וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העיקר שאורי גלר "כישף" אתכם

ד"ר חיליק סופר

20.5.2014 / 16:22

הביקורת נשמעה על צה"ל שהציב בחזית קמפיין פיקוד העורף את איש האשליות מעידה על חוסר הבנה בסיסי בהיערכות למלחמה הבאה, שכן מודעות לנושא היא המטרה המרכזית

החל מאמצע המאה הקודמת, מדינות רבות משקיעות מאמצים ומשאבים רבים בהכנת האוכלוסייה האזרחית לאסונות ומצבי חירום. ניסיון העבר מלמד שלא ניתן למנוע את כל מצבי החירום, אך בהחלט ניתן לצמצם את ממדי הנזק שהם גורמים לחיי אדם ולרכוש. התפיסה המקובלת כיום בעולם, שהציבור הוא מושא הטיפול וההצלה של ארגוני החירום, אך בעת ובעונה אחת הוא הופך לחלק מכוחות ההצלה לאירועי חירום, בהתנהגותו הנכונה שמצילה את עצמו, מסייעת לסביבתו ולגופי הביטחון וההצלה. לכן, קיימת חשיבות רבה להכנתו כבר בשגרה.

הכשרה והכנה מוקדמת של הציבור, מאפשרת לו התמודדות אפקטיבית עם מצב החירום, ומפחיתה תגובות של קשיי הסתגלות מסוג של חוסר אונים.

ברוב המדינות בעולם, מצבי החירום והאסונות נובעים מפגעי טבע או ממעשה ידי אדם. אצלנו בישראל, נוסף תרחיש ירי טילים ורקטות על העורף, שהינו האיום המרכזי על העורף. עקרונות הכנת הציבור לאסונות טבע ולמלחמה הם דומים, ודורשים הכרת האיומים, דרכי התנהגות בעת התממשות האיום והכנת אמצעים שונים.

אחריות אישית

המענה והתגובה בכל מצבי חירום אינם עניינם של פיקוד העורף, ארגוני החירום והרשויות בלבד, לכן חשוב לחנך את הציבור ולהניעו לקבל על עצמו את האחריות למוכנותו ומשפחתו. נטילת אחריות אישית מאפשרת מוכנות אפקטיבית יותר של החברה כולה ובכוחה להעניק לפרט תחושות העצמה והבנה כי יש ביכולתו להתמודד עם האסון.

לאחר מלחמת לבנון השנייה, בדק משרד מבקר המדינה את מחדל מוכנות העורף למלחמה, והעיר לפיקוד העורף על אי-הכנת האוכלוסייה למלחמה - "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה על היעדר מוכנות של פיקוד העורף לקראת המערכה בלבנון באחד מתחומי האחריות החשובים המוגדרים בפקודות והנהלים שלו: קיום פעולות הסברה לדרכי התגוננות האוכלוסייה". בתום מלחמת לבנון השנייה גובשה בפיקוד העורף, תפיסת הכנת האוכלוסייה, שאחד ממרכיביה הינו מסע הסברה (קמפיין) תקשורתי שנתי.

אורי גלר בקמפיין פיקוד העורף. מתוך עמוד הפייסבוק של פיקוד העורף, צילום מסך
העיסוק בפרזנטור מיותר. אורי גלר בכרזה של פיקוד העורף/צילום מסך, מתוך עמוד הפייסבוק של פיקוד העורף

בקמפיין שרץ עכשיו במסכי הטלוויזיה שלכם, באה לידי ביטוי תפיסת התרעה סלקטיבית (אזורית) בעת ירי טילים על העורף. במלחמת המפרץ הראשונה, כאשר נורה טיל לעבר מדינת ישראל, מערכת הצפירה הופעלה בכל המדינה, וכל האזרחים נדרשו להיכנס למקלטים. בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה המאפשרת חיזוי מדויק של מקום נפילת הטיל, וכתוצאה מכך ניתן להפעיל מספר צופרים מצומצם (אזור התרעה), ולהכניס למיגון מספר קטן של אזרחים. מדינת ישראל חולקה לכ-160 אזורי התרעה, ול-31 מרחבי התגוננות לצורך העברת הנחיות בחירום, כגון: קיום לימודים, מגבלות ביציאה לעבודה, שגרת חירום ועוד. הפעלת הצפירה במספר יישובים מצומצם תקטין את שיבוש שגרת החיים של הציבור ואת הפגיעה ברציפותו התפקודית של המשק. שני תחומים אלו מהווים נדבך מרכזי בחוסנה של המדינה, וביכולתה להתמודד עם המערכה בעורף.

העיסוק בפרזנטור של הקמפיין הנוכחי מחטיא את המסר. תוכנו של התשדיר עשוי להציל חיים בעת התקפת טילים, ומטרתו להכין את הציבור לשעת חירום. לכן טוב יהיה אם כל אזרח יכיר את שם מרחב ההתגוננות שלו, לדוגמא: תושב נתניה - שרון 138, ויכין את המרחב המוגן בהתאם לזמן העומד לרשותו, נתניה - 90 שניות.

פיקוד העורף משתמש בשנים האחרונות באמצעים רבים, ומנצל את הטכנולוגיה המפתחת כדי להכין את האוכלוסייה לכלל מצבי החירום, ולנהל איתה דו-שיח ישיר בשגרה ובחירום. העברת התרעה והנחיות באמצעות הסלולר, האינטרנט, תחנות רדיו מקומיות, שימוש ברשתות החברתיות, אפליקציה ייעודית, הן רק רשימה חלקית של אמצעים בהם עושה פיקוד העורף שימוש מושכל בשגרה ובחירום, והוא ראוי להערכה רבה על פועלו.

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio

הכותב הוא אלוף-משנה במילואים, מומחה להתגוננות אזרחית ותמ"א 38

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו op-ed@walla.net.il

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully