וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המכתב נגד סער: ”נשק” עתידי מול בכירים אחרים

עופר ברטל

19.2.2013 / 17:12

פרשנות: אם ראש הממשלה יימנע ממינוי גדעון סער לשר בגלל המכתב המכפיש - זה ייתן כוח בידי כל אדם לשבש ולפגוע בקריירה של כל אחד מיריביו. צריך רק לשלוח מכתב אנונימי

שר החינוך, גדעון סער, מצוי תחת מתקפה רבתי. הוא כשל (לדעת פעילי הליכוד) בניהול מערכת הבחירות, הוא מעז להיות מצוי בזוגיות חדשה ומרעננת עם מגישת טלוויזיה מפורסמת ואף מביט אלינו לאחרונה בעיקר ממדורי הרכילות. סיפרו עליו שהוא לוטש עיניו לעבר התפקיד הבכיר ביותר במערכת הפוליטית - כסא ראש הממשלה. השר סער הוא עורך דין בהשכלתו והיה עוזרה האישי של שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, כאשר הייתה פרקליטת המדינה. מדובר בבחור צעיר יחסית, מוכשר מאד ושאפתן. הוא ממלא תפקידים בכירים ומצוי ללא ספק בעמדת זינוק טובה לקראת תפקידים בכירים אף יותר.

הרחבנו בהקדמה, כיוון שמדובר במצע עובדתי קלאסי, שבעקבותיו יכולים "סיפורים" מסוג זה שגרם המכתב נגדו - להיווצר. קריירה כזו בוודאי יוצרת אויבים רבים, המחכים למעידה. לשונות רעות ידעו לרנן אודות השר במשך שנים דברים מגוונים, וסיפורים כאלה הם רקע נוח מאד למכתב שפורסם. המכתב נשלח משום מה – לא רק לעיניו של ראש הממשלה, אלא לכל חברי מרכז הליכוד. אין זה סביר שאשה שמתלוננת על מעשים כאלה שנעשו לכאורה בגופה תשלח אותו בתפוצה כה רחבה. היועץ המשפטי לממשלה הורה בצדק לחקור את הנושא באופן מיידי, כדי לברר אם מדובר בעננת אמת, או שמא בעלילה.

הכותב אינו מכיר את השר ואינו יודע אם מדובר בעלילת שווא, או בסיפור אמיתי. מי שלכאורה חתומה על המכתב צוטטה כאומרת שאין לה כל קשר לכתיבתו. עוד היא אמרה, שהדברים שכתובים כלל לא התרחשו במציאות. המשטרה מורגלת ב"מתלוננות" שממלאות את פיהן מים בעניינים כאלה. זכורה לנו פרשת השר רמון, אשר גם בעניינו סירבה הקצינה שנושקה על ידו להגיש תלונה. או אז – שידלו אותה להתלונן, הן האלוף שהיה מפקדה והן מפקדת היחידה לחקירות הונאה דאז. גם בפרשה שבה היה מעורב השר דאז יצחק מרדכי, סירבה המתלוננת לגשת למשטרה ולספר את סיפורה. ראש אגף החקירות באותם ימים פגש בה והוא ששכנע אותה למסור את גרסתה לאירוע. על פי החוק במדינת ישראל "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת תפתח בחקירה", דהיינו, המשטרה כלל אינה זקוקה להגשת תלונה כדי להתחיל לפעול.

את המשטרה מעניין תוכן המכתב

במקרה הנוכחי – המשטרה רשאית לפגוש ב"מתלוננת" שכופרת בסיפור כולו, כדי לבדוק אם יש בו ממש, או אם מדובר במעשים שלא היו ולא נבראו. המשטרה תבדוק בוודאי אם יש נשים נוספות במשרד החינוך, שראשי התיבות של שמן זהה לזה שמצוי בתחתית המכתב שפורסם. היא תשווה את כתב ידן של אותן נשים, לחתימה שמתנוססת לכאורה בתחתית המכתב. אם תהפוך מי מאותן נשים למתלוננת ממש – אין לדעת, אך כאמור לעיל, חקירות רבות במשטרה התחילו באופן דומה ואף היו תוצאה של מכתבים אנונימיים. את המשטרה אין זה מעניין (במקרה רגיל) אם מדובר במכתב אמיתי או בזיוף. אותה מעניין תוכן המכתב. שכן אם מדובר בידיד של הבחורה שנפגעה, אשר פונה במכתב לכל אותם בכירים, כיוון שהמתלוננת סירבה לפנות באופן אישי – או אז השאלה המעניינת היא, אם אירעו האירועים נשוא המכתב אם לאו.

אם אכן התרחשו, יוזמן השר הנכבד לחדרי החקירות באופן מיידי. אם לא יימצא בסיס ראייתי לטענות – תתחיל המשטרה לבדוק את מקוריות המכתב ואת השאלה אם זויף. אם עומד מאן דהוא שרצה להזיק לשר מאחורי המכתב המעליל – או אז מדובר בעבריין ממש, אשר החליט לתפור לשר עלילה נפשעת, שעשויה להרוס את קידומו, לפגוע במוניטין שלו ובמשפחתו ללא תקנה ואף להוביל אותו לחדרי החקירות ולבתי המשפט. זו יכולה להיות עלילה זדונית ומרושעת במיוחד, שמצדיקה ללא ספק שימוש באמצעי חקירה מתוחכמים, כדי לגלות את מי שעומד מאחורי המכתב.

עלילות כאלה באו לעולם בעבר. אנו זוכרים את מסמך הרפז – שעלילותיו נפתלות ומסובכות ומערבות את הבכירים ביותר במערכת הביטחון. איננו שוכחים גם איך בכירי השב"כ העלילו על יצחק מרדכי (שהיה אז קצין בדרגת תת-אלוף ושימש קצין חי"ר ראשי), כאילו הוא שהרג את המחבלים שנתפסו לאחר ההשתלטות על אוטובוס קו 300. כותב שורות אלה בטוח, כי עלילות רבות כאלה צלחו בעבר ואיננו יודעים עליהן – כיוון שמי שעומד מאחוריהן היה חכם מספיק כדי לא להיתפס.

תוצאה אחת ברורה השיג מי שכתב את המכתב המדובר באופן מיידי. הקריירה הפוליטית של השר נפגעה בצורה קשה מאד. שר חינוך, שעליו נאמרים דברים כאלה – הוכפש ודמו הותר. העיתונים כותבים עליו וגם כותב שורות אלה נדרש לספר אודותיו. מבחינה משפטית, אין כל מניעה למנות את מר סער לכל תפקיד של שר. לא הוגש נגדו כתב אישום ואין זה בטוח כלל כי אפילו חקירה נגדו תיפתח. השאלה היא ציבורית ערכית ולא משפטית. האם ימנה אותו ראש הממשלה למרות הפרסומים? האם יסתכן בביקורת קשה שיספוג עקב כך מיריביו הפוליטיים של השר וכן מפובליציסטים טהרנים?

אם יימנע ראש הממשלה מלמנות אותו לשר, תיתן עובדה זו כוח בידי כל אדם, לשבש ולפגוע בקריירה של כל אחד מיריביו. כל שהוא יצטרך לעשות, הוא רק לכתוב מכתב ולשולחו לנמענים המתאימים. המשטרה תפתח מיד בחקירה ואותו "נחקר" ייטחן עד דק, במטחנת העיתונאים והחוקרים – ללא תקומה. חזקת החפות הפכה לצערי לאות מתה. אני מציע בעת הקשה הזו לשר – לתת נשמה באפה. להחזיק מכל אדם חף עד שתוכח אשמתו, וגם לנהוג כך בפועל.

הכותב עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן

  • עוד באותו נושא:
  • גדעון סער

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully