ההיסטוריה לפח הזבל?

האינטרנט הוא דבר נהדר. מפעים. אחת ההמצאות הגדולות ביותר אי פעם. כמויות מידע אין-סופיות מכל סוג ומין. דברים שבעבר נדרשו אנשים לשעות של כיתות רגלים בין מדפי ספריות בעבורם, נמצאים עכשיו במרחק כמה סנטימטרים, בדיוק מהצד השני של המסך. רוצים לדעת מי זה היה שכתב את "פנטום האופרה"? גוגל יענה לכם תוך שניות. מסקרן אותכם מי שיחק את הפנטום בעיבוד (המחורבן) לקולנוע בשנת 2004? אותו דבר. ומילות השירים? ועוד פרטי טריוויה איזוטריים?

כביכול, הכל פשוט. הכל זמין. אבל מסתתרת בשאלות הללו מכשלה. כדי לדעת מי כתב את פנטום האופרה, צריך אדם לדעת שבכלל היה ספר כזה, ורק על פיו נעשה המחזמר. ראוי שיכיר את המחזמר לפני שיראה את הסרט, כדי שיוכל להפעיל את שיקול דעתו ולהסיק לבד בדבר מחורבנותו של הסרט. פרטי מידע לעולם אינם צפים בתוהו ראשוני נטול צורה. כל פריט מידע קשור לפריטים אחרים, ונטול משמעות, בלעדיהם.

וכאן, בעצם, טמון הכשל בדבריו של מר שמעון פרס, שאמר השבוע בכנס TWS2007 את הדברים הבאים: "אם זה היה תלוי בי, אני הייתי מבטל את לימודי ההיסטוריה, הרי בעידן האינטרנט אין טעם לשנן כמה אנשים נפוליאון הרג". לשיטתו, ברגע שהמידע זמין, לא צריך לשנן אותו. לדעתי זאת טעות, אבל קודם צריך לענות על ה שאלה הבסיסית יותר – למה צריך ללמוד? לא רק לימודי ההסטוריה, אלא כל סוג של מידע שנאגר במוח. למה אנחנו צריכים להתאמץ?

אם נתעלם מטענותיהם של מקופחים פוסט-מודרניסטים (“כדי לחזק את ההגמוניה של הנאראטיב השולט"), או של חנונים מקצועיים (“כי זה כיף"), הרי שהתשובה פשוטה למדי. כדי שנוכל להבין את העולם שסובב אותנו. וכאן, נכון, לא נדרש שינון של פרטים ופריטים, ובאמת שאת אף אחד לא מעניין כמה אנשים בדיוק נפוליאון הרג, ואפילו לא כמה אנשים בדיוק היטלר הרג. אבל, אנחנו צריכים להבין מי והם נפוליאון והיטלר, מה היו הנסיבות שהביאו אותם למעמדם ולכוחם. וכדי להבין את זה, אנחנו גם צריכים להבין מה היא דמוקרטיה, ומה הוא פשיזם, ונאציזם, וכן הלאה. כדי להבין את העולם, ואת מקומנו (ויש יאמרו, זכותנו) בו, אנחנו צריכים להבין איך נוצר. כמובן, לא לדעת רק את ה"הסטוריה של דמעות" (הם הרגו אותנו, ורדפו אותנו, והתנכלו לנו), אלא גם הסטוריה של בנייה. של תקומה. רק אז יוכל אדם לגבש דיעה ועמדה.

כן, כל הפרטים הללו מצויים באינטרנט. לרוב, ביותר מגרסא אחת. ביותר מנקודת השקפה אחת. איך נוכל לשפוט איזו דיעה היא הרלבנטית, ללא מטען קודם כזה או אחר? וכמובן זה פשוט לא יעיל לחפור לינקים לאחור בוויקיפדיה על כל מונח וערך, כאשר רוצים לוודא (ולהבין) פרט קטן ושולי (רגע, אז יוסף טרומפלדור עלה לארץ לפני או אחרי מלחמת העולם הראשונה?), למי יש כוח או זמן ללמוד בבת אחת את כל מטען התהליכים והזרמים והעובדות שהובילו לאותה נקודה מדוייקת בזמן, שכאמור אינה רלבנטית מבלעדי כל האופף אותה?

הפיסיקאי ריצ'ארד פיינמן, זוכה פרס הנובל לפיסיקה, מתח ביקורת בספרו "אתה בוודאי מתלוצץ...” על ביולוגים שלמד איתם, שהם בזבזו את זמנם בלמידת "מפה של חתול", כשאפשר למצוא את הכל בספר ברבע שעה. ראשית, גם פיינמן לא היה מצליח לקרוא את אותה "מפה" לולא ידע קודם ושהיה לו, אבל חשוב יותר – ברגע שכל תוצרי מערכת החינוך הישראלית יהיו גאונים כדוגמת פיינמן, וראויים למועמדות לפרס נובל, אסכים שאפשר לוותר על למידת הסטוריה ושאר ענפי ידע. עד אז, כנראה שנאלץ להמשיך ללמוד וללמד.