ורכי ה"טיים מגזין" פסחו על ולדימיר פוטין בדיוניהם לקראת הכתרת האפיפיור פרנסיסקוס כ"איש השנה 2013", וגם על הנשיא אובאמה (ובצדק). אבל האם נימת הרפורמה שמבקש האפיפיור להטמיע בציבור המאמינים הקתולי אכן תחזיק מעמד? האם הבא אחריו לא יחזור לימי השמרנות? ימים יגידו.
אובאמה אכן לא הותיר חותם מובהק בשנה האחרונה, אבל פוטין, לטעמי, ראוי לתואר האיש המשפיע ביותר בזירה הבינלאומית בשנה החולפת. בחוגגים ברוסיה את השנה החדשה יהיה גם אדוארד סנאודן, האדם שהזיק יותר מכל אדם אחר לביטחונה של ארה"ב, ומי שהרעיד את אמות הספים של מערך המודיעין שלה. פוטין, גם בשל עברו כאיש ביון מיומן, יודע איזה מתת יקרת ערך היה יכול להעניק לאובאמה לו מסר את סנאודן לאמריקנים, כדי שיועמד אצלם לדין. אך פוטין לא הסתפק באי הסגרת סנאודן. יותר מכך: הוא חילץ את אובאמה משימוש בכוח צבאי, צעד שהנשיא האמריקני סולד ממנו, בלשון המעטה. הלוא שר החוץ הרוסי, לברוב, כמובן בדרבונו של פוטין, הוא שהמציא את הנוסחה לחיסול השימוש בנשק הכימי בסוריה, לאיסופו ולהעברתו לפיקוח בינלאומי, עד להשמדתו המוחלטת. כך מנע פוטין גם את סילוקו מהשלטון של הנשיא אסד, בעיצומה של מלחמת האזרחים. וכל העת מוסיפה רוסיה להעביר אמצעי לחימה לסוריה. פוטין גם הצליח למנוע הטלת סנקציות חמורות על סוריה של אסד. בניגוד לאובאמה, מפגין פוטין נאמנות לבעלי ברית מסורתיים, למשל, בסוריה; הלוא אובאמה לא שמר אמונים לחוסני מובארק.
רוסיה "רוכשת" את אוקראינה
את שלהי 2013 חוגג פוטין בצעד אולי חסר תקדים. פעם רכשה ארה"ב, צעירה יותר, את אלסקה מידי רוסיה. בימים אלה רוסיה היא ש"רוכשת" מדינה, את אוקראינה. כדי לא להותיר את אוקראינה בחיקו של המערב, בחיקו של האיחוד האירופי, מעניק פוטין לנשיא ינוקוביץ' סכום של 15 מיליארד דולר כאשראי לטווח רחוק. זאת ועוד: רוסיה תמכור לאוקראינה גז, לקראת החורף המקפיא, במחיר מבצע ממש. כך נותר החלום של רוב תושבי אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי, ואולי אף לברית נאט"ו, בגדר חלום בלבד.
יש אומרים כי בצעדים אלה, שנקט פוטין בשנת 2013, מוכיח הנשיא הרוסי כי הוא טקטיקן מעולה, מעין "מחריב מסיבות", בייחוד כלפי ארה"ב. לא בטוח שהדבר מעיד כי הוא אסטרטג מרחיק ראות, אבל כל צעד מן הצעדים הנזכרים הוא מבית היוצר של פוטין, היוזם, מי שחולל שינויים כה משמעותיים.
אין ספק כי בולטות זו של פוטין זוקפת את ראשיהם של אזרחי רוסיה. הם מתבוננים במנהיגם, החסר אופוזיציה ציבורית משמעותית, כשהוא מחזיר את רוסיה לימים אחרים, שבהם היה בראשה צאר. אין זה משנה איזו מין דמות לבש "צאר" זה או אחר, אבל צאר היה תמיד.