ישראל זה לא ספרטה

שנת הלימודים נפתחת בשמחה, בתקווה גדולה לשיפורים ולקדמה וגם בחרדה מסוימת שהרי כבר התבשרנו על תוכניות והכוונות חדשות במעשה החינוך ובמטרותיו. שר חדש, מנכ"ל חדש, ממשלה חדשה, והכל רוצים לנער ולהוביל לשיטתם.

ראשית, ברכותי לשר החדש שגילה רגישות אנושית הן ביחס לציבור ההומוסקסואלי שנפגע ונרצח בפשע שנאה ודעות קדומות, והן בכך שהתיצב עם מחנכים והומניסטים נגד גירוש ילדי העובדים הזרים שנולדו כאן ואשר זה ביתם היחיד והעברית שפתם. אין להם בית אחר.

בימים של שנאת האחר, של גילויי גזענות פרועה בצד התנשאות "יהודית" ברוטלית, התיצבות השר לצד הנרדפים עוררה יחס של כבוד לשר החינוך החדש שגילה הומניזם ורוח דמוקרטית.

ואז באה ההפתעה והדאגה. תוכנית הלימודים ומטרות החינוך אותן פרס לפני הציבור שברצונו לבצע הן אינדוקטרינציה להקמת מדינת ספרטה ולא מדינת אתונה, שברוחה גדלנו, רוח של השכלה, תרבות, ובראש ובראשונה דמוקרטיה ורדיפת שלום.
רבים בישראל סבורים שדמוקרטיה משמעה קיום מפלגות ובחירות במועדים קבועים - זה קיים גם באירן...

דמוקרטיה משמעה שוויון זכויות גמור לכל אזרחי המדינה "ללא הבדל מוצא, גזע, דת ומין" כמוצהר במסמך המכונן של מדינת ישראל, בהכרזת העצמאות, אשר הוכנה ע"י מייסדי המדינה, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית.

אין בתוכנית שהציג השר התיחסות לזכויות האדם, כל אדם באשר הוא אדם, אין הקניית ידע של סדר, שלטון ומשפט בישראל, על מהות היחסים בין המדינה והאזרח, וגבולות הכוח של הרוב בבחינת: "לא תהיה אחר רבים לרעות" (שמות כ"ג). דמוקרטיה וחרות משמען סובלנות והקשבה לדעתו ועמדתו של האחר..

אני ממליצה שבכל בי"ס ובכל מוסד תהיה תלויה ונלמדת הכרזת העצמאות בשלמותה וכן לתלות וללמוד את מגילת זכויות האדם, זו שהוכרזה ע"י האו"ם ב10 בדצמבר 1948 והפכה לנורמה בעולם הדמוקרטי. זה יום שיש לציין אותו בכל שנה, בכל מוסד.

אני ממליצה לשר ולמורים לקרוא וללמוד את נאום פריקלס בהספידו את הנופלים במלחמת הפילופוניס שפורסם בספרו של ההסטוריון תוקידידס (הוצאת מוסד ביאליק 1959) הרעיון להכניס לבתי הספר את קציני הצבא, לערוך תחרויות בין בתי הספר על מספר המתגייסים זה גרוע מספרטה, שהרי יש בישראל "חוק גיוס חובה". ההצעה של השר זה מליטריזם גס שלא מתאים לחברה דמוקרטית. מוטב שיעמיקו בלימודי המקרא, ההסטוריה, המדע, המתמטיקה וגם בפילוסופיה.

הדגש החוזר ומודגש בדבר הוראת הציונות קצת מוזר. התנועה הציונית קמה ופעלה כדי להקים מדינה ריבונית, ומדינה זו הוקמה, קיימת, חיה ונושמת. עכשיו החובה להכיר את תרבותה, את סדרי השלטון, את מעמד המשפט, את חשיבותם של המחקר והמדע, לעסוק בהסטוריה של העליות, בנושא קליטת העליה ובצורך ב"סולידריות אנושית".

אין בתוכנית טיפוח תנועות הנוער, חשיבותן של אגודות אזרחיות. חשוב לזכור שכבר איננו קורבן, ולא קמים עלינו לכלותנו. אנו המדינה החזקה באיזור, גם צבאית, גם פוליטית וכלכלית. הצבא הוא כורח אך לא ערך עליון, האידיאל הוא להיות אדם.

אמרו חכמינו שה' ברא אדם אחד, זכר ונקבה, בצלם אלוהים ולא למינהו כשאר הברואים. ללמדך שכל בני האדם הם צאצאיו של האדם הראשון, נבראו בצלם, ואיש לא יכול לומר "יחוסי גדול מיחוסך".

חשוב לשנן זאת. שתהיה שנה טובה ובהצלחה.