וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טורקיה זה הבית

בועז ביסמוט

29.8.2014 / 6:04

בועז ביסמוט יצא בעקבות יהודי טורקיה, שנמצאים בימים אלה בדילמה בלתי אפשרית: האם לתמוך בגלוי בישראל ולהעמיד את חייהם בסכנה, או לשתוק לנוכח התגברות האנטישמיות במדינה

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
בית הכנסת באיסטנבול/מערכת וואלה!, צילום מסך

בחודש שעבר, בשיאו של מבצע "צוק איתן", שלחה הקהילה היהודית בטורקיה מכתב זועם, חסר תקדים בחריפותו, לקונגרס היהודי האמריקני. במכתב הם מגנים את עמיתיהם בארה"ב על תביעתם מראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שיחזיר את האות שקיבל מהם ב?2004.

הקהילה היהודית בטורקיה דרשה מג'ק רוזן, נשיא הקונגרס היהודי האמריקני, לבחון מחדש את הבקשה. "הביקורת של ארדואן נגד ישראל לא צריכה להיות מפורשת כהצהרה אנטישמית כלל", נכתב בהודעה של יהודי טורקיה. "ראש הממשלה אף אמר בראיון לעיתון 'דיילי סבח' כי 'יהודי טורקיה הם האזרחים שלנו, ואנחנו אחראים לביטחונם ולביטחון רכושם'".

בירושלים לא אהבו את ההתנגשות בין שתי הקהילות היהודיות. הדבר האחרון שישראל היתה צריכה בקיץ הזה הוא מלחמות יהודים. אבל השבוע, באיסטנבול, סיפר לי גורם יהודי בכיר בקהילה: "המכתב הזה הוכתב לנו. אנחנו לא רוצים שבישראל יחשבו שאנחנו יזמנו אותו".

חילופי הדברים בין וושינגטון לאיסטנבול רק מוכיחים עד כמה עדין מצבם של יהודי טורקיה. קהילה ותיקה בת 17 אלף נפשות, שהצליחה עם השנים לחיות עם הנאמנות הכפולה, שאותה מנצלים גורמים אנטישמיים זה שנים. יהודי טורקיה דואגים לישראל, אבל אוהבים את טורקיה. בימים של עימות, שבהם טורקיה מתייצבת נגד ישראל, זה מבחן לא קל.

ה"דיילי סבח" הודה כי ארדואן יצר קשר עם ראשי יהדות טורקיה והמליץ להם לנקוט עמדה קשוחה, ואף להוציא הצהרה נגד ממשלת ישראל. על פי העיתון, הבהיר להם המנהיג הטורקי כי "אם יעשו כן ואם לאו, לעולם לא נאפשר ליהודי טורקיה להיפגע".

הסוד הוא בכלכלה

השבוע האחרון היה קשה במיוחד ליהודי איסטנבול. בני הזוג האמידים ז'אק (77) וג'ורג'ינה (69) קרקו, שהיו מוכרים היטב בקהילה, נרצחו בדקירות בדירתם שבשכונת אורטוקוי היוקרתית, סמוך לבוספורוס. כלי התקשורת בטורקיה דיווחו בהרחבה על הרצח, ובעקבות ההפגנות הקשות שהיו לאחרונה בטורקיה וההצהרות של ארדואן ש"ישראל גרועה מהיטלר", היה מי שהעלה מייד את הסברה כי הרצח בוצע על רקע אנטישמי.

"אנחנו יודעים שהרצח בוצע על רקע פלילי", אומרת נאדין (שם בדוי), אשת עסקים יהודייה ילידת איסטנבול. "אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות, כי אנחנו שומעים רק את מה שהמשטרה והתקשורת אומרות לנו, אבל הרושם הוא שמדובר בסכסוך בין בני הזוג למישהו שעבד בביתם".

היינו ביום שלישי בהלוויה של בני הזוג. אף על פי שאלה ימי קיץ, ויהודי איסטנבול האמידים יצאו לחופשות השנתיות שלהם, עדיין באו מאות להלוויה בבית הקברות היהודי ב"אולוס אשכנז מוזבי", בית הקברות האשכנזי. רוב הנוכחים היו לבושים בקפידה, וניכר שהם מבוססים כלכלית. אולי בזה טמון סודו הגדול של ארדואן: מאז נכנס לתפקיד ראש הממשלה, במארס 2003, הוא גרם לעם הטורקי להתעשר, וזה כולל כמובן את היהודים. אלה שהיו עד אז במצב כלכלי נחות מצאו עצמם פתאום עם יכולת קנייה. "והטורקי, אולי יותר מעמים אחרים, אוהב מאוד לצרוך", אומרים כאן.

עשרות העיתונאים המקומיים ומצלמות הטלוויזיה נאספו ליד שער הכניסה לבית הקברות. המשפחה ביקשה כי ההלוויה לא תסוקר. יהודי טורקיה אוהבים לשמור על פרופיל נמוך.

ילדיהם של בני הזוג נראו המומים. הבת הגיעה מז'נבה. הבן הנסער איזט, לבוש בחליפה שחורה, הצית סיגריה מייד בתום מסע ההלוויה. אביו העביר לו בשנות התשעים את השליטה בחברת הצמר שהקים, "אורן באיין", שהיתה לשם דבר במדינה. הבן המשיך לנהל את החברה עם בנו של המייסד הנוסף, שנהרג בארה"ב ב?2009 בתאונה. מאוחר יותר נקלעה החברה לקשיים ואף נמכרה, אבל הבן המשיך לנהל אותה.

"צילצלו אלי יהודים מכל המדינה", מספר לי אדם מבוגר שעומד לצידי. "אמרו לי, נו, מה יעלה בגורלנו עתה? צריך לברוח מטורקיה. אמרתי לו שלא צריך להיבהל. זה אמנם אירוע מזוויע, אבל זה היה יכול לקרות בכל מקום אחר בעולם - בפאריס, בלונדון, בניו יורק, וגם בישראל. זה סכסוך בין עובד ומעביד".

אשתו, שעומדת לצידו, מוסיפה: "הכרתי את עובד משק הבית הזה, אף פעם לא אהבתי אותו. הוא היה גבר נאה, אבל היה לו פרצוף מרושע. יום לפני הרצח דיברתי עם ג'ורג'ינה ושאלתי אותה למה היא ממשיכה להעסיק אותו. היא ענתה לי: 'כי הוא משעשע, והוא עובד טוב'".

האנשים שמדברים איתי, כמעט ללא יוצא דופן, מעדיפים לדבר בעילום שם. לא כדאי להסתבך עם השלטון, הם אומרים. "פרסום? בשביל מה זה טוב?"

עיתוני טורקיה דיווחו על הרצח בהרחבה. ימים אחדים אחרי המעשה נעצרו בני זוג אוזבקים בשלהי שנות העשרים לחייהם, שכנראה היה להם סכסוך עם הזוג קרקו על שכר. מקורות בטורקיה טענו כי רק הגבר דקר את הקורבנות. לאחר מכן העמיסו השניים כלי כסף בשבעה תיקים, ונמלטו. הם נלכדו באכסניה שבה הסתתרו.

במהלך שהותי באיסטנבול לא שמעתי אפילו אדם אחד שאמר כי הרצח היה ממניעים אנטישמיים. הרקע הפלילי, כך נראה, היה נוח לכולם, גם לשלטונות וגם ליהודים. אף אחד לא צריך עכשיו רצח על רקע אנטישמי.

"צריך להבין שזה הבית שלנו", אומרת נאדין. "אנחנו קהילה ותיקה, כמעט כולם כאן מסורתיים. חשוב לנו שלישראל יהיה טוב, לחלק מהאנשים פה יש משפחות בישראל. אבל בדיוק כפי שאנחנו מצפים מכם להגן על עצמכם, מבלי להתחשב בהפגנות האנטישמיו?ת כלפינו - כך אתם צריכים לכבד את רצוננו לחיות כאן, ולא לחמם עוד יותר את האווירה".

אבל אנטישמיות קיימת, לא? תראי מה קורה לא רק בטורקיה, אלא גם בבלגיה, בצרפת, באנגליה, בגרמניה.

"ברור שהיא קיימת. אני מאמינה שכל מי שאינו יהודי, יש לו פוטנציאל להיות אנטישמי. אבל החשש של הקהילה כאן הוא לא מאנטישמיות, אלא יותר מהתחזקות המפלגה האיסלאמית, מאחר שרובנו כאן ליברלים שתומכים מאוד בטורקיה חילונית, על פי עקרונות היסוד של אטאטורק. העובדה שלא שמענו הצהרות מתלהמות מירושלים נגד ארדואן בזמן מבצע 'צוק איתן' עזרה לנו".

