מערכת ההפעלה עדיין דומיננטית

מערכת ההפעלה עומדת למות. האופיס עומד למות. תוכנות דואר מקומיות ודוא"ל מספק האינטרנט עומדים למות. לאחרונה דומה שלא ניתן לברוח מנבואות אופטימיות אלו. הכל עומד לעבור לרשת. שם נקרא את הדוא"ל שלנו, נערוך מסמכים, ונעשה כל דבר. והאמת? אין חדש בתחזיות כאלו. המחשוב המקומי עומד למות עוד-רגע-עוד-רגע כבר לפחות עשור, אם לא שניים.

בחלקן, תחזיות אלו נובעות משנאה למיקרוסופט ולמוצריה, ובחלקן האחר, מהיות הכותבים טכנופילים, שמתלהבים מצעצועים חדשים בכל פעם. ובנוסף, לא באמת מדובר בקדה, מדובר בחזרה לימי המיינפריימים, מחשבי ענק, שהעבודה עליהם נעשתם באמצעות מסופים 'רזים', שלא ידעו לעשות דבר פרט לאותה התחברות.

חזרה לאחור שכזאת אינה פסולה באופן א-פריורי, ואם היא מספקת פתרונות יעילים, אז למה לא, בעצם? ובכן, התשובה הפשוטה ביותר היא – כי לא. חברות רבות מציעות כבר היום לשוק הארגוני מחשבים רזים שכאלו. צ'יפ-פיסי הישראלית מציעה אפילו מחשב שלם שכזה במימדים זעירים – הוא יושב כולו בשקע הרשת בקיר (http://www.chippc.com/thin-clients/jack-pc/). ובכן, יש פתרון, זול בהרבה מלספק מחשבים אישיים לכל עובד בארגון, ובכל זאת, מעטים הארגונים הנוקטים בגישה הזאת. למה? כי זה לא מספיק נוח. אנחנו מפונקים. אנחנו רוצים הכל מהר, ועכשיו, וחזק, וגמיש. והמחשבים האישיים של היום, בניגוד לצעצועים של ימי המיינפריים, הם מפלצות רבות עוצמה.

וגם בשוק הביתי, הסוף המיוחל של מיקרוסופט אינו קרוב. אם כבר, מיקרוסופט בבעייה דווקא בגלל שמערכת ההפעלה הקודמת שלהם, ה-XP, טובה מדי. יציבה מדי. עונה על כל הצרכים של המשתמש הביתי. וככזאת, איך יוכלו מיקרוסופט למכור לכם את הגרסא הבאה? וכמובן, ממשקי הרשת רחוקים מרמת הנוחות שהתרגלנו אליה. רק לא מזמן, למשל, אני וזוגתי ניסינו לעבוד על מסמך משותף, ברשת. תחילה ניסינו את Google Spreadsheets שהתברר כאיטי בצורה מחפירה לעובדים בדפדפן שועל-האש. אז עברנו ל-Zoho, שמציעים שירות דומה. בזוהו, דברים עבדו נהדר, אבל לאט לאט, שמנו לב שכשיש עדכונים לרשימות, כל אחד נוטה לעדכן אותם קודם כל בגרסא מקומית של המסמך, ורק אחר כך, אם בכלל, במסמך המשותף. זה כל כך הרבה יותר פשוט להקליק על הקובץ, לפתוח אותו, ולשנות. כך התרגלנו לעבוד, וכך נמשיך, עד שתבוא שיטת עבודה יעילה יותר. שיטה שכזאת עשוייה להיות למשל, הרחבה קטנה לחלונות, הפותחת את הקובץ הרצוי ישירות באפליקציית הרשת הרצוייה, מייד לאחר ההקלקה הכפולה. כמובן, זה בעייתי עם קבצים גדולים (לחכות עד שמסמך בגודל מגה או שניים יעלה לרשת? זמן מספיק להכנת קפה), אבל יותר טוב ממה שמוצע כרגע.

פתרון כזה אמנם מציעים שירותי הדואר מבוססי הרשת, ואכן לא פלא שאנשים נוהרים אליהם. אך רק בשוק הפרטי. זולתי חברות קטנות מאוד, עדיין כל הארגונים "ששים" לשלם למיקרוסופט על שרתי ה-Exchange האחראים להחזקת ואחזקת הדואר.

נקודה נוספת שראויה להתייחסות היא שוק הגיימרים, האחראי כבר שנים רבות לדרישה הגוברת בעוצמת המחשוב למחשבים האישיים. ללא מערכת ההפעלה, נחזור לימים האפלים שלפני ה-DirectX, רכיב מיקרוסופטי שאחראי לגישור בין המשחק לבין החומרה. פעם, לפני שנים רבות, כל כותב משחק נאלץ לכתוב בעצמו את התמיכה לכל רכיב חומרה ביזארי. ללא ניהול מרכזי, כפי שקיים בכל מערכות ההפעלה המודרניות, פתאום תגלו שכרטיס הקול שלכם, למשל, לא נתמך ע"י המשחק, או שהג'ויסטיק החדש שלכם לא נתמך במשחק ששוחרר לפני שהג'ויסטיק יצא לשוק.

לא, מערכת ההפעלה לא תמות בקרוב. אולי תחליפו את מערכת החלונות שלכם בלינוקס (שהולכת ומתבגרת מגרסא לגרסא), אולי אפילו חלקכם יעבור משום מה למחשבי מק. אבל לוותר על העוצמה שמערכות ההפעלה המודרניות שמות בקצות אצבעותיכם? לא רק שאנחנו רחוקים מהיום הזה, אלא אין אף אינדיקציה שאנו נעים בנתיב הזה.