(איזנקוט על פרשת אזריה: גבר בן 18 הוא לא ילדון)
בסוף החודש שעבר התכנס סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיבח את השנה הראשונה של התכנית הרב שנתית (תר"ש) "גדעון" שאפשרה למפקדים בכל הרמות להתרכז בעיקר במשימות השונות ובראשן, להכשיר את הלוחמים במילואים ובסדיר למלחמה גדולה בכמה חזיתות במקביל. לציבור המילה תר"ש איננה אומרת הרבה, אך עבור הצבא היא הפכה לאור בקצה המנהרה. זאת לאחר שב-2014 נאלץ הצבא לעצור אימונים, לפגוע ברמת הכשירות של הלוחמים, להפסיק טיסות אימונים באופן נדיר, להתפלש בבוץ שוב ושוב עם פקידי האוצר על גובה תקציב הביטחון ואף לספוג עלבונות גם מהציבור.
הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, נכנס לתפקידו ב-16 בפברואר 2015 כשברקע הטראומה הכלכלית. לכן, אחד ההישגים המשמעותיים של איזנקוט כרמטכ"ל היה לאשר את התכנית הרב שנתית, בתיאום עם משרד הביטחון ומשרד האוצר. צה"ל הסכים על שקיפות וקיצוץ חד בהיקף משרתי הקבע לקו ה-40 אלף ובתמורה, קיבל תקציב שפוי ויציב לאורך שנים. עם התקציב החדש הצליח לתכנן גרף אימונים קשיח לכלל החילות והזרועות, להתחיל בהשלמת מלאים של חימוש וציוד, להוציא לפועל תכניות במבנה הצבא ולנסות לתכנן את העתיד בתחום המחקר והפיתוח (מו"פ) וההתעצמות, כשברקע תמיד יש הוצאות בלתי צפויות.
עוד בוואלה! NEWS:
ריבלין: "אסור להקצין השיח, לסמון אויבים מדומים ולרדוף אחריהם"
איתותים לחמאס ולקהיר: המסר שמסתתר מאחורי התקיפות של צה"ל
דובר צה"ל הבא: אל"מ רונן מנליס, עוזרו של הרמטכ"ל איזנקוט
בשנה החולפת תקצב צה"ל את הטיפול בגלי הטרור ביהודה ושומרון ב-200 מיליון שקלים, כולל רכישת ציוד להתמודדות עם מנהרות. התקציב לא כלל מכרזים מיוחדים למערכה מתחת לפני הקרקע.
שנת 2017 נפתחה עם שקט תעשייתי, למרות השינויים הארגוניים שעובר צה"ל מאז נכנס רא"ל איזנקוט לתפקיד. אסור להתעלם מכך שישראל נמצאת בחזית המלחמות החדשות: ארגוני טרור רבים, אבטחת גבולות, עורף במוקד מחשש להתקפות טילים ורקטות שחלקן עשויות להיות מדויקות, מפגע בודד, סייבר, דה-לגיטימציה בזירה הבינלאומית, נשק לא קונבנציונלי, מרוץ חימוש אזורי והגנה אווירית.
בסביבתו הקרובה של איזנקוט הסבירו כי "הוא מכונה לקבלת החלטות", והוסיפו כי הוא רואה בהשתנות המתמדת התאמה של צה"ל לאתגרי העתיד. איזנקוט קיבל עשרות החלטות דרמטיות, מרביתן פורסמו. בין ההחלטות שקיבל הייתה הקמת חטיבת הקומנדו שמאגדת בתוכה יחידות מובחרות כמו מגלן, אגוז, דובדבן ורימון, במסגרת תכנית מבצעית שתעניק יתרון מובהק לצה"ל במלחמה מול חיזבאללה וחמאס. מדובר בכוח גמיש ואיכותי שיודע להגיע במהירות ממקום למקום.
מהלך נוסף שהוביל איזנקוט היה איחוד זרוע היבשה עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. זהו מהלך דרמטי שלמרות הביקורת סביבו, יש בו בכדי להפוך את הצבא ליעיל יותר כך שיוכל להגיב בחדות במצבי חירום. המהפכה בתחום הסייבר עליה הכריז מתקדמת אומנם באיטיות משום שמדובר בתהליך מאוד מורכב ורגיש, אך למעשה הוא מכניס את צה"ל לעידן הקרב המודרני שישלב בכל תכנית מבצעית את הממד הקיברנטי בהגנה ובהתקפה ויחדד גם בפני אויבי ישראל את עליונותה, למשל בתחומי האוויר והמודיעין.
בצה"ל מתגאים כי למרות גלי הטרור שפרצו ביהודה ושומרון וכלל פיגועי סכינים, דריסות וירי, ודרשו מהצבא ומשב"כ להקצות משאבים רבים על חשבון משימות אחרות, גרף האימונים לא נפגע. כוחות הסדיר והמילואים המשיכו להתאמן בקצב גבוה. המבחן האמיתי בתחום יהיה המעבר של צה"ל מאימונים בהיקף גדול לאימונים מעטים יותר אך איכותיים יותר.
איזנקוט לא נרתע מלעסוק לעומק בכל מה שקשור במבנה הארגוני של צה"ל וביחסי צבא-חברה. בראשית כהונתו קידם תכנית לשחרור אלפי חיילי מילואים רשומים שאינם מוזמנים לאימונים ולא כשירים למשימות השונות ולהשאיר קבוצה גדולה של מילואימניקים שכן מאומנים וכשירים ברמה גבוהה.
