דבר אחד ברור לרוב מינקוף, במאי "מלך האריות": היום הוא היה מתקשה להרים את הפרויקט הזה. "כבר בזמנו לא היה פשוט לשכנע את האולפנים להעניק תקציב לסרט שמבוסס על תסריט מקורי ולא על קומיקס, ספר, סדרת טלוויזיה או מותג מוכר כלשהו", הוא אומר לוואלה! תרבות בראיון מיוחד לרגל ההוצאה המחודשת והתלת-ממדית של להיט הענק מ-1994.
"היום זה קשה שבעתיים", הוא מוסיף, "ואני מניח שאם היינו באים כעת למנהלי האולפנים עם התסריט של 'מלך האריות', הם היו עושים פרצוף וחושבים כמה פעמים לפני שהיו נותנים את הסכמתם לדבר כזה, אם בכלל".
מובן שאף אחד בדיסני לא מצטער על כך שלקח את הסיכון ואישר את ההשקעה בסרט האנימציה על הכפיר היוצא למסע כדי להשיב לעצמו את הכתר שהיה ראוי לו. אחרי הכל, "מלך האריות" נרשם כאחת ההצלחות הקולנועיות בכל הזמנים: הוא הכניס כמעט 800 מיליון דולר ולמרות האינפלציה במחירים, השגשוג של האנימציה והתנופה של התלת-ממד, עדיין נחשב אחד משוברי הקופות הגדולים של דיסני.
נוסף לכך, הוא זכה בשני אוסקרים, התכבד באחד מפסי הקול הקולנועיים האהובים בכל הזמנים, הוליד מחזמר בימתי מניב רווחים גם כן, גרר שלל מחוות וציטוטים ובעיקר צבר לעצמו גדוד מעריצים, שעד היום זוכרים את "מלך האריות" כאחת החוויות המעצבות של ילדותם.
עתה, כדי לאסוף עוד ביצת זהב אחת מן התרנגולת הזו, דיסני מוציאים את הסרט מחדש בתלת-ממד. המטרה העיקרית היא לספק תוכן לטלוויזיות התלת-ממדיות שהולכות ומתרבות, אבל קודם לכן יעשה "מלך האריות" סיבוב נוסף עם ממד נוסף במשך שבוע אחד בלבד באולמות הקולנוע ברחבי העולם, וגם בארץ.
לצורך העניין גם מינקוף נדרש לשוב כשני עשורים אחורה ולחזור לדבר על "מלך האריות", והאמת היא שהוא נשמע להוט לעשות זאת בערך כמו אמן שעולה לבמה עם חומר חדש אבל מתבקש לבצע את הלהיט היחיד שהיה לו לפני שני עשורים. אחרי הכל, מינקוף עשה מאז סרטים כושלים למדי ("הטירה המכושפת") וסרטים מצליחים למדי ("סטיוארט ליטל"), אבל מן הסתם לא השכיל לשחזר את ההישגים של "מלך האריות", ולכן למרות כל התמלוגים ממנו, סביר להניח כי מבחינתו הוא לא בהכרח נושא שמשמח לדוש בו.
ובכל זאת, במהלך השיחה מינקוף נפתח מעט ומתחיל לשתף פעולה ולענות ברוחב לב על שאלות. למשל, התהייה איך זה שדווקא "מלך האריות" הצליח כל כך.
"היו לכך כמה סיבות", הוא אומר. "קודם כל, לקחנו תבנית עלילתית קלאסית על מסע התבגרות וגילוי עצמי, אבל שמנו אותה בעולם שהצופים לא הכירו, מה שיצר עניין. חוץ מזה, עלינו על הטרנד האפריקאי, שפול סיימון התחיל כעשור קודם לכן עם 'גרייסלנד'. נוסף לכל זה, העמדנו במרכז התסריט את הרעיון של מעגל החיים, וזה היה משהו שצופים רבים התחברו אליו. מעל כל זה, היה עוד ממד עקרוני אחד ואולי חשוב מכל".
מהו?
"העובדה שיצרנו כאן במתכוון מיתולוגיה על-זמנית. בכוונה נמנעו מלשלב בסרט דמויות אנושיות, וגם לא הכנסנו ציטוטים פוסט-מודרניים, הומור שמתייחס להתרחשויות אקטואליות או בכלל איזושהי התייחסות לטרנדים שהיו בשנות התשעים. בזכות כל זה, 'מלך האריות' הוא סיפור שיכול להתרחש בכל זמן ובכל מקום, ובהתאם לזאת, כל אחד היה ועדיין יכול להתחבר אליו. אני מניח שאם היו עושים את הסרט בימינו, היו יוצרים אותו בהתאם לאיזושהי אופנה עכשווית, וזה היה הורס חלק מהקסם שלו".
באמת, איך "מלך האריות" היה נראה לדעתך לו היו מפיקים אותו ב-2011?
"קודם כל, אני מניח שהוא לא היה נעשה באנימציה ידנית. 'מלך האריות' הרי היה השיא של הטכניקה הזו, אבל גם שירת הברבור שלה. שנה אחרינו הגיעו פיקסאר עם האנימציה הממוחשבת ובראו עידן חדש. היום כבר אין סיכוי לסרט אנימציה שנעשה בעבודת יד לזכות בהצלחה כה גדולה".
אתה אוהב את פיקסאר?
"כמובן! הם עשו כמה מסרטי האנימציה הטובים של השנים האחרונות. אני אוהב בעיקר את 'מוצאים את נמו', 'משפחת סופר-על' ו'רטטוי'".
אתה יודע, הסרט הלפני-אחרון של פיקסאר, "צעצוע של סיפור 3", היה מפחיד למדי, אבל זה עוד כלום לעומת "מלך האריות". במיוחד בראייה לאחור, זה סרט אלים באופן די מטריד, ויש גם תיאוריות המאשימות אותו בפאשיזם. אתה מודע לכך?
"אין ספק שיש בסרט ממד אלים. ידענו את זה מלכתחילה, כי העירו לי שהעלילה דומה ל'המלט', וכשחשבתי על זה, אמרתי לעצמי שזה באמת נכון. אימצתי את ההשוואה הזו ואפילו התאמצתי לקרב את הסרט עוד יותר לרוחו של שייקספיר. אני גם יודע שהסרט מעט מפחיד וטורד מנוחה, ואני שמח על כך. יש לו בגלל זה תפקיד חשוב בהתפתחות של כל ילד שצופה בו"
למה?
"כי ילדים צריכים לפחד, זה עוזר להם לחוש שיש להם שליטה על החיים שלהם. תחשוב על ילד שבא לראות את 'מלך האריות'. הוא הרי מבוהל ממילא מהעולם שסביבו, והוא זוכה לצפות סוף כל סוף בהתגשמות של כל מיני חרדות שלו. אז הוא מחכה במתח לראות מה קורה, ובסופו של דבר, הוא מגלה שהכל מסתדר ושהטובים ניצחו. כל זה גורם לו להיות רגוע הרבה יותר לגבי החיים. אני יכול להעיד בעצמי שזה תהליך חיובי, כי גם אני עברתי כמה חוויות ילדות מצמררות מול סרטים של דיסני, וזה רק עזר לי".
אתה מראה לילדים שלך את "מלך האריות"?
"ברור, והם נהנים מזה כמו שילדים נהנו מהסרט בשנות התשעים. בזכות הווידאו ואז הדי.וי.די, 'מלך האריות' זכה לשמחתי בחיי נצח".
לא חשבת גם לתת לו חיים חדשים ולביים לו המשכונים?
"דיסני הפיקו לו שני סרטי המשך, אבל הם הלכו היישר לדי.וי.די, ולא עניין אותי להשתתף בפרויקטים כאלה. אם יעשו גלגול קולנועי נוסף של 'מלך האריות', יהיה על מה לדבר".
לסיכום, במבט לאחור, מה השיעור הכי חשוב שלמדת מהעבודה על "מלך האריות"?
"אני חושב שהלקח הכי משמעותי היה שתמיד צריך להשקיע כמה שיותר אנרגיה בפרויקט, ולא לנסות לאמוד מראש כמה הוא יצליח ובהתאם לזאת לחלק את המשאבים שלך. לאף אחד מאיתנו לא היה מושג ש'מלך האריות' יהיה כזאת הצלחה ענקית. פשוט עשינו את המקסימום, וזה קרה. אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יהיה, אז תמיד תעשה את המיטב כדי להצליח, ואולי כתוצאה מכך זה גם יקרה".