ישראל הציגה למורדים הסורים שיושבים על גבולה תנאי מפורש לא לפגוע באוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן ובהר הדרוזים כך אמר היום (שני) שר הביטחון, משה יעלון, בשיחה עם תא הכתבים המדיניים.
לדברי יעלון, "המורדים הסורים הצמודים לגדר הגבול זוכים לסיוע הומניטרי מאיתנו. אנחנו הסכמנו לסייע להם בשני תנאים שהם לא יאפשרו לארגוני טרור להתקרב לגדר, ושהם לא נוגעים בדרוזים".
יעלון הוסיף כי "שני התנאים הללו מקוימים, אבל זה עלול להיות מופר אם יתרחשו עוד אירועים כמו הלינץ' שראינו בפצועים הסורים בשבוע שעבר. זה עורר תסיסה בצד השני וקריאות לנקמה".
וואלה!NEWS - עוד כותרות:
ראש ארגון פשיעה מנתניה חשוד ברצח עו"ד יורם חכם ב-2008
חיילת נפצעה קשה מדקירה ליד קבר רחל; המחבלת נעצרה
"חוק נתניהו": האם יוגבל משך כהונתו של ראש הממשלה?
שר הביטחון כי לדרוזים בהר הדרוזים, בצד הסורי של רמת הגולן ובפרברי דמשק לא נשקפת סכנה ממשית בעת הזו, וכי הנושא עלה לכותרות בישראל "מסיבות פוליטיות פנימיות של העדה, מה שגרם לא מעט נזק". הוא שיבח את ההנהגה הרשמית של העדה הדרוזית בישראל, שפעלה להרגעת הרוחות, אך האשים גורמים פוליטיים מתוך העדה ביצירת תבערה "באופן בלתי אחראי" סביב מצבם של הדרוזים בסוריה.
"הדרוזים בתוך סוריה לא רוצים להיראות כמי שישראל תומכת בהם, זה לא משרת את האינטרסים שלהם", אמר יעלון. "צריך להבין שהמצב שם מורכב כי כשמסתכלים על רמת הגולן, מהאזור הרחב שנשלט על ידי המורדים לא יצא נגדנו ולו פיגוע אחד. הפיגועים היחידים שיצאנו נגדנו בשנים האחרונות נעשו בגיזרה שעדיין נשלטת על ידי צבא אסד, שם יש אוכלוסייה דרוזית". לדברי שר הביטחון, המורדים הסורים נלחמים כעת נגד כוחות צבא סוריה ומנסים לכבוש בסיסי צבא הסמוכים לריכוזי אוכלוסייה דרוזית, אך הם הבהירו כי אין בכוונתם לפגוע באזרחים הדרוזים.
יעלון התייחס במהלך התדרוך גם למשט שנעצר הלילה מול חופי עזה. "ההשתלטות הייתה חלקה. מטרת המשט לא הייתה סיוע הומניטרי אלא פרובוקציה", אמר. "אין בעזה מצוקה הומניטרית ואין מצור. מדי יום נכנסות מאות משאיות מישראל. יש שם מצב מורכב אבל אנחנו מאפשרים להכניס חומרי שיקום כדי לתת מענה, כאשר המגבלות היחידות הן לא להכניס אמצעי לחימה וחומרים שיכולים לשמש להתעצמות ארגוני הטרור".
בתשובה לשאלת וואלה!NEWS על כך שבמקביל להכנסת חומרי השיקום חמאס ממשיך לחפור מנהרות ואין כל התקדמות בנוגע לפירוז הרצועה, אמר שר הביטחון: "חיים שם יותר ממיליון אנשים ונגרם נזק גדול, אז צריך לפתור את הבעיות של שיקום ושל פעילות כלכלית. אנחנו עושים הכול כדי לוודא שהחומרים שנכנסים לא ישמשו לייצור רקטות או לחפירות מנהרות. כיום אין הברחות לעזה כתוצאה מהפעילות האפקטיבית של מצרים, אז חמאס מנסה לעבור לייצור עצמי. יש להם קושי גדול. כמו כן, ברור שהם מנסים לחזור לחפור מנהרות אני לא יכול להעיד על מנהרה שמגיעה לשטחנו, ואנחנו עוקבים וערוכים לטפל בעניין". יעלון הוסיף כי ברצועת עזה יש מצוקת מלט בעקבות צרכי השיקום, ולכן "חמאס מנסים כל מיני פתרונות", בלי לפרט למה כוונתו.
יעלון הוסיף כי אין כל מגעים ישירים בין ישראל לבין חמאס על הפסקת אש, וכי הטענות של הרשות הפלסטינית, שלפיהן ישראל מנהלת משא ומתן חשאי עם חמאס מאחורי גבה, מקורן במתיחות פוליטית פנים-פלסטינית. לדבריו, "לחמאס יש אינטרס לעצבן ולאתגר את אבו מאזן ולתת לו תחושה של קונספירציה מאחורי גבו. היה מנגנון הפסקת אש שהובילו המצרים והיו אמורות להיות שיחות בקהיר, אבל בפועל אין שיחות המשך. הרשות מעורבת בתיאומים על הכנסת סחורות לעזה וכדומה, ויש גם מעורבות של האו"ם, אבל אין הסכם הפסקת אש ואין מגעים ישירים בינינו לבינם".
בנוגע לתהליך המדיני עם הרשות הפלסטינית אמר יעלון כי "היו שני מקרים בשנים האחרונות שארצות הברית הציעה מסמך מסגרת. אנחנו אמרנו כן -עם הסתייגויות - ואבו מאזן סגר את הדלת". לדבריו, "אובמה אמר שהוא לא רואה אפשרות להסדר קבע בשנה הקרובה, ראש הממשלה נתניהו אמר שזה לא יקרה בכהונתו הקרובה ואני לא רואה אפשרות כזו בדורנו. אנחנו לא רוצים לשלוט בהם ויש הרבה מה לעשות כדי לקדם את העניינים, אבל מי שחושב שיביא להסכם קבע בלחץ בינלאומי כלשהו, פשוט לא לומד מההיסטוריה מאז אוסלו".
יעלון אמר כי הוא מתנגד להקפאת בנייה מכל סוג שהוא בגדה המערבית, וכי הוא לא סבור שהסכם קבע עתידי יצריך פינוי התנחלויות: "אם פני הפלסטינים לשלום, איך נקבל את הטיעון שהשטח צריך להיות נקי מיהודים? שלום זה חיים בצוותא. אזור התעשייה בברקן שמעבר לקו הירוק, הוא עוזר לפלסטינים או פוגע בהם? מבחינתי זו שאלה לדיון עתידי, כחלק ממשא ומתן כולל על כל הסוגיות, אבל לתפיסתי כשם שערבי חי בגליל וביפו ואני לא שולל את זכותו לחיות שם, כך אין לשלול את זכותו של יהודי וליצור אזורים שהם 'יודן-ריין'".
יעלון התייחס גם לאמירתו של סגן שר הפנים ממפלגתו, ירון מזוז, שאמר לחברי הכנסת הערבים כי הם "צריכים להגיד תודה" על אזרחותם הישראלית. "זו אמירה בלתי מקובלת", אמר. "לתפיסתי, בכל הנוגע למיעוטים ולערביי ישראל באופן ספציפי, אנחנו צריכים כמדינה וכחברה לחבק אותם. לא לעשות להם דה-לגיטימציה ולהביא את זה למקומות של שנאה, אלא ללכת להשתלבות".
"אנחנו לא נמצאים בעלטה לגבי המגעים עם איראן"
חלק נרחב מהתדרוך עם יעלון הוקדש להסכם הגרעין המתגבש בין איראן לבין המעצמות. יעלון אמר כי ההערכה בישראל היא שהסכם יושג גם אם יהיו עיכובים וכי ישראל נערכת לכך. "המחלוקת העיקרית בינינו לבין ארצות הברית כיום סובבת סביב השאלה האם איראן היא הבעיה או הפתרון", אמר יעלון.
הוא הוסיף כי "למרות שיש לנו מחלוקת עמוקה באיראן, אנחנו שומרים על ערוצים פתוחים, כנים וישירים עם הממשל האמריקני בכל הרמות, ואנחנו לא נמצאים בעלטה לגבי המגעים עם איראן. אנחנו יכולים להבין שיש ראייה שונה שלנו ושל ארצות הברית, הם עסוקים בהתמודדויות באסיה ובאוקראינה ובזירות נוספות. יש להם ראייה שונה. בסופו של דבר, אנחנו צריכים להיות ערוכים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו".
יעלון הוסיף עוד כי ישראל ממשיכה לעמוד בקשר עם המעצמות בדגש על ארצות הברית בנוגע להסכם הגרעין, וכי היא מעוניינת להשפיע עליו. "אנחנו רוצים להשפיע על ההסכם ככל האפשר בצינורות ובכלים שיש לנו, להיערך לבאות", אמר. ,השפענו עד עכשיו על השלבים הקודמים של המשא ומתן. עצם המסגרת היא בעייתית ובעינינו ההסכם המתגבש הוא רע, אבל בתוך המסגרת הרעה הזו, הפעילות שלנו והנאום של ראש הממשלה נתניהו בקונגרס, הצליחו להשפיע לטובה באופן יחסי".
בנוגע למתווה הגז, אמר שר הביטחון כי הוא תומך במתווה המוצע וקרא לכל חברי הממשלה והכנסת לתמוך בו גם כן, מכיוון שלדבריו "צריך להוציא את הגז מבטן האדמה במהירות".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il