השסע החברתי בישראל לא נשאר בחלל ריק. אחד המהלכים המורכבים עליהם החליט, למרות הביקורת, היה להעביר את תחום תודעה יהודית מהרבנות הצבאית לאחריות אגף כוח האדם. בנוסף, עם פרוץ גלי הטרור הדגיש קו חד וברור בכל מה שקשור להוראות הפתיחה באש והאופן בו הוא רואה את הטיפול במפגעים בודדים. גם כשחטף ביקורת על רקע פרשת אלאור אזריה והירי בחברון, שחשפה את הוויכוחים במעמקי החברה הישראלית, הוא לא התקפל ונשאר איתן בדעתו כיצד יש לנהוג בזירת טרור.
אבל לא הכול ורוד. צה"ל הוא ראי של החברה הישראלית והמתחים לא נעלמים. מתחת לפני השטח מתמודדים מפקדי צה"ל עם דור ה"מה יוצא לי מזה?", דור של חיילים בשירות סדיר שלא ממהר לחתום על שירות קבע. וגם אלו שכן, מבקשים אחרי כמה שנים לפרוש לאזרחות ולחפש אחר האתגר הבא. זאת, בניגוד להוריהם שחיפשו אחר יציבות תעסוקתית. ברקע מרחפת השאלה כיצד יצליח הרמטכ"ל להשאיר הון אנושי איכותי בכלל המערכים, כשבעולם מתנהלת מהפכה טכנולוגית שאם צה"ל יפגר בה יתפוררו אבני היסוד עליהם נשען הצבא.
הבעיות לא נעצרות בשירות הקבע. בישיבת פורום המטה הכללי שסיכמה את שנת 2016 הורה הרמטכ"ל לצמצם את מספר החיילים הכלואים, וכן את מספר הנפקדים והעריקים, להילחם בנשירה משירות סדיר ולהתמודד בצורה יעילה עם השלב שבו חיילים ממתינים לקורסים והכשרות. הזמן שחולף בתקופת ההמתנה יקר מאוד וצה"ל מתקשה לעמוד בנטל, במיוחד לאחר שהכנסת החליטה לקצר את משך השירות הסדיר.
המבחן האמיתי נמצא הרחק מאור הזרקורים
למרות הכול, המבחן האמיתי הוא מבחן האש. הרחק מאור הזרקורים מנהל איזנקוט מלחמת צללים רגישה ומורכבת שתכליתה היא להרחיק את מדינת ישראל ממלחמות, להרתיע את אויבי המדינה ולפגוע בתהליכי התעצמות של ארגוני הטרור, קטנים כגדולים, במזרח התיכון.
גבול לבנון אמנם מוגדר כמסוכן ביותר, אך הוא גם יציב. בקריית שמונה ובמטולה חיים כיום ילדים בני עשר שלא יודעים מה היא מלחמה, וזאת הודות להרתעה הישראלית. ברמת הגולן משתמש צה"ל בכל מטר של אדמה כדי להפגין את ריבונותו ולהרחיק את אנשי ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) ויתר ארגוני הטרור מקו הגבול. כמו בכל הגזרות, גם פעילות זו נערכת לפי מדיניות שמכתיב הרמטכ"ל.
ובדרום, הזמן שחלף מאז מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 ברצועת עזה מוגדר כשקט ביותר זה שנים, למרות זרמי העומק שמצביעים על התעצמות חמאס. בחירת יחיא סינואר הקיצוני לראש הלשכה המדינית של חמאס בעזה יחייב את צה"ל לחשוב על מנופי לחץ משמעותיים לקראת מערכה אפשרית בדרום. במיוחד לאור ההתקרבות בין מצרים לחמאס, שמייצרת לא מעט כאבי ראש. כל הפרה של הריבונות בגבולות גוררת אחריה תגובה עוצמתית, שרק רומזת למה שיתחולל ביום שבו יידרש צה"ל לשחרר את הקפיץ באופן רחב.
את השנתיים האחרונות ליוו גם דיווחים בכלי תקשורת זרים וברשתות החברתיות, שסיפקו מבט לכאורה למלחמת הצללים שמנהל צה"ל במעגלים שונים במזרח התיכון. בין הדיווחים: תקיפות שונות, פגיעה במערכות נשק מתקדמות וחיסולים. בין אם הפרסומים נכונים או לא, ועל אף שצה"ל לא מקבל אחריות על פעילות חשאית, אין ספק שככל שחולף הזמן המזרח התיכון משתנה ללא היכר וצה"ל נדרש להרחיב את יכולותיו במערכה שבין המלחמות. להיות נועז ויצירתי כדי לפעול מתחת לפני השטח ולעשות הכול כדי לדחות מלחמות, גם אם המבצעים כרוכים לכאורה בסיכונים.
זו למעשה הופכת לאחת המשימות הרגישות והמורכבות ביותר של הרמטכ"ל בעת הזו. "בשנים האחרונות היו לו ימים רבים ללא שינה בגלל פעילות מיוחדת. האויב לא יוצא לחופש והוא מתכתב עם ישראל באמצעות שיח מסוג אחר", הסבירו גורמים בכירים במערכת הביטחון.
ההחלטה על הארכת כהונתו של איזנקוט הגיעה בסמיכות לניתוח שעבר בחודש שעבר, אך אין בכך בכדי לפגוע בהערכה הרבה שרוכשים שר הביטחון אביגדור ליברמן וצמרת הדרג המדיני לרמטכ"ל על פועלו הגלוי ומאחורי הקלעים למען ביטחון המדינה. איזנקוט הוא איש עקרונות ובמידה מסוימת עקשן, אך את השיח עם שר הביטחון, גם אם יש מחלוקות, הוא נוהג להשאיר בין ארבע קירות. בעבר מערכות היחסים בין רמטכ"ל לשר ביטחון ידעו מתיחויות ואף סערות. תוספת שנה רביעית לכהונתו אומרת הכול.