וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סחיטה באיומים בלב הקמפוס

17.8.2010 / 16:04

האיום המפורש של פעילי "אם תרצו" על נשיאת אוניברסיטת בן גוריון עוד עלול להתברר כחרב מתהפכת. זה הזמן לדרוש מחברי התנועה להסביר לכולנו מיהו ציוני ומה העונש על חריגה מהנורמה. דן מגן ממתין לתשובות

מוסד אקדמי, להבדיל מארגונים אחרים המתוקצבים על ידי המדינה, נהנה מחופש אינטלקטואלי ורשאי לבקר בגלוי את מדיניותה. הכל, בכפוף לחוק. אלא שתנועה שלמה בישראל, החליטה להעלות על ראש שמחתה את המאבק בתהליך הדה-לגיטימציה העובר לטענתה על ישראל. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, קיבלה מכתב בו היא מתבקשת לפטר מרצים – חוקרי ענף מדע המדינה – בעלי נטייה "אנטי-ציונית". ולא, איימו פעילי התנועה המכנה עצמה "תנועת מרכז", תפעל זו להבריח תורמים המממנים חלקים בפעילות האוניברסיטה בנגב.

התנועה הזו, מנסה להכניס בכוח מסרים ואמונות לאומניות לשיח הליברלי האקדמי. אלא שהפוסל במומו פוסל: ראשיה דורשים קץ להטיה האנטי-ציונית כביכול, אלא שפרו-ציונות מטה אף היא את המחקר האקדמי – עיינו ערך המחלוקת האקדמית, בעיקר בתחומי מדע המדינה, הסוציולוגיה וההיסטוריה – בדבר מלחמת 1948 ותוצאותיה. כך שדרישתו של הזרם הקיצוני, שמי יודע, אולי יום אחד ינסה לבצע הפיכה, אולי יחליט על שריפת ספרי אותם מרצים, נושאת בחובה פרדוקס מובנה.

מי הוא אנטי-ציוני?

מילא, איש לא ציפה שקוהרנטיות תתמזג בתעמולה שאלו מפיצים. "טיפול בהטיה האנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל" – זו כותרת מכתב האיום שנשלח לנשיאת האוניברסיטה שנקראה על שמו של "הזקן", שידע דבר או שניים על ציונות אך וודאי מתהפך בקברו בשדה בוקר נוכח המסלול בו צועד מפעל חייו. ולנשיאה הם מתלוננים: "אדישותך אפשרה לדיקטטורה אקדמית להשתלט על החופש האקדמי". הם גם מקציבים בטוב ליבם 30 ימים לקבלת תשובת הנשיאה, סחיטה באיומים משולבת באולטימטום.

טוב עשתה פרופ' כרמי שהתעלמה במפגיע מקבוצת הפעילים שמעוניינים לא בהצרת החירות האקדמית בלבד, אלא גם בחיסול ארגוני זכויות האדם והקרן החדשה לישראל. לאישה במעמדה של כרמי אין שיח ושיג עם התנועה.

אבל לנו, יש גם יש. יואילו נא ראשי התנועה ויבארו עבור הציבור הישראלי, ובכלל, מי הוא ציוני ומה היא הטיה ציונית. זאת כדי שכל מרצה שחולם על משרה באקדמיה בישראל יידע לאן פניו מועדות – לבן גוריון או לאוניברסיטה אחרת. בכדי להגדיר אנטי-ציונות ייאלצו ראשי התנועה לאמץ את ראשם לפעולה שיוצאת מגדר יחסי הציבור – תחום עיסוקם העיקרי. יואילו ויסבירו לנו האם מרצה המתנגד לכיבוש הוא אנטי-ציוני וכיצד יגדירו מרצה תומך מוצהר במפעל ההתנחלויות? האם סירוב לשרת בצה"ל – מכל סיבה שהיא – היא עדות לבוגדנות או ניסיון לגיטימי להביא לשינוי? הבה נלמד גם אנחנו מאותה התנועה. להערכתי, גם אם תרצו, לא תקבלו תשובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully