קינת דוד, והמשך המערכה

יכולתה של המדינה להתקיים בסביבה המצהירה השכם והערב על רצונה בהכחדתנו, תלויה בנכונותנו להקריב את היקר מכל למענה. צריך לנשוך את השפתיים עד זוב דם ולהמשיך במשימה: פגיעה אנושה בממלכת הרשע העזתית וחיסול מאורת הנחשים שם. כל טיל שיורט - יש להתייחס אליו כמשפחה (או משפחות) ישראלית שנרצחה, לא עלינו. לשם מכוונים הטילים של המנוולים, לא לבסיסי צבא.

הסתכלו על עזה - לא קבוצות טרור נמצאות שם, אלא צבא. זה מה שעשו העזתים מאז ההתנתקות הגאונית, לפני תשע שנים. לא בנו ולא נטעו - רק אספו נשק והתכוננו. לא רק טילים, ממלכה של מנהרות תופת, שכפסע בינן לחדירה לקיבוצי עוטף עזה לשם חטיפות ורצח המוני.

אם יש לאומיות פלשתינית - היא לפניכם, מרוכזת סביב גרעין רעיוני אחד: הרג יהודים והחרבת מדינתם.

זה מה שיקרה בכל מקום שבו נפקיר את אדמת הארץ הטובה לרעת ריבונות כנופיות רמאללה ועזה. מה שאנחנו חווים בעזה נחווה פי אלף בשומרון, מרחק יריקה מלב הארץ. אם יש פלשתינים שירצו לחתום על הסכם, לא יוכלו לשמור על חתימתם. זה הוכח! נכון להיום, החברה הערבית סביבנו - על גבעות השומרון ובעזה, בלבנון, בסוריה, בירדן ובעיראק - נשלטת בידי קבוצות רדיקליות שכל מו"מ איתן שקול למו"מ של בעלות הברית עם גרמניה של היטלר - כלום. גרוע מכך, כל נכונות לשאת ולתת עם פראי האדם הללו מעוררת את תיאבונם יותר.

מבחינת הכוחות האיסלאמיים הרדיקליים, ה"כיבוש" לא מתחיל אפילו ב?1948, אלא חוזר אחורה ל?1917, עם הצהרת בלפור, ואפילו ל?1882 עם תחילת העליות. לתשומת לב הקולות הרופסים בתוכנו. לא שירי אב?ל אנחנו צריכים בעת הזאת (לבטח לא בגלי צה"ל שאמורה להיות מגויסת למען המערכה, כמו שאר הלוחמים). אסור להוריד את המורל ואת הנכונות של חיילינו. תפקידם של אנשי רוח בעת הזאת הוא לרומם את הרוח, לעודד ברכיים כושלות, לחזק את הלוחמים והעורף.

האנטישמים בעולם אינם מקבלים את השינוי ההיסטורי שחל במעמדם של היהודים. מבחינתם עלינו להישאר קורבנות נצחיים, יהודים צלובים. לכן הם משתפים פעולה עם האיסלאם הרדיקלי שיביא לחורבנם שלהם, לא שלנו. ובכן, לתשומת ליבכם, ירדנו מהצלב, חזרנו להיסטוריה ואנחנו מוכנים להילחם בכל מי שינסה לצלוב אותנו שוב.

כשאלתרמן כתב את שירו על שאול בגלבוע, הוא היטיב להנציח את רוחה של מלחמת השחרור, משום שמי שמנחם את המבשרים על מות הבנים הן האימהות עצמן; פגשנו אותן לאחרונה בדמות משפחות פרנקל, שער ויפרח.

כך אומרת הא?ם לבנה, המבשר לה על נפילת המלך שאול על חרבו: "אז אמרה לו לנער: ד??ם / את רגל?י א?מהות י?כ?ס / אבל ש??ב?ע יקום העם / אם ע?ל?י אדמתו יו?ב?ס. // את המלך פקד הדין, / אך יורש לו יקום עד ע?ת, / כי ע?ל?י אדמתו השעין / את חרבו שעליה מ?ת. // כ??ה דיברה וקולה ה?ר?ע?יד..."

צבא ההגנה לישראל נועד להגן עלינו, האזרחים, ולא אנחנו עליו. לו יכולנו לשאול את לוחמינו שנפלו - מ?נ??ש??ר?ים ק?ל?ו?, מ?א?ר?יו?ת ג??ב?רו? - מה עלינו לעשות עכשיו, מה צוואתם לנו - האם יש ספק מה היתה תשובתם? הנה תשובתם?צוואתם: קינת דוד והמשך המערכה.