זליגה וטפטוף, הן מילים הלקוחות מעולם הגינון והחקלאות. מדינת ישראל היא מעצמת טפטפות. קיבוץ חצרים שבנגב שהקים את מפעל הטפטפות הראשון בעולם שינה לחלוטין את שיטת הגידול החקלאי והביא למהפכה בתחום. אז על דבר אחד הסכמנו כבר - ישראל היא מעצמה בכל הקשור בטפטפות. אבל כאן רק מתחילה הבעיה: בשנים האחרונות יש לרבים מאתנו תחושה שיש הצפה בכל הקשור בשימוש המילים "זליגה" ו"טפטוף". מילים שחדרו לשיח הישראלי, משל היינו כולנו עובדים במפעל "נטפים" או מביני דבר או משהו בעולם האגרונומיה.
אלא שהמילים הללו מרתיחות את תושבי עוטף עזה ושדרות, ובצדק. שנים ארוכות שהם חיים בצל טפטוף וזליגה. פעם טפטוף של ירי קסאמים ופעם זו זליגת פצמ"רים אל שטחים חקלאיים. בחלק מהפעמים לימדו אותנו שזה פרי מאבקים פנימיים בתוך רצועת עזה ובפעם אחרת זו זליגה של אלימות ושחרור לחץ פנים-פלסטיני.
ההחלטה של הקברניטים להגדיר איום ממשי כ"טפטוף" משל היה זרזיפי טל של קיץ מהביל היא זו שיוצרת תקדימים מסוכנים וחקייני "טפטפות. ארגון החמאס הבין את שיטת הטפטוף והזליגה מחיזבאללה. הוא יודע שישראל יודעת לחיות עמן. הוא יודע דבר אחד - ישראל שונאת מונסונים וגשמי זעף. אז החמאס והג'יהאד האיסלאמי, כל אחד בזמנו, "זולג ומטפטף. זה מעצבן את הישראלים, מדי פעם פוצע וגם הורג. אבל הישראלים יודעים להתמגן מפני "תופעת הטבע".
לעצור את הגשמים
הבעיה היא שחיזבאללה, אבי תורת הטפטוף והזליגה, מחכך ידו בנחת ואומר לעצמו "אתם רואים, השיטה עובדת, עכשיו רק נותר לשווק אותה". אגב, מי שמכיר וקורא את אמנת ותורת הלחימה של חיזבאללה יודע להבחין בסעיף אחד משמעותי והוא - אל תוציא את האויב משווי משקלו. חיזבאללה נאמן למושג הגרילה ומלחמת ההתשה - אם תרצו "מלחמת הטפטופים".
הוא עשה זאת לאורך כל שהות צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. הוא שגה פעם אחת בחטיפת החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב. הוא שילם מחיר יקר ואף הודה על כך. אם תשאלו את חיזבאללה, פיגוע החטיפה נכנס להגדרה של טעות בעוצמת הזרם.
והנה, בחודשים האחרונים אנחנו שוב נזעקים אל זירה חדשה: רמת הגולן. גם שם אנו מתחילים לסגל את מילון המושגים החדש-ישן הזה. חיילי צה"ל והתושבים ברמת הגולן חיים בצל ירי יומיומי. פעם זו עמדה סורית סוררת ופעם אחרת זה מורד שירה, ובפעם השלישית זה דאעש. כולם מקפידים לא להסלים. לא לגרום להצפה. כולם מטפטפים עלינו פצמ"רים ומדי פעם מקנחים בזליגת ירי מקלעים.
מדינת ישראל חייבת לסגל לעצמה מושגים מזרח-תיכונים - "זה שיורקים עליך זה לא אומר שיורד גשם. מושג עממי משהו אבל משקף את המציאות העכשווית. על צה"ל וממשלת ישראל להפגין נחישות נגד כל ירי וזליגה כאילו היה מדובר בגשם זעף. מדיניות חדה וברורה תעצור את כל חקייני הטפטפות . ויש לי גם הצעה מעניינת ושם קוד למבצע - "עצירת גשמים. מטרת המבצע תהיה הרחקת יורי המרגמות והמקלעים משטחה הריבונית של מדינת ישראל. ישראל צריכה להגדיר את רצועת הביטחון המאפשרת לה ניהול אש ומערך הגנה אפקטיבי מול כוחות סוררים או ארגוני טרור שמנסים ובוחנים את ישראל ממש בימים אלה. קו ההגנה צריך לנוע מקו הגבול הרשמי של מדינת ישראל ועד לקו תעלות הנ"ט בצד הסורי. כל חמוש שנע בקטע הזה יידע שהפר את כללי המשחק שמדינת ישראל הריבונית תכתיב. מדינה לא יכולה להרשות לעצמה מדיניות של תגובה נקודתית.
הכאוס בסוריה לא צריך להתפרץ כאן. מה שקורה מעבר לגבול שיישאר שם. היום אין מדיניות ברורה והראשונים לשלם את המחיר הם אזרחי מדינת ישראל. בצעדים המגומגמים הללו אנחנו רק מקרבים את מלחמת לבנון השלישית ומבצע צוק איתן ב'. מדיניות ברורה וחזקה מונעת גם מצה"ל מבצעים רבים שבין המלחמות הגדולות.
הכותב הוא ראש מועצה אזורית הגלבוע וסגן-אלוף במילואים
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד