וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בעיה או קבלה: מה חושבים בבית היהודי על הקהילה הגאה?

פנחס וולף

13.11.2012 / 9:32

הארגון "כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים" שאל את המועמדים לרשימת הבית היהודי על גישתם כלפי הומוסקסואליות. "חינוך לאיפוק", "מבוכה" ו"אסור בתורה" - התשובות מגוונות

מקבלה והבנה, דרך רגשות רחמים וטענה לבעיה הדורשת טיפול, ועד להתעלמות טוטאלית – היחס של המתמודדים ברשימת "הבית היהודי" לחברי הקהילה הגאה נע מקצה לקצה. לוואלה! חדשות הגיעו תשובותיהם של המועמדים למפלגה, בה נערכות היום (שלישי) בחירות מקדימות, כפי שהוגשו לארגון "כמוך – הומואים דתיים אורתודוקסים", אשר ביקש לקבל תשובות ברורות אודות יחסם לנושא.

לדברי הארגון, חמישה מתמודדים השיבו בצורה מלאה על השאלות, שניים באופן כללי ושישה סירבו לענות או שלא החזירו תשובה כלל. חבר הכנסת אורי אורבך, דורון משה דנינו, עמיעד טאוב, מוטי יוגב, ניסן סלומיאנסקי ואבי וורצמן הגיבו על השאלות – אם כי וורצמן השיב בצורה כללית כשאמר כי הוא "מקבל כל אדם באשר הוא וממש לא ענייני נטיותיו המיניות בוודאי שאיני שופט אף אדם על כך". יוני שטבון השיב תשובה יותר מתחמקת וטען כי אינו בקיא בנושא.

יצחק בן אריה, אהרון גימאני, ג'רמי גמפל, שולי מועלם, גילה פינקלשטיין ואיילת שקד - המועמדת החילונית היחידה ברשימה - לא השיבו, ואילו הרב רחמים ניסימי, לטענת ארגון "כמוך", ניתק בפנים. עם זאת, ניסימי אמר לוואלה! חדשות כי פעל כך כי לא ניתן לדעת מי המתקשר, והאם מדובר בשאלון אמיתי או פיקטיבי. בדומה לתשובה של שטבון, אמר כי, "לא למדתי את הנושא. אני רוצה ללמוד את הנושא ורק לאחר מכן אתן תשובה מסודרת".

"לחיות עם הנטייה הזו בצד"

במענה לשאלה "מה גישתך כלפי הומוסקסואליות (מחלה, בת שינוי בטיפול פסיכולוגי וכדומה)? כיצד תגיב אם אחד מחברי מפלגתך יצהיר על נטייתו המינית?", השיב אורבך כי, "הומוסקסואליות היא נטייה מינית ולא מחלה. אינני בקיא בסוגיה לגבי 'טיפול' בעניין. אם אחד מחברי מפלגתי יצהיר על נטייתו זה בעיקר יביך אותי, כי אני סבור שלא ראוי להצהיר על נטייה מינית ברבים. כל נטייה מינית. מעבר לכך, יש לי ביקורת על 'מצעדי גאווה' ועל הפגנת מיניות. הפיכת ההומוסקסואליות לסמל ציבורי מפריעה לי הרבה יותר מנטייתו האישית של מישהו או מישהי. חייו הפרטיים אינם ענייני, אבל על דמותו של הרחוב אנחנו נאבקים".

"ודאי שהומוסקסואליות אינה מחלה", אמר גם דנינו. "זו נטייה טבעית שאדם נולד איתה. כיהודי שומר מצוות, לדעתי בחלק ניכר מהמקרים ניתן לנסות לקיים חיי משפחה תקינים של גבר ואישה. לא מדובר בהדחקה של הנטייה אלא לחיות עם הנטייה הזו בצד. במקרים שהנטייה חזקה – צריך למצוא דרכים לחיות עם זה על פי ההלכה".

מצעד הגאווה בירושלים, יולי 2012. עומר מירון
"אם מישהו הומו ואין יודעים בדבר – זה משהו אחד, אבל אם יצהיר ויעשה זאת כדגל – לא נכון שיישא בתפקיד ציבורי". מצעד הגאווה בירושלים, יולי האחרון/עומר מירון

טאוב השיב כי "כל אדם נברא בצלם וצריך לכבד על אדם כפי שנברא, באורח רוח ובסבלנות". לדברי יוגב, "זוהי תופעה שקיימת במציאות. בתורה היא נאסרה, והתורה היא מגדלור של כל חיינו. ואם קיימת תופעה כזו צריך לראות איך לעזור לאנשים שאלו נטייתם. קשר מיני בין אנשים נועד להוסיף חיים ולהוליד ילדים, וכשהקשר אינו מתאים לדבר צריך לראות כיצד לסייע לאותם אנשים. אין לזלזל באף אדם. מנגד, יש דברים שהצנעה ראויה להם ולא הציבוריות. ואם יש אדם שזו נטייתו – יש לעזור לו, ולא נכון ליצור מזה מציאות של הופעה ציבורית. אם מישהו הומו ואין יודעים בדבר – זה משהו אחד, אבל אם יצהיר ויעשה זאת כדגל – לא נכון שיישא בתפקיד ציבורי".

ואילו סלומיאנסקי קבע כי, "הקב"ה ברא את האדם כך, ואין כאן אשמה של האיש. השאלה אם יש דרך לשנות את המצב או שזו גזרה ואין מה לעשות. יש כל מיני גישות, ואני בקיא בהן. אני מכיר אישית את 'עצת נפש' (עמותה המעניקה ייעוץ לבעלי נטיות מיניות המנוגדות להלכה במטרה לשנותן – פ.ו), ואני עוזר להם רבות. האיסור בתורה ברור מאוד, ואין לשנות את התורה אפילו בקוצו של יו"ד. אם מישהו מהמפלגה יגיד שהוא הומו – אין לי בעיה עם זה. מי שיש לו בעיה כזו והוא מתגבר עליה ומקים משפחה רגילה – הוא בסדר גמור. מי שהומו ואין לו משפחה בכלל – גם בסדר. הבעיה היא עם מי שמקים משפחה שאינה משפחה – משפחה של שני גברים. אם הם מקיימים יחסים זה איסור חמור מאוד מהתורה".

הצעה שאסור לפספס

התקדמו לדור הבא של ברי המים של תמי4: קטנים יותר, חכמים יותר

לכתבה המלאה

לחנך לקבל את השונה

המועמדים נשאלו כיצד יפעלו לחברה סובלנית ונטולת שנאה יותר כלפי הומואים. גם כאן, תשובות המועמדים מצביעות על עמדתם בנוגע להומוסקסואלים במגזר הדתי. "חייבים להתייחס בכבוד ובסובלנות לכל אדם, בלי קשר לנטיותיו שאיננו אחראי להם", אמר אורבך. "ההתייחסות להומוסקסואלים במוסדות הציונות הדתית צריכה להיעשות בעיקר בדיסקרטיות וברגישות. בפומבי צריך לחנך לסובלנות ולאיפוק. ההומוסקסואל נמצא לצערנו לעתים קרובות במצוקה קשה בגלל יחס החברה, או בגלל החשש מהיחס שלה. צריך לחנך לקבל את השונה ולא להציק לאיש".

לדברי דנינו, צריך להציף את הנושא בחברה הדתית, לא לטאטא אותו מתחת לשטיח ולהסביר לתלמידים במגזר הדתי כי יש לגלות סובלנות וקבלה כלפי הומואים. "מנגד", הוסיף, "אין לתת לנושא לגיטימציה הלכתית ודתית. לא לעודד חיים הומוסקסואליים מלכתחילה". טאוב, שטען להקצנה בציבור הדתי-לאומי בנושאים רבים, דרש גם הוא חינוך לסובלנות ולקבלת השונה במגוון תחומים, כולל נושא זה. עם זאת, "נושא 'משכב זכר' אסור מהתורה, והתורה היא מורה הדרך שלי. וכל עוד אין פתרון הלכתי אורתודוקסי, אני חושב שלא צריך להקנות בולטות לעניין וכי השיח בעניין לא צריך להיות ציבורי".

זוג גברים דתיים במצעד הגאווה בירושלים. יוני 2009. David Silverman, GettyImages
"הבעיה היא עם מי שמקים משפחה שאינה משפחה – משפחה של שני גברים"/GettyImages, David Silverman

גם יוגב וסלומיאנסקי דיברו נגד אלימות, אך הם היחידים שמדבריהם ניתן להבין כי מדובר בבעיה שצריכה טיפול, ולא בנטייה טבעית, מולדת, שיש הכרח למצוא דרך הלכתית כלשהי לקבלתם כפי שהם. "המציאות של נטייה כזו או אחרת היא בגדר בעיה שאין להיות אלים לה, אלא להתנהג ברחמים", טען יוגב. "יש לעזור לאנשים אלה להינשא לאישה כדרכה של תורה ולהוליד בדרך הטבעית. במקום שהבעיה קיימת יש מקום לדבר עליה. לדבר עם המורים וכו'. במקום שאינה קיימת אין צורך להעצים אותה לתכנית יסוד בחינוך".

ואילו סלומיאנסקי אמר: "המדינה צריכה לעזור לעמותות שעוסקות בנושא, כמו שהמדינה עוזרת לעמותות שעוזרות לחיילים בודדים או למשפחות קשות יום. להעלות את המודעות בחינוך הדתי זה נושא רגיש מאוד שמצריך שימת לב וטיפול, בעיקר אם באמת יש אפשרות לצאת מזה לחלק גדול מההומואים. ודאי שצריך להביא למודעות ושידעו לאן לפנות, וחשוב שהמשגיחים בישיבות והרמ"ים יהיו חדים ורגישים לדבר, ובעזרה פרטנית ידעו לאן להפנות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully