וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פצצת אטום אנטישמית: הבדיחה על חשבוננו

9.1.2014 / 11:25

צרה נוספת נחתה על היהודים: מחצית מועל היד. המומחים מזהירים שהתכווצות השרירים הזו מופיעה והולכת בממדים קטסטרופליים, בצרפת ובאירופה כולה. על דוכן הנאשמים: קומיקאי

בסוף שנות ה-90, ביקש ד?ר אבנר כהן לפרסם ספר על תכנית הגרעין של ישראל. הטיוטה שהגיש לצנזורה הצבאית נפסלה באופן גורף; כהן החליט לפרסם את ספרו, ?ישראל והפצצה?, בהוצאה היוקרתית של אוניברסיטת קולומביה.

כששב לארץ, נחקר בטענה שפגע בביטחון המדינה. לאחר שהתברר שהתבסס בכתיבת הספר על מקורות גלויים בלבד, נסגר תיק החקירה, והספר פורסם בעברית. אלמלא כל הטרחה הזו, ייתכן שהספר לא היה זוכה לפרסום כה גדול.

הבהלה והאיומים פעלו על אוטומט. כך נוהג היהודי. אולי זה מכוח ההרגל, ואולי בשל החרדה הקיומית שטבועה בו. בימים האחרונים חזר המנגנון הזה לפעול, לנוכח צרה חדשה שקמה על היהודי.

לצרה הזו יש שם קצר בצרפתית,"קנל" - ובעברית שמה קצר פחות, אך מבהיל הרבה יותר: מועל יד חלקי, או הצדעה הפוכה במועל יד. המומחים מזהירים שהתכווצות השרירים הזו מופיעה והולכת לסירוגין בממדים קטסטרופליים, בצרפת ובאירופה כולה. הדיאגנוזה היא שמדובר בפורענות אנטישמית; בטלוויזיה כבר אמר מי שאמר, שהיטלר ימ"ש, לו היה חי כיום, היה מצדיע כך בעצמו.

הנאשם התורן - לא מנהיג נאו-נאצי, אלא קומיקאי, דיודונה. אמו צרפתיה ואביו בא מקמרון.

דיודונה התפרסם במופע שהעלה עם הקומיקאי היהודי אלי סימון. הוא צלף בגזעני צרפת, וכשהפנה את הקנה לעבר הימין הקיצוני, נהנה במיוחד לסחוט את ההדק; ההומור היה מכאיב והבדיחות היו מתוחכמות. כשלעג לשחורים ולבני הדתות השונות, הוא חיקה את מי שירקו בפרצופו כילד עני. היה לו גם הומור עצמי חסר רחמים, בייחוד כשתיאר כיצד הרגיש על בשרו כיצד יהודי צרפת הועדפו תמיד על פני השחורים, העבדים מאפריקה.

בחלוף השנים, דיודונה חידד את המסר האנטי-גזעני במופעיו, בין היתר על חשבון הציונות (שלדעתו היא ההשקפה הגזענית ביותר מבין כל ההשקפות). הוא נתבע, ונדרש לשלם קנסות. לפני כמה שנים הוא שר "שואננס", כדי לצחוק על בית המשפט שאסר עליו לבזות את השואה; סילוקו מהבמות הממלכתיות העלה, ומעלה את קרנו, בסלונים האחרים, כאלה שמקדשים בהם את חופש הביטוי גם במחיר שחיטת פרות קדושות: אלה אינם המקומות שחורשים בהם מזימות אנטישמיות.

מועל היד החלקי הוא תנועה טיפשית, מטומטמת אפילו, וכאלה הם מי שמחקים אותה - חייל במדים, כדורגלן מפורסם או ילדה בת 5. חפשו בעצמכם וראו מי מתגאה בטרנד המגוחך הזה.

מכאן ועד איום אנטישמי, יש הררים של פרופורציות שצריך עוד לכבוש. העיקוף וקיצורי הדרך, הם-הם הסיכון האמיתי.

דיודונה, אם מתעקשים, הוא לכל היותר פרובקטור: נכון, הוא הקצין את דעותיו לאורך השנים, והומור כזה אינו מתאים לכל אוזן. אך תיוגו כאנטישמי, ובפרט איום ממשלתי בחרם, רק יגביר את האהדה אליו, בייחוד בקרב אנטישמיים "אמיתיים"; ולא רק אהדה תבוא לדיודונה, אלא גם כסף: מועל היד הוא סימן רשום של חברת ההפקות שלו.

וכמה מילים על מנהיגי היהודים בצרפת. ארגונים מבוססים אלה מפעילים לחץ כבד על הממשלה בפריז, כדי להחרים את דיודונה ולהעמידו לדין. לא לחינם דחה בית המשפט את דרישת החרם. מוטב להפנות את תשומת הלב להוקעת הבריונים היהודים, המקדשים בצרפת את הרב כהנא. שישה מהם הפליאו את אגרופיהם בכמה מתושבי ליון שלטענתם הצדיעו ב"קנל". לאחר מכן נמלטו לישראל וחמקו ממשפט. אם מחפשים תופעה מדאיגה, שעלולה לעודד אנטישמיות אמיתית, הנה היא.


uriah_c@walla.net.il

לבלוג חדשות החוץ של אוריה כנף

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully