עיריית ת"א חוסמת לכם את הים

עיריית תל אביב מקדמת 11 תוכניות בנייה הכוללות כ-1,800 יחידות דיור במגדלי יוקרה לאורך רצועת החוף. אם התוכניות ימומשו, הים יופרד מהתושבים באמצעות שורה רצופה של בניינים רבי קומות שימנעו זרימת אוויר לעיר. מעבר לבעייתיות החברתית והאסתטית של מדיניות הבנייה העירונית, התוכניות למגורים קודמו בשנים האחרונות, למרות שתוכנית המתאר הארצית לחופים אסרה על בנייה למגורים במרבית השטחים לאורך החופים המרכזיים בתל אביב. בעיריית ת"א הסבירו, כי "תחום התיירות בארץ סובל מתנודתיות כתוצאה מהמצב הביטחוני. שילוב של מגורים ומלונאות מייצר ודאות ארוכת טווח".

הבנייה מתוכננת בעיקר במגרשים שנותרו פתוחים לאורך רצועת החוף או במקום מבנים ישנים. מבחינה אורבנית, התכנון המאסיווי של יחידות הדיור מהווה שינוי כיוון, שכן במשך שנים הביקושים בסביבה החופית היו בעיקר למלונאות.

11 התוכניות טרם מומשו. חמש מהן אושרו סופית על ידי מוסדות התכנון של העירייה ומשרד הפנים, ושש נמצאות בהליכי אישור מתקדמים. כל התוכניות קודמו בשש השנים האחרונות שבהן מכהן רון חולדאי כראש העיר. ועדת המשנה לתכנון ובנייה של העירייה, המורכבת מ-11 חברי מועצת העיר, תומכת בבנייה למגורים באזור החוף ולפני כשלוש שנים היא אף עיגנה את עמדתה במסמך מדיניות רשמי.

במרבית התוכניות מתוכננות הדירות במגדלי יוקרה שיוקמו בקו הבינוי הראשון במערב העיר, בצמוד וממזרח לטיילת הרברט סמואל, לאורך רצועת החוף המרכזית של העיר, המשתרעת מנמל תל אביב ועד מנשייה. הפרויקטים מתוכננים במרחק של עשרות מטרים בלבד מקו המים. בחלק מהתוכניות משולבת בנייה למגורים עם מלונאות, ביחס דומה (כ-50% לכל סוג שימוש).

התוכניות קודמו תוך "דילוג" על מטרותיה המרכזיות של תוכנית המתאר מ-1983, שהתירה בנייה למלונאות ונופש בלבד במרבית רצועת החוף המרכזית בתל אביב. מטרת התוכנית הארצית היתה להבטיח שבסמוך לים יהיו רק שימושים הדורשים את קרבתו ולהבטיח את שמירת הייעוד הציבורי של חופי הים וסביבתם. חמישה מהפרויקטים אושרו בכל זאת בעקבות הקלות (פטורים) שאישר משרד הפנים תוך ויתור על המגבלות שהטילה התוכנית הארצית, וארבעה עדיין מחויבים בקבלת פטור כזה. נראה, כי שני הפרויקטים הנותרים אינם מחויבים בפטור.

משרד הפנים, מסתבר, רואה עין בעין עם העירייה את השימושים למגורים ברצועת החוף התל אביבית, ומוסדות התכנון שלו (בהם הוועדה המחוזית והמועצה הארצית לתכנון ובנייה) סיפקו בשנים האחרונות אישורים שונים לקידום חלק ניכר מהתוכניות האמורות. העירייה ומשרד הפנים אף פועלים בימים אלה לאישור תיקון לתוכנית הארצית כך שיתאפשר לבנות בשטחים מוגנים בנייני מגורים ומלונות. ההליך בו מבוצע התיקון, מסתבר, כלל לא מאפשר לציבור להתנגד לו. במידה שהתיקון יאושר - ישוחררו היזמים גם מבקשת הפטורים לבנייה למגורים ברצועת החוף המרכזית.

על אף הרגישות הציבורית של סוגיית הבנייה בחופים, התמיכה והמעורבות של העירייה בקידומה עמוקות מאוד. העירייה היא אף היזם עצמו של תוכנית חצי האי הירקוני בו מתוכננות, בין השאר, 400 יחידות דיור בנמל תל אביב, במבנים שגובהם עד 16 קומות (ראו תרשים). עשר התוכניות האחרות הן יוזמה של גורמים פרטיים.

בפרויקט הקרוי "בית ספר הירקון" המעורבות הנדל"נית של העירייה בוטה הרבה יותר. מדובר במגרש הנמצא ברחוב הירקון 21-19, בין הרחובות זרובבל ועזרא הסופר. המגרש היה שייך ליוסף זינקין, יהודי מלונדון, אולם בשנת 1946 הוא נענה לבקשת ראש העירייה דאז, ישראל רוקח, והעבירו לידי העירייה לצורך הקמת בית ספר למעוטי יכולת. "כבודו יבין שאין העירייה רוכשת את החלקות הנ"ל למטרה מסחרית, כי אם בשביל בית ספר עירוני המיועד לילדי השכבות העניות", כתב רוקח לזינקין. בית הספר אכן הוקם, אולם בדצמבר 1999 מכרה העירייה את המגרש לחברת פרויקט אורנים, תמורת כ-62 מיליון שקל. לפני כמה שבועות החלה החברה בהקמת מגדל יוקרה בשטח המגרש. יורשותיו של זינקין לא מוותרות. בעקבות שינוי הייעוד, מציבורי לפרטי, הן מנהלות נגד העירייה בבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד נעמי וייל, הליך משפטי שמטרתו החזרת הזכויות על המגרש למשפחתן (לאחר שתביעתן נדחתה בבית המשפט המחוזי). ההכרעה תימסר בימים הקרובים.

ראש תחום תכנון באגודת "אדם, טבע ודין", יעל דורי, סבורה כי התוכניות האמורות ישנו את אופי הבינוי לאורך החוף, משימושים בעלי אופי ציבורי לשימושים בעלי אופי פרטי. דורי רואה בקידום התוכניות חוסר צדק חברתי. "הבנייה המתוכננת", היא אומרת, "מיועדת לעשירים בלבד (...) כך הולך קטע זה ומנוכס באופן אטי אבל עקבי לטובת המאיון העליון".

מסניף תל אביב של החברה להגנת הטבע נמסר: "יש לפתח את עורף החוף וחזית הבינוי לים בצורה מבוקרת בדגש על אפשרות המבט לים, זרימה של רוחות ומניעת חזית חומתית מאסיווית. חשוב לא לחזור על הטעות ההיסטורית בה נבנתה העיר עם הגב לים".