וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאוקראינה ועד דאעש: לארה"ב אין מענה לעולם החדש

האסטרטגיה הדיפלומטית בה נוקטים בוושינגטון נגד רוסיה ולוחמי "המדינה האיסלאמית" עלולה שלא להספיק מול היריבים הללו. וגם: האם ישראל צריכה לחשוש לאור יחסה של ארה"ב לאוקראינה?

פלסטינים שבים לבתיהם ברצועת עזה, אחרי ההכרזה על הפסקת אש, 27 באוגוסט 2014. רויטרס
ארצות הברית תסייע בשיקום עזה. חורבות העיר אחרי מבצע "צוק איתן"/רויטרס

הנהגת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה שלחה אתמול (שישי) מכתב לחברים לסיכום מבצע "צוק איתן". לא ניתן לאמוד את המחיר ששילמו חמישה מיליון ישראלים בטווח המתקפות, כתבו, וציינו את הפחד, הלחץ והטראומה שבה היו שרויים התושבים. עוד הוסיפו כי בשביל לסייע לישראלים להתמודד עם זה, הפדרציות ימשיכו להעביר תרומות לקהילות הנפגעות. התרומות לישראל בימי המבצע הסתכמו ב-18 מיליון דולרים.

בקהילה היהודית רואים את הדי הסכסוך גם בקמפוסים האמריקאים. "עשרות אלפי סטודנטים יהודים שיחזרו בשבועות הקרובים לאוניברסיטאות, יאלצו להתמודד עם מטח של פעילות והתבטאויות אנטי-ישראליות", נאמר במכתב. "אנו מחויבים לנצל את המשאבים שלנו כדי להתמודד עם הפעילים האנטי-ישראלים, ולתמוך בחיים יהודיים תוססים בשטח הקמפוסים".

מבחינת מקבלי ההחלטות בוושינגטון, התכנית ליום שאחרי קצת יותר מעורפלת. בממשל אובמה מבינים היטב שמבצע ?צוק איתן? כרסם עוד באמון ההדדי שבקושי היה קיים גם לפני, ושלציבור הישראלי אין כרגע תיאבון לוויתורים במגעים מדיניים. העלבון בעקבות ההאשמות שהוטחו בשר החוץ ג'ון קרי בישראל טרם נמחק.

עוד כותרות בוואלה! חדשות:
ג'ון קרי: "דאעש - איום עולמי, קרוב באופן מסוכן לישראל"
אבו מאזן: ארה"ב הסכימה למדינה פלסטינית בגבולות 67'
דווקא בזמן מלחמה: ישראל נשארה ללא שגריר בארה"ב

פעילי המדינה האיסלאמית בעיראק ובסוריה, ארכיון. AP
"זו לא רק סוגיה צבאית, אלא גם פוליטית". לוחמי דאעש/AP

האמריקאים הציגו מחויבות לסייע בשיקום עזה אך סימנו לפלסטינים "קווים אדומים". בין היתר, הם הביעו התנגדות תקיפה לצעדים חד-צדדיים מצד הפלסטינים, דוגמת הפניה לאו"ם או לבית הדין הבינלאומי. "צעדים אלו רק יחבלו ביחסים עם הצד שהם אמורים לדבר אתו", כהגדרת מחלקת המדינה.

"אנחנו הבהרנו לבית הלבן את אחידות התמיכה של המיינסטרים היהודי-האמריקני בישראל במהלך העימות עם חמאס. ממשל אובמה הבין שאנו מדברים בקול אחד בתמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה", אמר ויליאם דארוף, ראש הנציגות של הפדרציות היהודיות בוושינגטון. "למרות שבהחלט היו מתיחויות בין הממשלות שלנו ברגעי הלחץ, היחסים ארוכי הטווח בין הממשלות, וגם בין אזרחי המדינות, איתנים כסלע. סקרים גילו שהאמריקנים מאוחדים בתמיכה ביכולתה של ישראל להגן על עצמה נגד הטרוריסטים של חמאס. אין סימן לכך שהתמיכה הזאת מתפוגגת".

