מי שופט את השופטים?

"חבל שהתיק לא טבע יחד עם היאכטה". את המשפט הזה לא אמר שופט חמוש במשקפי שמש ובגד ים זעיר במרוץ יאכטות במרינה של הרצליה.
הוא נאמר 3 ק"מ מזרחה מהמזח, בבית משפט השלום בעיר, כשמאחורי השופטת בגלימה שחורה וחולצה לבנה וצחורה ניצב לו דגל מדינת ישראל ולא על תורן של ספינה. הדיון התנהל בעקבות תביעה של בעלי יאכטה שטבעה, כנגד חברת ביטוח בעניין נזיקין ובתוך כך תביעה לפיצוי משמעותי. להגנתה הסבירה השופטת: מדובר בהומור.

אין זה המשפט הקנטרני היחיד שהוציא שופט במדינת ישראל מפיו, באולם בית המשפט לנוכח הצדדים המתדיינים ושאר צופים באולם. הייתה גם שופטת שהעיזה ואמרה לנאנסת: "את דווקא נראית לי בסדר...".

אני שואלת – מה הקשר בין אמרות הכנף הללו לעשייה השיפוטית?
האם שופט הוא בדרן על בימת אולם ביהמ"ש? מדוע לא אומץ על ידי השופטים הנכבדים הפתגם הידוע "שתיקה שווה זהב"?. שופט הרוצה לחתוך את המתח באולם בבדיחה והלצה, אמור להיות בעל כלים אבחנתיים להבין כיצד יראו הצדדים את האמור להיות הומור.

השופטים, ירום הודם, מגיעים לכיסאם על מנת לעשות דין וצדק ולהשתדל שיהא, עד כמה שניתן, מושכל צודק, נבון ונכון.
מן הידועות הוא שהעומס בבתי המשפט בשנים האחרונות - עולה. השופטים קורסים תחת נטל התיקים ואלו הולכים תופחים ומתגברים באופן העולה על כל דמיון. אלא מאי, הם חייבים לעשות את העבודה מבלי לפגוע בעקרונות הדין ובמטרה להגיע לצדק.

בשטח, הדברים נראים אחרת. מספיקה העובדה שברגע שנושא כמו בתי המשפט עולה לדיון בשיחות סלון ישר יהיה מי שיש לו סיפור טוב, אך לא נעים, על מה שקורה שם.

לא צריך להיות עו"ד כדי להבין שקיים קשר בין עומס בהיכלי הצדק לעובדה שהשופטים הופכים לנרגנים, עייפים ומותשים ככל שדיון מתארך. צד לדין רוצה לעיתים פסק דין ולא ל"סיים את "הסיפור" בפשרה שתאפשר לשופט לסגור כמה שיותר תיקים מאימת הפיגורים והנזיפה שהם עלולים לקבל מהממונה עליהם. אך מה לעשות, יש לעיתים מי שמגיע לבית המשפט ורוצה פסק דין מנומק. החיכוך הזה יוצר מצב שבדרך לחיפוש הצדק, יש מצבים שלא תמיד מתאימים למקום נכבד זה ומזכירים הלכות בירוקרטיה ממקומות אחרים במדינת ישראל.

ובכל זאת השופטים והמערכת אמורים להיות אחרים ולו רק משום מהות עיסוקם.

בעבר התלונות הגיעו לברור במסגרות שונות, כולל ללשכת עורכי הדין. לימים החליט יושב ראש לשכת עו"ד, הד"ר שלמה כהן, לקיים משוב שופטים שיעמוד על טיב המעמד, הידע, ההתנהלות וכל מה שסובב וקורה בהיכלי הצדק. המשוב עורר ועדיין מעורר סערת רוחות חסרת תקדים במערכת המשפטית. נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ניסה פעם אחר פעם להניא את הלשכה מלקיים את המשוב. השופט ברק גם קבע, כי בכל הנוגע לקידום שופטים יתעלמו כליל מתוצאות המשוב.

למרות הכל, פרשת השופטת הילה כהן יצאה דווקא מתלונות לשכת עורכי הדין בישראל. בכל זאת, לפני למעלה משנתיים מישהו בבית המחוקקים עמד מן הצד, בחן וקבע שביקורת כזו ראויה ולימים חוקק חוק לעניין קיום מוסד נציב תלונות שופטים. לתפקיד מונתה שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטסברג–כהן.

ואכן המינוי מוכיח את עצמו, כמו גם את העובדה שיש דברים בגו וכי השופטים לא תמיד נוהגים ומתנהגים לפי אמות מידה, שלעולם לא נקבעו לעניינם, והם יציר של נוהגים ונוהלים משנים.
1,114 תלונות הוגשו במהלך שנת 2005 כנגד שופטים בכל בתי המשפט ברחבי המדינה. 34% מכלל התלונות נמצאו מוצדקות. זוהי עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת.

המסקנה מביאה לנתון המשמעותי ביותר העולה מהדו"ח, לפיו כמעט כל שופט חמישי במערכת המשפטית הישראלית נמצא פועל באופן לא ראוי. הנושאים העיקריים שבהן עסקו התלונות היו התנהגות והתבטאויות לא ראויות של שופטים באולם הדיונים, בפסקי דין ובהחלטות; יצירת אווירה של לחץ על הצדדים וכפייה להגיע להסדרי פשרה; וכמובן - עיכוב וסחבת במתן פסקי דין והחלטות וכן ניהול פרוטוקול בצורה לקויה.

מי השופטים ? הדו"ח לא מפרסם שמות. כאן העיתונות הוכיחה שהיא במיטבה וללא מורא פרסמה את השמות, כולל האלופות בפיגורים בכתיבת פסקי דין הן: סגנית נשיא בית הדין לעבודה, השופטת אלישבע ברק, ושופטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיכאלה שידלובסקי–אור. שתי השופטות הנכבדות הן נשותיהם של שופטים עליונים בפועל ובדימוס, אחד מהם הוא נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק. בינתיים, וכנראה עם הרבה קשר לביקורת בדו"ח, הודיעה השופטת שידלובסקי-אור על פרישתה מהמערכת.

השאלה מה ייעשה בשטח, כיצד ישפרו את המצב על מנת שבדו"ח הבא תחול ירידה במספר התלונות המוצדקות וכדי שבתי המשפט יתנהלו בדיוק כפי שנועדו לעשות. נכון יש משוב ויש נציבה, אבל מה שחסר אחרי הכל הן סנקציות כנגד מי שהביקורת מצאה אותו פועל שלא על פי המצופה. לא מספיק שהדו"ח מתפרסם, צריך גם מישהו שיקבע סנקציות כנגד המבוקרים.

משמר השופטים – יש מי שמאזין אך גם צריך שיהיה מי שיקבע האם ראוי אותו שופט להמשיך ולשבת על כס בית המשפט או לפנותו לבאים בתור.