המהומות נגד יהודי טורקיה ניצתו במלוא עוזן ב?18 ביולי, מייד לאחר הכניסה הקרקעית של ישראל לעזה. מאות מפגינים, ובהם חברי פרלמנט, התפרעו ליד שגרירות ישראל בבירה אנקרה וליד הקונסוליה הישראלית באיסטנבול. הם יידו אבנים וניסו לפרוץ פנימה לתוך המתחמים הישראליים. דגלי ישראל הוצתו, ואף הוחלפו בדגלי פלשתין. ראש עיריית אנקרה צוטט כאומר: "נכבוש את קונסוליית הרוצחים המתועבים".

המשטרה הטורקית, המאבטחת את המוסדות היהודיים ואת 11 בתי הכנסת באיסטנבול, ירתה גז מדמיע בניסיון לפזר את המפגינים. לתיירים הישראלים הומלץ אז לא לבקר בטורקיה, וגורמי התיירות בארץ דיווחו על ירידה של עשרות אחוזים בהזמנות ליעדי הנופש הפופולריים באנטליה.

"מאז 1948, מדי יום ביומו, מדי חודש, ובמיוחד בזמן חודש הרמדאן הקדוש, אנחנו עדים לניסיון שיטתי של רצח עם מצד ישראל", הצהיר ארדואן בוועידה מוסלמית באיסטנבול, וההמונים ראו בהתקפות שלוחות הרסן שלו לגיטימציה לצאת לרחובות. באחד העיתונים צוטט דובר של ארדואן, פארוק רוסה, בפנייה לקהילה היהודית בטורקיה: "הגעתם לכאן אחרי שגירשו אתכם מספרד, 500 שנה חייתם כאן בינינו ברווחה, והתעשרתם על חשבוננו. האם זו הכרת התודה שלכם - רצח מוסלמים? ארדואן דורש מראש הקהילה היהודית להתנצל". לא פלא, אפוא, שהקהילה היהודית שלחה את המכתב לוושינגטון.

"עזה לא באמת מעניינת את הטורקי הממוצע", אומרת נאדין. "אבל כשהוא רואה במהדורות החדשות אינסוף תמונות של גופות ילדים, ברור שזה משפיע עליו. אתה זוכר את הילדים שנהרגו בחוף הים מהפצצה של חיל האוויר, בזמן שהם שיחקו כדורגל? זה מאוד השפיע. בטורקיה, כמו בישראל, ילדים הם מעל הכל. אף אחד לא סובל ילדים מתים. אבל אני חושבת שזכותה של ישראל להגן על עצמה, על אזרחיה ועל ילדיה".

לא ראיתי כאן השבוע תמונות של דניאל טרגרמן, בן הארבע מנחל עוז, שנהרג מרקטה.

נאדין מחייכת במבוכה. "אני בכיתי איתכם על מותו של הילד המקסים הזה. אל תצפה ליותר מדי מהעולם, בטח לא מטורקיה, שהיא מדינה מוסלמית. ומה? בפאריס ראית מחאה?" אני חייב להודות שאירופה הנוצרית לא גילתה יותר חמלה כלפי הקורבנות הישראלים בקיץ הזה. למען האמת, הקהילה היהודית שראיתי בביקוריי בצרפת בחודשיים האחרונים נראתה הרבה יותר מבוהלת.

חב"דניקים לצד מוסלמיות

שעות אחדות לפני הלווייתם של בני הזוג קרקו, חגגו בבית הכנסת האשכנזי של איסטנבול את בר המצווה של אליהו חיטריק, בנו של הרב הראשי האשכנזי מנדי חיטריק. לא היה קל לאתר את המקום: תחילה הגעתי לבית הכנסת "נווה שלום", שבו נהרגו 24 בני אדם בפיגוע של אל?קאעידה ב?2003. השוטר ששמר על בית הכנסת הסביר לי באדיבות כי בית הכנסת האשכנזי נמצא סמוך, אבל כל הסוחרים ששאלתי שלחו אותי בחזרה ל"נווה שלום". רק גבר אחד, ששתה את התה שלו בבית הקפה, הסביר לי לאן ללכת. לא חשתי שום עוינות.

בביקור קודם שלי באיסטנבול, לפני ארבע שנים, הסבירו לי כי בגלל סיבות שקשורות באבטחה, יהודי שרוצה לבוא לבית הכנסת צריך להגיש בקשה לקהילה בפקס. הגשתי את הבקשה, ונעניתי בשלילה: הם לא יכולים לאפשר למישהו שאינם מכירים להיכנס.

הפעם הגעתי מצויד בהזמנה של הרב חיטריק. קל היה לזהות את המבנה המרשים והעתיק. אורחים רבים זרמו למקום, שוטרים ומאבטחים רבים ניצבו בכניסה.

אחרי בדיקה ביטחונית מדוקדקת נכנסתי פנימה. יותר מ?100 איש כבר היו בפנים והתפללו תפילת שחרית. לצד בני הקהילה הגיעו גם חב"דניקים, ובהם הרב חיים אזימוב, שליח חב"ד בקפריסין הטורקית, והרב אליעזר חיטריק, שליח חב"ד בנירנברג ודודו של חתן בר המצווה. הסבא והסבתא הגיעו מצפת. כולם שרו ורקדו, והשמחה היתה גדולה.

לאביו של חתן השמחה, הרב הראשי האשכנזי של איסטנבול, אין טענות לממשלת טורקיה. "אני כאן כבר 13 שנה, ולא נתקלתי בשום בעיה עם הקהילה שלי", הוא אומר בעברית. "ארדואן שולח ברכה מדי שנה בראש השנה. אני מניח שגם הפעם הוא יעשה זאת". את הדרשה שלו הוא נושא בטורקית.

בסוף התפילה יוצאים המתפללים לארוחה בבניין סמוך, מלווים במאבטחים. תמונה סוריאליסטית: בשכונה העתיקה של איסטנבול, מרחק קילומטר אחד מכיכר טקסים, מרכזן של ההפגנות האנטישמיות, צועדים עשרות חב"דניקים ויהודים בין אזרחים טורקים ונשים מוסלמיות בכיסוי ראש. תיירים מתבוננים בהשתאות בתמונה החריגה. אין מבטים עוינים, אין קללות או גידופים. להפך, לרגע הכל נראה נורמלי וטבעי. רגע של נחת בקיץ קשה.

הרב אזימוב מספר כי לא נתקל בעוינות כלשהי בפעילותו בקפריסין הטורקית. הוא מספר שרבים מהילדים של המשפחות היהודיות בטורקיה לומדים ברשת חב"ד.

בין האורחים בבר המצווה גם חיים חסון, שאותו פגשתי באיסטנבול לפני כארבע שנים. חסון אחראי על החינוך הבלתי פורמלי בקהילה. שאלתי אותו מה הרגיש כששמע את דברי ארדואן שישראל גרועה מהיטלר. "אנחנו כבר רגילים", אמר. "הוא אומר דברים קשים כשהוא כועס, אני לא מתרגש מזה".

כיכר טקסים נראית היום כמו כיכר בקהיר. פעם זו היתה כיכר מלאה באזרחים מערביים וטורקים חילונים; היום אפשר לראות שם בעיקר תיירים ומהגרים ערבים - מהמפרץ, ממדינות צפון אפריקה, מסוריה ומעיראק. חלקם מסתובבים כאן לבדם, חלקם עם המשפחות. הנשים כולן בכיסוי ראש, רבות מהן לובשות שחורים ומכוסות לחלוטין. יש ביניהן שאוחזות בתינוקות, מבקשות צדקה. אנצ'ו הצלם, שביקר בטורקיה 23 פעמים מאז 2006, אמר לי שהוא כבר לא מזהה את איסטנבול.

ועדיין, בשעות הערב בוקעת מהמועדונים ליד כיכר טקסים מוסיקת טראנס, ולצד הנשים האדוקות אפשר לראות גם צעירות חילוניות, לבושות בחצאיות מיני. זו מדינה שמתקשה להגדיר את עצמה, בין קנאות דתית למודרנה חילונית. ואולי היא לא מעוניינת בהגדרה, אלא רק מנסה להתאים את עצמה למציאות המשתנה.

ויהודי טורקיה? הם, מבחינתם, רואים בטורקיה את ביתם. רבים מהם נולדו כאן, למדו כאן ואף צברו רכוש וממון; מצבם הכלכלי, בסופו של דבר, שפיר מאוד. הם אינם מכירים מציאות חיים אחרת, והזיקה שלהם לישראל אינה גדולה. אל הדת היהודית, לעומת זאת, הם חשים קרובים מאוד. בתי הכנסת של איסטנבול מלאים מדי שבת וחג בגברים, נשים וילדים שבאים להתפלל. אחד מהם אמר לי השבוע: "עם כל הכבוד לטורקיה ולישראל - אנחנו קודם כל יהודים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully