים, ויחסום את הרצועה הירוקה היחידה בשכונה, שמהווה חלון נוף למאות דירות.

הקמפיין הסוער - ששיאו היה בחודש שעבר עם תום שלב הגשת ההתנגדויות לפרוייקט – מלווה בהפצת פשקוווילים ופליירים משני הצדדים. אל הקלחת הזו הצטרפו העיתונים החרדיים הארציים כדוגמת "יתד נאמן" ו"המודיע", שיצאו במספר כתבות שמשקפות את עמדת היזמים. "כאילו מישהו שם הכתיב להם את המילים אחת-אחת", טוען מריק שטרן, רכז הפעילות הציבורית בעמותה שומרה (והבן של ח"כ יורי שטרן), המנהלת את המאבק.

לקראת שלב ההתנגדויות גייסה עמותת שומרה, המורכבת מתושבי השכונה, כ-1,700 חתימות של תושבים המתנגדים לתוכנית. התנגדויות נוספות הוגשו על ידי גופים אחרים כגון "הקרן הקיימת לישראל", "החברה להגנת הטבע" ו"אדם טבע ודין".

זהו אינו הפרוייקט הראשון המאיים על חלקת הקרקע הזו. למעשה, העמותה החלה את דרכה לפני כעשר שנים במאבק על אותו השטח ממש: אז תוכנן לקום במקום בית אבות גדול בבניין רב קומות. תושבי השכונה, בגיבוי הרבנים וועד השכונה, יצאו למאבק בסופו שבסופו החליט הקבלן לוותר על התוכנית.

הפעם, נמצאת המינהלת הקהילתית של השכונה מהעבר השני של המתרס, לצידם של היזמים. תמורת הסכם, שנחתם בין המינהלת ליזמים, המבטיח סכומי כסף לרווחת השכונה. ראש המינהלת הקהילתית, אריה פוקסברומר, שטח בשיחה עם וואלה! חדשות חלק מהישגי ההסכם. תמורת ההסכמה של המינהל לתוכנית, הוא אומר, "התחייבו היזמים לתרום 175 אלף דולר לצורך שיפוץ ושדרוג גנים ציבוריים ולהקים מבנה לצרכי הקהילה. לעיריית ירושלים אין כיום תקציבים לפיתוח, והדרך היחידה לבנות לקהילה היא על ידי תרומות".

"המנהל מכר עצמו בזול", טוענים התושבים. פעיל בשכונה, משה קמפינסקי, המתגורר באחד הבניינים הסמוכים לפרוייקט, מבקר את המינהלת בחריפות על התמיכה בפרוייקט: "מה שמדהים אותנו הפעם זה שפתאום הכל מתהפך. האינטרסים של שימור הסביבה נעלמו. פתאום, אולי בגלל כסף קטן, המנהל הופך את עורו. אותם התושבים שהתנגדו אז לבית האבות מותקפים כקבוצות שוליות בשכונה. אנחנו עומדים כנראה מול שני קבלנים עם הרבה מאד כסף וקשרים".

הרבנים החרדים, מצידם, אינם מתערבים. למעט מכתב התנגדות לפרוייקט שהפיצו שישה רבנים, ביניהם מספר בעלי מעמד בקהילה החרדית, הם מעדיפים לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך. אלו מבין הרבנים שמתנגדים לפרוייקט ופנינו אליהם, סירבו להתראיין לכתבה זו.

שני היזמים החרדים משיקגו, ג'ק ראוכנבאך וישראל גלוק, מוכרים בקהילה החרדית ונחשבים כנדבנים גדולים. קמפינסקי מספר שבפגישה אישית עם אחד היזמים ("דווקא נחמד מאד"), סיפר לו היזם, שהתגורר תקופה מסויימת בהר נוף. "שאלתי אותו למה הוא עזב את השכונה, והוא ענה לי שלא רצה להמשיך לגור 'בג'ונגל בטון' ".

זוהי הגדרה שרבים מתושבי השכונה מסכימים עליה. שכונת הר נוף סובלת מצפיפות רבה ומחסור בשטחים פתוחים ירוקים. במקור, תוכננה השכונה להיות מעורבת – דתיים וחילוניים, ולפי המפתח הזה הוקצו שטחים למוסדות ציבור. עם איכלוסה, כשהתברר שהשכונה כולה דתית וחרדית, נוצר מחסור חמור בשטחים המיועדים למוסדות ציבור (אוכלוסיה דתית צריכה מוסדות רבים יותר), ולכן הוסבו רבים מהשטחים שאמורים היו להיות פתוחים למוסדות ציבור. הרצועה הירוקה היחידה בשכונה יורדת מראש ההר אל מורדותיו, בדיוק היכן שפרוייקט המגורים מתוכנן לקום.

"אני חושב שמבחינת מערך השטחים הפתוחים, המקום צריך להשאר שטח פתוח", אומר רם אייזנברג, מעצב סביבה והשותף הישראלי של האדריכל לורנס הלפרין בתכנון הטיילת, בשיחה עם וואלה! חדשות. "הפרויקט הזה הוא מאד בעייתי – מבחינת הטיילת ולמען האינטרס הציבורי היה עדיף שהפרוייקט יתבטל, והשטח ישמש לטובת הציבור", הוא מוסיף.

הטיילת, שזכתה לכינוי "הטיילת הכשרה הראשונה בעולם", תוכננה על ידי לורנס הלפרין, אחד מאדריכלי הנוף המובילים בעולם ומי שתיכנן את טיילת שרובר בעיר. גם היוזמה לטיילת זו התחילה מעמותת שומרה. "במאבק שלנו נגד בית האבות לפני כעשר שנים, התושבים ראו פתאום באחת התוכניות שמתוכנן שביל קטן בין הבתים, ורצינו לקדם את זה למשהו יותר רציני", אומרת תמר גינדיס, ראש הועד המנהל של העמותה. לפני כשבע שנים יצרו קשר עם הלפרין. "ידענו שהוא קשור לירושלים ובטח ירצה לסייע", מסבירה גינדיס.

לאחר שגייסו את הקק"ל והעירייה, ועל חשבונם הפרטי, נסעו קבוצת תושבים ואנשי מקצוע לקליפורניה למשרדו של הלפרין ושם, במשך כשבוע ימים, ישבו יחד איתו בכדי לגבש את עקרונות התכנון. כיצאו משם, כבר היתה תוכנית ראשונית.

הטיילת עתידה להקיף את כל השכונות המערביות של העיר ולסמן את הגבול בין השטח הבנוי לבין היער. היא תשתרע מהר נוף בצפון ועד עין כרם בדרום, כ-13 ק"מ. לא לחינם זכתה הטיילת לחותמת הכשרות, זאת מכיוון שהיא מותאמת במיוחד לצרכים של האוכלוסייה הדתית-חרדית. "הרבנים דרשו ליצור מקום שיהיה פתוח וגלוי לעין, שיענה על דרישות הצניעות המחמירות", מספר אייזנברג, "לכן היא תוכננה כך שלא יהיו בה פינות נסתרות שמאפשרות לזוגות להתבודד. בנוסף, על מנת לאפשר לתושבי השכונה לטייל בה בשבת, הטיילת תגדיר את תחום השבת בגדרות ושערים היוצרים עירוב מהודר (עירוב המקובל על כל הזרמים – ש.ו.)".
גם לצורך קביעת רוחב השבילים נלקחו בחשבון צרכי המשפחה החרדית. "רוחב השבילים נקבע על ידי הרוחב המינימלי, שנדרש לשתי משפחות המשוטטות להנאתן בכיוונים שונים, לעבור זו מול זו כאשר לכל אחת עגלת שלישייה פלוס ילד האוחז בעגלה בידו מכל צד של כל אחת מהן", מסביר אייזנברג.. הרוחב המינימלי הזה, למי שמתעניין, יצא שלושה מטרים. לאלה המוטרדים מהטיילת הכשרה מדי, שביל נוסף "רגיל" יעבור במקביל אליה אך בתוך היער, ויהיה מיועד למטיילים ולאופני שטח.

הקרב הבא בשכונה צפוי להתחיל עם שלב השמעת ההתנגדויות, בעוד מספר חודשים כנראה. עד אז, אומר קמפינסקי, "אנחנו ממשיכים במאבק. יש משהו מיוחד בשילוב הזה של שומרי תורה ומצוות שקשורים לנושאים הסביבתיים דווקא מתוך האמונה הדתית. השכונה הזו נקראת הר נוף כי יש חלון פתוח להרי ירושלים, ופתאום הוא עומד להיחסם לנו, בגלל שמישהו הולך להרוויח על זה הרבה מאד כסף. בקצב הזה, במקום הר נוף זה הופך להר חומה".