הסקר האחרון של מכון פיו (Pew) מאשש זאת: רוב האמריקאים אכן מזדהים יותר עם ישראל מאשר עם הפלסטינים. 34% מהמשיבים ?מזדהים מאוד? עם ישראל ואילו 32% מזדהים "במידה מסוימת". רק 11% מהאמריקנים "מזדהים מאוד" עם הפלסטינים, וכשליש (35%) חשים סימפטיה עם הצד הפלסטיני "במידה מסוימת". בקמפיינים לקראת בחירות האמצע לקונגרס שיתקיימו ב-4 בנובמבר לא נראים סימנים לכך שהבעת תמיכה בישראל הפסיקה להיות שדה חובה במחוזות ארצות הברית. אולם לטווח הארוך, נראה שיש סיבות לדאגה: צעירים נוטים להביע פחות תמיכה בישראל, וגם הפער בין הדמוקרטים לרפובליקנים באשר לתמיכה בישראל, לא נוטה להצטמצם. גם בצד הזה של האוקיינוס אין הרבה אופטימיות לגבי הסיכוי להגיע להסדר: לשאלה לגבי הסיכוי להגיע לפתרון שתי המדינות, השיבו 48% מהאמריקנים כי יש סיכוי, לעומת 43% שסבורים שלא.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה
הבית הלבן. AP
הפסימיות ניכרת היטב גם בצד הזה של האוקיינוס. הבית הלבן/AP

דארוף, כמו רבים אחרים בארצות הברית שעוקבים מקרוב כבר שנים אחר תלאות התהליך המדיני, נזהר מלספק תחזיות לגבי חידוש שיחות השלום. "ברור שיש מציאות חדשה בשטח – אבו מאזן התחזק, חמאס נחלש, ובאווירה כזאת יכולה להיות שהבשילו התנאים לשיחות רציניות בין הרשות הפלסטינית וישראל. אך מתי בדיוק הכוכבים יתיישרו עבור זה, ומה יהיה התפקיד של ארה?ב - קשה להעריך", הוא מסייג. "אני חושב שאם הנשיא אובמה ומזכיר המדינה קרי יאמינו שארצות הברית יכולה לשחק תפקיד קונסטרוקטיבי, הם לא יהססו להתערב".

בשלב זה, לפחות בפומבי, האמריקנים משאירים את הבמה למצרים ומזכירים שהם "לא חלק מהשיחות" עם חמאס. על השאלה אם ארצות הברית תומכת בפירוק חמאס מנשקו, השיבה דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'ן סאקי: "בשביל ישראל, ביטחון זו סוגיה מרכזית, והם בהחלט קראו לפירוק חמאס מנשקו. אנו תומכים בזה, אך אנו יודעים שלא מדובר במשהו שיקרה בן לילה. זה משהו שיש לדון בו עם הצדדים כחלק מהשיחות. לגבי מידת מעורבותנו, עדיין לא התקבלה החלטה על כך. ארצות הברית לא חלק מהשיחות, אך אנו בהחלט מחויבים ויש לנו אינטרס". סאקי הדגישה כי "גם ב-2012 לא היינו בחדר המשא ומתן כי אנחנו לא מדברים עם חמאס - וזה לא צפוי להשתנות".

המרוויחה העיקרית מהשיחות ופעולת התיווך היא מצרים. קרי הודה לקהיר על התרומה להבאה להפסקת האש בין ישראל ועזה. עתה המצרים יכולים לקבל בשקט את מסוקי הקרב מסוג אפאצ?י, שהעברתם עוכבה מאחר שבקונגרס היו מודאגים מהפרת זכויות האדם מצד השלטונות במצרים.

ההבדל בין ידידה לבעלת ברית – והלקח הישראלי

ביום שלישי הקרוב ינחת הנשיא אובמה בטאלין, בירת אסטוניה. למחרת ייפגש עם מנהיגי שלוש בעלות הברית הטריות יחסית של נאט?ו: אסטוניה, לטביה וליטא. השיחה בין הצדדים תתמקד בעיקר בתוקפנות של רוסיה במזרח אוקראינה. צ'רלס קופצ'ן, האחראי לענייני אירופה בצוות לביטחון הלאומי של הבית הלבן, הגדיר את המסר של אובמה לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בצורה ברורה: אל תחשוב אפילו להתייחס לאסטוניה או מדינות בלטיות אחרות בצורה שאתה מתנהל מול אוקראינה. סוגית היחסים בין רוסיה לשכנותיה תעלה גם בפסגת נאט"ו בת היומיים שתיפתח ביום חמישי הקרוב בניופורט, ווילס. אובמה יגיע לוועידה בליווי שר ההגנה צ?ק הייגל ושר החוץ קרי.

