במלחמה הזאת, כן המלחמה בעזה, יש הרבה רעש. ירי, פיצוצים, תותחים, טנקים, מסוקים, טילים. מה לא? זאת מערכה רועשת מאוד, אפילו דרך מסך הטלוויזיה אפשר לשמוע עד כמה שאון הקרב עצום. אבל יש גם קולות אחרים, שקטים, מאופקים, מרגשים. אלה הקולות של הלוחמים הפצועים שלנו. החבר'ה מגולני, גבעתי, הנח"ל, הצנחנים, שריון, הנדסה ובה"ד 1.
מבצע "צוק איתן" | כל הכתבות, הפרשנויות והמאמרים
הם נמצאים בחזית, מבינים היטב את גודל הסיכון, אבל מוכנים לקרב. הם מחכים לקרב מיום שסימנו בטופס שהם רוצים להיות לוחמים. רק תנו להם אויב שפוגע בביטחון המדינה, והם יעשו את העבודה המסוכנת. במלחמה הזאת איבדנו לוחמים ומפקדים בקרבות בעזה. הרבה גיבורים שהקריבו את חייהם עבור המשימה החשובה הזאת. את הקולות שלהם כבר לא נשמע, אבל סיפורי הגבורה ימלאו את החלל העצום הזה.
במלחמה הזאת יש גם פצועים. אני שומע את הקולות שלהם, גם אתם שומעים. שום תלונה, שום כאב, מרגיעים את ההורים. אני מכיר את זה. בנובמבר 2012, טיל ששוגר מרצועת עזה פגע בג'יפ שלנו. נפצעתי קשה וניצלתי בנס. מאז אני לא רואה דבר. אני יכול להעיד, עד כמה הלוחמים האלה שנפצעו בימים האחרונים הם חזקים. הם לא מנסים לעשות רושם. הם חוסמים בכל דרך כל מחשבה על עצמם, על העתיד. מבחינתם, כרגע זה ממש לא הסיפור. אם זה היה תלוי בהם, היינו רואים בריחה המונית מבתי החולים חזרה לשדה הקרב. שם הם רוצים להיות. עוד מעט, בפנים, יחלו להתרוצץ המחשבות.
פחדתי לאכול פסטה
צריך להיות כנים. כאשר הקרבות יסתיימו והאבק ישקע, צפויים להם גם ימים פחות טובים. אז, גם יישמעו קולות קצת אחרים. לפעמים שביזות או תסכול. זה חלק בלתי נפרד מהתהליך שיעברו. יהיה קושי פיזי והרבה מחשבות ושאלות שיישארו ללא מענה. גם לי זה קרה. פחדתי שאתקע בקיר או אפילו חששתי לאכול פסטה כי לא ידעתי אם נשאר לי רוטב על הפנים. אבל החיבוק החם שקיבלתי מהמשפחה, מהחברים, מבית הלוחם. צה"ל גרם לי להבין שאני לא לבד במערכה הזאת, היא נמשכת ותימשך עוד הרבה.
גם חלק מהפצועים של המלחמה הזאת יתמודדו עם מה שקרה להם בשנייה אחת בשג'אעיה או בכל מקום אחר ברצועה במשך תקופה ארוכה מאוד. תהא אשר תהא הפציעה שלכם, אל תתייאשו, תנו למי שאוהב אתכם לחבק ולעזור, תנו למי שיודע ויש לו ניסיון לתת לכם עצה טובה ולכוון אתכם. אתם מתחילים פרק חדש בחייכם, פרק מעצבן לפעמים, אבל אתם יכולים להרים את הראש בגאווה. הייתם שם כדי להשיג ביטחון לכולנו, עכשיו רבים יהיו עבורכם.
תמשיכו להעניק כוח, בדיוק כמו עכשיו, להורים ולמשפחה. בינינו, הם לפעמים רק עושים עצמם חזקים. לא תזיק להם קצת העצמה שלכם. תאמינו בעצמכם, לא משנה מה קרה לכם, אתם תשיגו כל דבר, תשברו כל שיא. כמו שנלחמתם בשטח, כמו שהאמנתם שאתם יכולים לכל דבר, תנהגו גם כעת. יהיו מכשולים, יהיה קצת קשה, אבל בסוף תגיעו ליעד. אני רואה, או יותר נכון מרגיש את זה יום-יום, בבריכה בבית הלוחם, באולם הספורט ובעיקר בקולות שאני שומע. קולות של ניצחון.
הכותב נפצע על גדר המערכת ברצועת עזה בחודש נובמבר 2012
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד