נאום נתניהו: לקראת ספטמבר יגיע זמן המעשים

בנאומו בפני שני בתי הקונגרס היה ראש הממשלה בנימין נתניהו כפי שאומרים באנגלית ?באלמנט שלו?. הוא ניצב מול קהל אוהד והיה במיטבו כמסביר, כמי שהצליח להדגיש בפני שומעיו עד כמה הוא אישית אחד משלהם ועד כמה ישראל היא שלוחה של אמריקה במזרח התיכון.

מבחינה תכנית הורכב הנאום משלושה מרכיבים עיקריים: הראשון, התייחסות קצרה ואוהדת לשינויים העוברים על המזרח התיכון תוך התייחסות לסכנות הפוטנציאליות הגלומות בהן. השני, התייחסות לאירן ולגרעין האירני כסכנה העיקרית המאיימת על ישראל ועל בטחון האזור והעולם. והשלישי, והחלק העיקרי בנאום: הצגת חזונו לשלום הישראלי פלסטיני.

היסודות העיקריים של חזון זה מוכרים: הסכמה למדינה פלסטינית, ויתורים טריטוריאליים מסוימים כולל ויתור על מספר לא מוגדר של התנחלויות ומאידך חזרה על הסירוב לשוב לגבולות 67', התעקשות על נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן, עמידה על הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וסירוב לנהל משא ומתן עם ממשלה פלסטינית בהשתתפות חמאס.

אופי ונוסח הנאום הושפעו בעליל מאירועי הימים האחרונים, החל במתח ובהתנגשות עם הנשיא אובמה וכלה ביכולת לנצל את המרכיבים החיוביים שנכללו בנאומו של אובמה בפני איפא"ק ולהציג חזון שאינו עומד בניגוד בוטה לחזון שהציג נשיא ארצות הברית.

על רקע הנאום, יש מספר הערות המתבקשות: מפגן האהדה והתמיכה בישראל בקונגרס היה מרשים ביותר. יש להחמיא לנתניהו על יכולתו למצות אותו. עם זאת צריך לזכור שהקונגרס אינו מתווה ומבצע את המדיניות. זאת נותרת הפריבילגיה של הממשל ובראשו הנשיא. זאת גם אינה עמדתם של אירופה ומרבית חברות האו?ם.

בנוסף, ניתן היה לקחת את היסודות החיוביים בנאומו של הנשיא ולשזור אותם לתוך נאומו של נתניהו. ניתן היה למשל לקחת את דבריו של אובמה נגד חמאס, לצטט אותם ולהסתמך גם עליהם כאשר מסבירים מדוע אין ישראל רוצה לנהל משא ומתן עם חמאס או עם ממשלה פלסטינית שאינה מוכנה להכיר בישראל כמדינה יהודית. ובכלל, נתניהו יכול היה להזכיר את אובמה בצורה חיובית מספר פעמים במהלך הדברים, אם כמהלך חיוני בדרך לשיקום היחסים אתו ואם כמהלך אבירי שהכול היו מעריכים.

וחשוב מכל. מה עושים מחר בבוקר? ספטמבר ועצרת האו?ם מעבר לפינה ובלי חידוש של משא ומתן או צעד מהותי אחר צפוי לנו אתגר חמור. שמענו כמה נאומים יפים בימים האחרונים. נתניהו ואובמה, שניהם כאחד, נואמים מצוינים, אבל שניהם עשו טעויות טקטיות שהחריפו את העימות הצורה מיותרת. עכשיו תמה עונת הנאומים ויש לעבור לעונת המעשים.