העצירה של אובמה באסטוניה ולא באוקראינה אינה מקרית. דובר הבית הלבן, ג?וש ארנסט, היטיב לתאר זאת: "הנשיא הבהיר את ההבדל בין יחסי ארצות הברית עם בעלות הברית שלה במסגרת נאט"ו והמחויבות במסגרת סעיף 5 (המחויבות להגנה על בעלת ברית במקרה שתותקף - נ?מ), לבין מחויבותנו כלפי מדינה כמו אוקראינה, שהיא ידידה של ארצות הברית אך אינה בעלת ברית". עם זאת, הדגיש ארנסט כי "לארצות הברית יש יחסים חשובים עם אוקראינה ואנו נעמוד כתף אל כתף עם העם והממשלה בקייב, בעודם מתמודדים עם הפעילות המערערת את היציבות באזור מצד הרוסים".

דבריו של ארנסט מהווים כדור הרגעה עבור אלו שחוששים מעימות מזוין. "אנחנו לא מתקדמים לקראת עימות צבאי בין ארצות הברית ורוסיה באזור הזה עקב הסוגיה הזאת. יש הרבה דברים שאנו יכולים לעשות כדי לתמוך בממשלת אוקראינה ובעם האוקראיני", הוסיף דובר הבית הלבן. בנוסף לכך, הסבירו נציגי ממשל אובמה כי "ארצות הברית מוכנה להגדיל את המחיר הכלכלי שרוסיה משלמת בשל התערבותה במזרח אוקראינה, אך האמריקנים מתמקדים בסיוע הלא-מזוין לאוקראינים".

מספר סנטורים, דוגמת הרפובליקני מארק קירק, סבורים כי יש לשקול את האפשרות לצרף את אוקראינה לנאט"ו. מהלך שכזה, הם אומרים, עשוי להרתיע את רוסיה מלהמשיך את המתקפה שמוכחשת באופן לא ממש משכנע. קופצ?ן אף הסביר אתמול לכתבים כי ארצות הברית מצדדת במדיניות של דלת פתוחה בנושא התרחבות נאט"ו. לדבריו, מי שרוצה לתרום לביטחון אירופי-אמריקני יכול להגיש מועמדות, ובקשתו תישקל לפי קריטריונים ידועים. כלומר, מדובר בתהליך של שנים ארוכות ורפורמות תובעניות. כרגע, אמר, בנאט"ו לא מתנהל דיון על האפשרות שאוקראינה תצטרף לברית. האופציה הזו תרחף גם מעל ביקורו בבית הלבן של פטרו פורושנקו, נשיא אוקראינה, שיגיע לוושינגטון ב-18 בספטמבר.

בינתיים, האש באוקראינה נמשכת. על פי הערכות של נאט"ו, לפחות 1,000 חיילי קומנדו רוסים נלחמים לצד הבדלנים במזרח אוקראינה. עם זאת, בבית הלבן עדיין נמנעים מלהגדיר זרת "פלישה צבאית? של רוסיה לשכנתה. לפי הנתונים שהציג איוון סימונוביץ?, סגן מזכ"ל האו"ם לזכויות אדם, מניין ההרוגים בסכסוך באוקראינה הגיע לכ-3,000 איש. לדבריו, בתקופה האחרונה נהרגים באוקראינה 36 בני אדם בממוצע מדי יום, חצי מאוכלוסיית לוהנסק נמלטה, וכך גם שליש מתושבי דונייצק.

על אף כל אלה, נציגי הממשל האמריקאי ובראשם אובמה טוענים כי הסנקציות שהונחתו על רוסיה הן "יעילות". אך אפקטיביות ככל שיהיו, הן לא הצליחו לשנות את מדיניות המשטר של פוטין: הוא מוכן לשלם את המחיר הזה, במיוחד כשהחשבון לא מופנה אליו.

אם ישראל יכולה ללמוד מהמתרחש באוקראינה לקח, הרי הוא כזה: גם אם תתחזק ותפתח יחסים עם מדינות אחרות, ולכאורה לא תהיה תלויה בארצות הברית כבעבר, נראה שלא כדאי לה לאבד את הסטטוס המיוחד לו היא זוכה בוושינגטון ולעבור לקבוצת "הידידות", כמו אוקראינה. ארצות הברית לא נשכבת על הגדר עבור "ידידות". וישראל, בדומה לאוקראינה, היא שותפה של נאט"ו – לא חברה.

האיום מדאעש? "אין לנו אסטרטגיה"

מפגש הצוות לביטחון הלאומי של אובמה ביום חמישי האחרון בנושא האיום הנשקף מ"המדינה האיסלאמית" (דאעש), כלל לא פחות מ-26 משתתפים. מלבד הנשיא, נכחו בו בכירים רבים ובהם נציגי הבית הלבן, הצבא ומחלקת המדינה. בסיומה, אמר אובמה את המשפט שמאז אולי התחרט עליו: "אין לנו אסטרטגיה עדיין". הסערה שעורר המשפט ברשתות החברתיות יכלה להתחרות עם הביקורת כלפי החליפה בצבע בז' שלבש. למחרת, הסביר דובר הבית הלבן כי במשרד ההגנה עובדים קשה על פיתוח אופציות צבאיות עבור הנשיא אובמה בסוריה, וכי האסטרטגיה שהוא דיבר עליה כוללת רבדים רבים, לרבות עבודה דיפלומטית, עבודה עם ממשלת עיראק וממשלות נוספות באזור, וכמובן סיוע צבאי לכורדים ולצבא העיראקי שנלחם בסונים הקיצוניים.

ואולם אובמה מעולם לא הסתיר את ספקותיו לגבי יעילות הפתרונות הצבאיים. נשיא ארצות הברית מעדיף דיפלומטיה ובניית קואליציות. אנשיו עדיין משוכנעים שלא קיבל את ההערכה לה הוא ראוי על ההישג הדיפלומטי שהביא להשמדת הנשק הכימי בסוריה (חרף ההשגות שלפיהן משטר אסד אולי לא הציג רשימה מלאה של כל מה שהיה ברשותו). גם עכשיו, על קרי הוטלה משימה לבנות ברית להתמודדות עם האיום של דאעש לא רק בפן הצבאי, אלא גם האידאולוגי. "זו לא רק סוגיה צבאית, אלא גם פוליטית. זה מערב את המדינות הסוניות באזור. ההנהגה הסונית מכירה בכך שהסרטן הזה התפתח - והם חייבים להשקיע במיגורו כמונו", אמר בהתייחסו לדאעש.

בקרב עובדי המוסדות הפדרליים של ארצות הברית הופץ אתמול מכתב אזהרה, שלפיו ייתכנו בדיקות קפדניות יותר בכניסה לבניינים לאור איום בטחוני גובר מצד ארגוני טרור. ג?ון קירבי, דובר משרד ההגנה, אמר כי לממשל האמריקני אין כוונה להתעלם מאותן "שאיפות עולמיות" של דאעש, במיוחד לאור הקצב המואץ שבו הארגון מצליח לגייס את אזרחי מדינות המערב - כולל אמריקאים - למלחמה שלהם.

לפי הסקר האחרון של מכון פיו, 67% מהאמריקנים רואים בדאעש "איום משמעותי". אולם עד שיורה על הרחבת התקיפות נגד דאעש גם בסוריה, אובמה עוד מקווה לשמור את ארצות הברית כשחקנית חיזוק במלחמה הזאת, עדיף אפילו שחקנית ספסל. זה לא סוד שבנושא סוריה קיימים חילוקי דעות משמעותיים בוושינגטון, בין הממשל לנצים בגבעת הקפיטול, ואפילו בקרב צוות הביטחון הלאומי של אובמה. אף אחד לא חושב שקיים פתרון צבאי לבעיה, אך חלק משוכנעים שמבצע צבאי בסוריה הוא חלק חיוני מהפתרון הכולל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully