רוב עצום בציבור הישראלי לא מאמין בסיכויי ההצלחה של המשא ומתן המדיני שמתקיים בחסות אמריקנית וכמחצית מהישראלים סבורים שלא כל כך דחוף להגיע להסדר מדיני כך עולה מסקר "מדד השלום" שמפרסמים היום (שלישי) מכון גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה ותכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים של אוניברסיטת תל אביב.
עוד לפני שפרץ המשבר האחרון במאמצי התיווך של הממשל האמריקאי להוביל את ישראל והפלסטינים להסכם שלום, ירדה רמת האמון של הציבור היהודי בישראל בסיכויי ההצלחה של מאמצים אלה לשפל חסרת תקדים: 92% העריכו כי הסיכויים לכך נמוכים מאוד או די נמוכים. קונצנזוס כזה מעיד כי התחושה משותפת לכלל המחנות הפוליטיים. ואכן פילוח של התשובות לפי שיוך עצמי למחנה פוליטי זה או אחר מראה זאת: בימין 95% מעריכים כנמוכים את הסיכויים להצלחה, במרכז 88.5% ובשמאל 87%. גם בציבור הערבי רוב סבור כי סיכויי ההצלחה של המגעים הם קלושים ואולם רוב זה קטן בבירור מאשר הציבור היהודי 62%.
הציבור נחלק בצורה שונה ופחות נחרצת בשאלה עד כמה דחוף לישראל להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים: רוב קטן בציבור היהודי (52%) סבור שדחוף מאוד או די דחוף, לעומת 45.5% המחזיקים בדעה שהגעה להסכם היא בכלל או לא כל כך דחופה מבחינת ישראל . כצפוי, הפערים בין המחנות הפוליטיים בשאלה זו גדולים ביותר. כך, שיעור מי שחושבים שהנושא דחוף מאוד או די דחוף עומד על 37% בימין, 68% במרכז, ו-87% בשמאל. גם הציבור הערבי חצוי בשאלה זו, כאשר שיעור הסבורים כי יש דחיפות לדבר מנקודת הראות הישראלית הוא זהה כמעט לשיעורם בקרב היהודים 53%.
על רקע הביקורת שמתח שר הביטחון משה יעלון על מדיניות החוץ האמריקנית במזרח התיכון ובמקומות אחרים בעולם והתגובות האמריקניות השליליות לביקורת זו, נשאל האם דבריו יכולים לפגוע משמעותית בשיתוף הפעולה המדיני בין שתי המדינות. התשובות מלמדות שהציבור היהודי נחלק שווה בשווה בין מי שסבורים כי היא יכולה לפגוע (46.5%) לבין מי שסבורים כי אינה יכולה (49%). עמדה חד משמעית הרבה ביותר מגלה הציבור בשאלה האם יעלון צודק באמירתו כי ארה"ב מגלה חולשה במדיניות החוץ שלה: מתברר כי הרוב (65%) בטוחים או חושבים שיעלון צודק. עם זאת, רוב ברור (72%) סבורים שלא היה נבון מצד יעלון להשמיע את ביקורתו זו בפומבי.
עוד נבדק בסקר, כיצד מתייחס הציבור בארץ לניסיונות של מדינות אירופה, הנעשים במקביל לאלו של ארה"ב, למצוא פתרון לסכסוך הישראלי-ערבי וכיצד לדעתו היא יכולה לתרום לקידום השלום? ככלל, עמדת הציבור היהודי לפי המעורבות האירופית מסויגת ביותר: 76% בטוחים או חושבים שאירופה אינה פועלת כלפי ישראל בנושא זה בהגינות. עמדה ספקנית זו עשויה להסביר מדוע ציבור זה חצוי בשאלה האם חבילת הסיוע הכלכלי, הפוליטי והביטחוני חסרת התקדים שהציעו מדינות אירופה לישראל כדי לקדם הסכם שלום עם הפלסטינים תשפיע על נכונותם האישית לתמוך בהסכם.
כך, 47% אמרו שאירופה חשובה לישראל ולכן ההצעה הזאת תשפיע, או יכולה להשפיע תלוי בפרטי ההצעה, על הנכונות האישית שלהם לתמוך בהסכם. 42% השיבו שאירופה אמנם חשובה לישראל, אבל ההצעה לא תשפיע על נכונותם לתמוך בהסכם. לדידם של 7%, אירופה אינה חשובה לישראל, ואין להם לפיכך עניין במה שיש לה להציע בהקשר של הסכם שלום. כלומר, רובו המכריע של הציבור היהודי (כ-90%) סבור שאירופה חשובה לישראל, אך עבור חלק ניכר ממנו חשיבות זו כנראה אינה מספקת כדי להשפיע על נכונותו לתמוך בהסכם שלום בעקבות "החבילה" שהיא מציעה.
מדד השרים: יעלון מוביל, לפיד אחרון
בנושא אחר, שנה לכינון הממשלה, נבדקה מה מידת שביעות הרצון, או במקרה זה אי שביעות הרצון, של הציבור ממספר שרים בממשלה. למרות אישור חוק השוויון בנטל והיוזמה להוריד את המע"מ לרכישת דירה ראשונה ל-0%, שר האוצר יאיר לפיד עדיין "מוביל מהסוף", כאשר הציון הממוצע שלו עומד על 4.12 (בסולם ציונים עולה מ-1 ל-10); לפניוו שר החוץ אביגדור ליברמן עם ציון של 5.07; שרת הבריאות יעל גרמן ממוקמת מעל ליברמן עם הציון 5.46 ומוביל את רשימת שביעות הרצון שר הביטחון משה יעלון עם ציון של 6.29.
סקר מדד השלום נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 30-31 במרץ 2014, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. את העיבודים הסטטיסטיים ביצעה יסמין אלקלעי.
מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער מהתכנית לישוב סכסוכים וגישור ע"ש אוונס מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק
לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים