מסך עשן

כל מי שהפסיק אי פעם לעשן מכיר את זה. את הגעגוע הבלתי נלאה להחזיק משהו ביד, לשאוף, לנשוף, להחזיק את העשן עמוק בתוך הריאות רגע לפני שנושפים אותו החוצה. באותו רגע העולם נעלם, ולא חשוב הריח הרע או הבריאות: שתי השניות האלה של השאיפה והנשיפה, המשחק בעשן, ממכרות כמעט כמו הניקוטין שנמצא שם.

לא צריך הרבה סיבות להפסיק, כמובן. אם לא די בסכנת הסרטן ומחלות הריאות כדי להפחיד את המעשנים הכבדים, עכשיו, כשמחיר קופסת סיגריות מגיע בחלק מהמקרים ליותר מ?30 שקלים, אפילו הם מחפשים פתרונות אחרים. לפחות זולים יותר, אם אפשר.

הסיגריה האלקטרונית, שהגיעה לארץ לפני כשנתיים, נראתה בהתחלה כמו הפתרון האידיאלי. מתקן דמוי סיגריה שהומצא בסין, עם סוללה וגוף חימום, שאפילו פולט עשן אבל אינו נחשב מזיק כמו סיגריה רגילה. אוטופיה למעשנים המכחישים. אבל אז הגיע משרד הבריאות, שפירסם כבר ביוני אשתקד אזהרה לציבור מפני השימוש בסיגריה האלקטרונית. ועדה מטעם המשרד בחנה את הנושא והמליצה בפברואר השנה לאסור מכירת סיגריות אלקטרוניות בישראל, לפחות לחמש שנים, שבמהלכן ייאסף עוד חומר על הסיכונים הכרוכים בשימוש בה, בהיעדר פיקוח על החומרים המשמשים לייצורה.

משרד הבריאות עדיין לא אסר על שיווק הסיגריה האלקטרונית בארץ, ועדיין אפשר למצוא אותה כמעט בכל מקום. היא ניתנת לרכישה באינטרנט (ייבוא מסין על ידי חברות פרטיות רבות ואתרים בעברית), בחנויות מתנות ואפילו בבתי מרקחת. בעל חנות שאיתו שוחחנו סיפר לנו על 2,500-2,000 לקוחות קבועים שלו, ועוד לקוחות מזדמנים. גימיק חולף? בכלל לא בטוח.

סיגריה ללא עשן יצאה לשוק כבר בשנת 1988. אלא שהיא היתה בעלת ריח וטעם לא טובים, ונעלמה מהר מפס הייצור. הסיגריה האלקטרונית, כפי שהיא מוכרת כיום, צצה בסין והופיעה בשוק ב?2004.

הנוזל בסיגריה האלקטרונית מכיל לרוב כ?60 אחוזים פרופילן גליקול, 30 אחוזים גליצרול צמחי, שנותן את העשן, וחומרי טעם וריח, המקנים לה את הארומה השונה מזו של סיגריה רגילה. חלק מהסיגריות מכילות גם ניקוטין. כשהנוזל בסיגריה מתחמם, נוצרים אדים שנותנים תחושה של עשן. למתבונן מן הצד זה נראה כאילו האדם מעשן, אבל למעשה הנוזל פשוט מתאדה.

בשוק פועלות יצרניות רבות ויש חברות רבות שמייבאות את הסיגריות לארץ. בין המותגים המובילים נמצאים ג'ויטק, ויז'ן וקנגר - כולם, כאמור, מיוצרים בסין. מחירה של סיגריה אלקטרונית נע סביב כמה מאות שקלים; סיגריה של חברת ג'ויטק נמכרת באתרי אינטרנט במחיר שנע סביב 300 שקלים, ושל EGO-C - סביב 150 שקלים. ההוצאה על המתקן עצמו היא חד?פעמית, אבל פעם או פעמיים בחודש צריך לקנות נוזל מילוי או גוף חימום, שעולים יחד עוד כ?100 שקלים. אדם שמעשן, למשל, חפיסת סיגריות רגילות ביום, מוציא בחודש כ?800 שקלים, כך שהמעבר לסיגריה האלקטרונית הוא חיסכון משמעותי.

באזהרת משרד הבריאות בשנה שעברה נאמר כי בחלק מהבדיקות שנעשו בעולם על מותגים שונים של סיגריה אלקטרונית (חלקן בארה"ב, מה שהוביל לפרסום אזהרה דומה של מינהל התרופות והמזון האמריקני, ה?FDA, נגד הסיגריות האלקטרוניות) נמצאו חומרים מסוכנים, ואף מסרטנים. "תרומתן של סיגריות אלקטרוניות לגמילה מעישון לא הוכחה, והן עלולות להוות, במקרים מסוימים, סכנה בריאותית של ממש", נכתב בהודעה. במשרד הבריאות הסבירו כי הסיגריות הללו, וגם המחסניות שלהן, מיוצרות בתנאי ייצור בעייתיים, ללא אחידות וללא בקרת איכות מסודרת. כך, למשל, אין אחידות בכמויות ובריכוזים של החומרים היוצאים בכל שאיפה מהסיגריה, ודו?וח גם על תקלות שונות הקשורות בסוללה או בתקינות המחסנית.

הוועדה שהקים המשרד, בראשות המשנה למנכ"ל ד"ר בעז לב, בדקה את הנושא במשך כמה חודשים. בסופם המליצה לאסור על ייצור, ייבוא ושיווק של הסיגריה האלקטרונית בישראל, בהוראת שעה למשך חמש שנים. הוועדה ציינה שהחומר הנוזלי אמנם קיים בתעשיית המזון, אבל לא הוכח כבטוח לשימוש בשאיפה, ונמצא כגורם מגרה לדרכי הנשימה. "הסיגריה האלקטרונית מסוכנת גם למי שנמצא בסביבתו של המשתמש", טענו חברי הוועדה. "היא גורמת לגירוי בדרכי הנשימה העליונות, להחמרה של מחלות חסימת ריאות ולנזקים מאוחרים כגון השפעה מסרטנת, פגיעה בעוברים ועידוד התמכרות לניקוטין".

"הבעיה העיקרית היא שרוב הסיגריות האלקטרוניות מיוצרות במפעלים שאף אחד בהם לא מפקח באמת על אמצעי הייצור", אומרת ד"ר יעל בר?זאב, רופאת בריאות הציבור ויו"ר החברה הרפואית למניעה וגמילה מעישון בישראל. "לא עושים בקרה מדוקדקת על דרך הייצור של הנוזל. אנליזות שונות שביצעו במעבדות של ה?FDA האמריקני הראו שיש שונו?ת גדולה בין הסיגריות האלקטרוניות השונות. גם סיגריה שהיה כתוב שאינה מכילה ניקוטין, הכילה ניקוטין. ועדיין לא נעשו מספיק מחקרים כדי לדעת אם הסיגריה הזו טובה להפסקת עישון או לא. מה שכן הראו זה שאם היא יעילה, זה בגלל שהיא מספקת ניקוטין, שהוא בלאו הכי החומר הממכר.

"עשו מחקר באירופה שבו בחנו את תפקודי הריאות של מעשנים בטווח הקצר. האנשים עישנו כמה ימים סיגריה רגילה, תפקודי הריאות שלהם נבדקו, הם עשו הפסקה, ואז עישנו במשך כמה ימים סיגריה אלקטרונית, ושוב נבדקו. התוצאות הראו שהסיגריה האלקטרונית לא גורמת לאותם נזקים מיידיים כמו הסיגריה הרגילה.

"הבעיה המרכזית היא ההשפעות לטווח הארוך, ויידרש עוד זמן רב עד שנוכל לדעת. מחקר שנערך לאחרונה באיטליה הראה שהסיגריה האלקטרונית פחות יעילה מתרופות לגמילה מעישון, ונמצאו בה חומרים מסרטנים. אמנם פחות מהכמות שיש בסיגריה רגילה, אבל בכל זאת, היו חומרים כאלו".

מדינות רבות בעולם התייחסו לנושא הסיגריה האלקטרונית והשלכותיה. מעבר לאזהרת ארגוני הבריאות ברחבי העולם על כך שלא ידוע בדיוק מהם החומרים שמוכנסים לתוך הנוזל שבסיגריה, יש מדינות שהתייחסו בחומרה למכירה של סיגריות אלה ולשימוש בהן. בלגיה, אוסטריה וברזיל אסרו כליל את השימוש בהן. באיטליה מותרת מכירתן רק מעל גיל 16, ובאוסטרליה מותר להשתמש רק בסיגריות אלקטרוניות ללא ניקוטין.

משרד הבריאות של צרפת הוציא לאחרונה הגבלות על השימוש בסיגריות אלקטרוניות ועל פרסומן, בדומה לאיסורים על טבק וסיגריות רגילות. בכך נאסר למעשה עישון סיגריות אלקטרוניות במקומות ציבוריים, ונאסר פרסומן במדיה. אם תשאלו את המשתמשים, הרי בכך מאבדת הסיגריה האלקטרונית את אחד ממקורות קסמה – לעקוף את האיסורים על הסיגריה הרגילה.

אבל עד כמה יכולות רשויות הבריאות לשלוט באמת במכירות כשמדובר במוצר שנמכר ברשת ללא כל בעיה? קשה לקבוע.

במשרד הבריאות אומרים שבסל התרופות נכללות, מאז 2010, תרופות מרשם המסייעות להיגמל מעישון, ובהן זייבן וצ'מפיקס, בשילוב סדנאות קבוצתיות. "דרכים אלו הוכחו כיעילות להפסקת עישון, לעומת השימוש בסיגריה אלקטרונית, שלא הוכח", אומרים במשרד.

"נמאס לכם להסריח מעשן? נמאס לכם להוציא מאות שקלים לפח? נמאס לכם להיות בקבוצת הסיכון הגדולה בעולם למחלות? מהיום אין יותר תירוצים, אפשר לשפר את החיים". זהו רק אחד הציטוטים המופיעים באתרים, במקרה הזה של אתר DGAIR, המוכר סיגריות אלקטרוניות כאמצעי להפסקת עישון. בקרב אלו שניסו, הדעות חלוקות. יש כאלה שהצליחו להיגמל בעזרתן מעישון רגיל, והפיקו מהן הנאה; אחרים מעידים שהטעם, הריח והעשן המדומה החזירו אותם מהר לסיגריה הרגילה והמוכרת.

"אישית לא ראיתי הצלחה בקרב אנשים שניסו להיגמל בעזרת סיגריה אלקטרונית, ואני לא ממליצה על זה למטופלים", אומרת ד"ר ורד אליהו, מומחית ברפואת משפחה ומנחת קבוצות לגמילה מעישון במכבי שירותי בריאות. "יש דרכים טובות ובטוחות שעדיף להשתמש בהן, למשל תחליפי ניקוטין, תרופות דוגמת זייבן וצ'מפיקס וקבוצות תמיכה. אצלנו במכבי השילוב של צ'מפיקס וקבוצת תמיכה הביא ל?60 אחוזי הצלחה בגמילה של יותר משנה. כשמדברים על סיגריה אלקטרונית, השוק די פרוץ. אנחנו מניחים כיום שסיגריה אלקטרונית גורמת פחות נזקים מסיגריה רגילה, אבל לא יודעים עד כמה".

צריך לציין כי מדבקות הניקוטין או המסטיקים, המכילים ניקוטין בכמות פחותה, מוגדרים כתרופות, וכדי לשווקם בארץ נדרש אישור משרד הבריאות. "כששואפים ניקוטין מסיגריה רגילה, הוא מגיע בתוך 16-10 שניות למוח ומשחרר את החומר המרגיע, דופמין", מסבירה ד"ר בר?זאב, שגם מייעצת לאגודה למלחמה בסרטן ומנהלת את המרכז למניעה וגמילה מעישון באוניברסיטת בן?גוריון. "באותה מהירות שהחומר מגיע למוח הוא גם נעלם בדם, והצורך במנת ניקוטין נוספת עולה מהר. המהירות הזו קובעת למעשה את ההתמכרות. מהבחינה הזאת, לא בטוח שסיגריה אלקטרונית שונה מסיגריה רגילה. היתרון בתחליפי ניקוטין, לעומת זאת, הוא בכך שהם שומרים על רמה קבועה של צריכת ניקוטין, שנשארת בדם לפרק זמן ארוך יותר. במדבקות הנמכרות בארץ רמת הניקוטין עולה בתוך כ?20 דקות עד חצי שעה, ויורדת אחרי כשעתיים".

לדבריה, מחקר שנערך בארה"ב הראה ש?80 אחוזים מהמשתמשים בסיגריה האלקטרונית החלו להשתמש בה כדי להפסיק או להפחית את העישון של סיגריה רגילה. חלק מהמשתמשים החלו לעשן אותה במקום הסיגריה הרגילה במקומות שבהם העישון אסור, למשל בפאבים או בעבודה. "גם סיגריות רגילות שווקו בהתחלה כבריאות, טענו שהן משפרות את העור ואת החיוניות של האדם. רק ב?1960 יצא דו"ח רפואי שקבע שהן מסוכנות, ואז הכל התהפך. וזה הפחד הגדול - שיקרה אותו הדבר עם הסיגריה האלקטרונית. כדי להוכיח אם היא פוגעת או לא יש צורך במחקר ארוך טווח, שעדיין לא נעשה. אנחנו אומרים לצוותים הרפואיים שיש פה מוצר שרמת הבטיחות והיעילות שלו לא ידועה, ולכן לא כדאי להמליץ עליו לאנשים. אם הוא עובד כאמצעי להפסקת עישון זה בגלל שיש בו ניקוטין. ואז עדיף כבר להשתמש בשיטות הידועות והבטוחות, שאפילו נמצאות בסל התרופות".

"אנשים מכניסים דברים לגוף שלהם בלי לדעת איך הם משפיעים באמת על הגוף", אומרת ד"ר דיאן לוין, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית. "אין מספיק מחקר, ולא נקבעה רמה מסוימת של שימוש בטוח בחומרים שנמצאים בסיגריה האלקטרונית, כך שאף אחד לא יכול לקחת אחריות על השימוש בה. לכן אנחנו לא ממליצים על השימוש בסיגריה הזו".

בינתיים נראה שהיתרון הכי גדול של הסיגריה האלקטרונית הוא גם חסרונה: עצם היותה סיגריה. בעוד מעשנים מזדמנים מאושרים שהם יכולים להחזיק תחליף סיגריה גם במקומות שבהם אסור לעשן, הנלחמים בעישון חושבים על הדור הבא של המעשנים. "כדי להוריד את רמת העישון, צריך להוריד את כמות המעשנים שרואים בחוץ", מסבירה ד"ר לוין. "מבחינה מחקרית, ידוע שאצל ילדים להורים מעשנים יש נטייה גבוהה יותר לעישון מאשר אצל ילדים שלא עישנו אצלם בבית. לא בגלל משהו גנטי, אלא כי הם רואים את זה קורה סביבם וזה משהו נורמלי מבחינתם. מי שמעשן סיגריה אלקטרונית עדיין נראה כמעשן, וזה ממשיך את ההדבקה החברתית בנושא העישון. אם רוצים להוציא את העישון מהנורמה, אז הסיגריה האלקטרונית צריכה להיות חלק מהעניין".

ד"ר בר?זאב אומרת שאף אחד לא יודע לומר איך ואם השיווק המאסיבי של הסיגריה האלקטרונית ישפיע על התחלת עישון אצל צעירים. "היום עושים המון עבודה כדי למנוע התנסות בסיגריות ובסמים אצל צעירים, אבל אם הם יתפסו את הסיגריה האלקטרונית כמוצר בטוח, הם עלולים להתחיל לעשן אותה סתם. בדומה לנרגילה, שהיום יודעים שגם זה לא בריא".

מול המקטרגים, יש אנשי מקצוע שדווקא מאמינים בסיגריה האלקטרונית כאמצעי להפסקת עישון. "היא כאן כדי להישאר", אומר פרופ' בן?עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית בבית החולים שיבא בתל השומר וחבר יועץ למחלות ריאה של האגודה למלחמה בסרטן. "אני אומר את זה לא כי יש לי עניין או דבר בסיגריה הזו. אני פשוט רואה בשטח שלא מדובר באיזו קפריזה שהתחילה אתמול ותיגמר מחר. היא שם, וצריך להתייחס אליה בהתאם.

"בסקר שערכנו בקרב כמה מאות צעירים שעישנו סיגריות אלקטרוניות, עלה שהם מעשנים אותן כדי להיגמל מעישון. בערך 80 אחוזים מהמעשנים היו רוצים להפסיק לעשן, למרות שהם לא מודים בזה. יש משהו נעים ומרגיע בניקוטין, והם רוצים להגיע לזה גם עם צריכת כמות נמוכה יותר. בסיגריה האלקטרונית יש להם כמות ידועה של ניקוטין, בלי כל הרעלנים הנוספים שמכניסים לסיגריה. המעשן גם יכול להחזיק משהו שדומה לסיגריה, שאפילו מעלה באוויר עננה כזו של עשן. ואלו דברים שאתה מתגעגע אליהם אחרי עישון".

פרופ' סלע היה חבר בוועדה של משרד הבריאות שדנה בנושא הסיגריה האלקטרונית, והיה בדעת מיעוט: הוא סבר שיש לאשר את השימוש בסיגריה האלקטרונית, בסייגים מסוימים.

"אף אחד לא יכול לחשוד בי שאני מעודד לעישון, ומעולם לא עישנתי", הוא אומר. "אבל מבחינתי, סיגריה כזאת הרבה פחות מסוכנת מסיגריה רגילה. בסיגריה רגילה יש מאות חומרים מסרטנים, רעילים ורדיואקטיביים, ובדיקות הראו שאלה כמעט אינם קיימים בסיגריה האלקטרונית, אם בכלל. בניגוד לסיגריה רעילה, שנוצרת מרעלי טבק שצורכים בטבע, האלקטרונית נוצרת במעבדה ואפשר לשלוט בחומרים שמכניסים לתוכה. המעשן שרוצה להיגמל יכול להפחית בכל פעם את כמות הניקוטין שהוא צורך בנוזל, כי יש לו שליטה על זה. הוא יכול בפעם הראשונה לקנות נוזל עם כמות ניקוטין גבוהה, ובפעם הבאה שיקנה נוזל, לבקש כמות פחותה יותר. בפעם השלישית הוא יקנה נוזל עם כמות פחותה עוד יותר, עד שיגיע לנוזל ללא ניקוטין. בסיגריה רגילה אין לך שליטה על כמות הניקוטין - הוא שם והוא קבוע. למרות שאסור לשווק ניקוטין בארץ בלי אישורים וכדומה, הרי רוב הסיגריות האלקטרוניות מכילות ניקוטין ונמכרות באינטרנט, כי אין פיקוח".

פרופ' סלע סבור כי צריך לפקח על ייבוא הסיגריות האלקטרוניות, "לפרק מדי פעם כמה סיגריות כאלו, לראות מה בדיוק מכיל הנוזל. אני לא מעודד את השימוש בסיגריה האלקטרונית, ההתייחסות שלי אליה היא 'כבדהו וחשדהו', צריך לראות מה התכולה שלה, ולייבא בצורה מסודרת בפיקוח של משרד הבריאות. אבל לא לאסור בצורה גורפת את השימוש. מבחינתי, הסיגריה האלקטרונית יכולה להיות איזו דרך להפסקת עישון, ואני מאמין שמי שיעשן אותה לא ימות מסרטן. אולי צריך, למשל, להגביל את גיל הקנייה. בארה"ב כמחצית מהמדינות מאשרות מכירה של סיגריות אלקטרוניות, אבל רק מעל גיל 18".

זוהר יבדייב, בעל חברת "סיג" מנהריה לייבוא ומכירת סיגריות אלקטרוניות, מאמין מאוד במוצר שהוא משווק כאמצעי להפסקת עישון. "אני חושב שעשו קצת עוול בפרסומים על הסיגריה האלקטרונית, כי זה מוצר שלפחות עלי עבד טוב ועזר לי להפסיק את העישון".

יבדייב טוען שהתחיל למכור את הסיגריות האלקטרוניות רק אחרי שראה חבר שלו שהפסיק לעשן בזכותן, ואחרי שהוא, שהיה מעשן שתי קופסאות ליום, הצליח להפסיק לעשן בזכותן. "הרבה אנשים שניסו את הסיגריה האלקטרונית נכשלו מהסיבות הלא נכונות. מכרו הרבה סיגריות מזויפות ולא איכותיות, ובתוך זמן קצר, הסיגריות הפסיקו לעבוד או עבדו פחות טוב. ההבדל בין זיוף למקורי הוא בקרת האיכות שהסיגריה עוברת. בסיגריה מקורית הבלאי נמוך יותר, אבל צריך להחליף את גוף החימום כל שבועיים?שלושה, אחרת רמת האיכות של העשן יורדת. לא הסבירו את זה טוב לאנשים, ואנשים שקנו סיגריה ב?500 שקל זרקו אותה, במקום לקנות עוד גוף חימום ב?20 שקל. היה נראה שהרבה חברות שייבאו את זה חיפשו רק 'לעשות מכה' וללכת, והיום כבר לא מוצאים אותן.

"חוץ מזה, לא פשוט להתרגל לסיגריה הזאת, כי היא נראית אחרת, מרגישה אחרת, היא כבדה יותר וגדולה יותר, וצריך ללחוץ עליה כדי להוציא את הנוזל. זה שונה מסיגריה רגילה".

רוב הרופאים לא ממליצים על הסיגריה הזאת.
"נכון, וחבל. יש לה הרבה יתרונות על פני סיגריה רגילה. זה לא מוכח, אבל ידוע שהסיכוי לחלות בסרטן מעישון סיגריה כזו הוא נמוך, כי אין תהליך שריפה אלא אידוי של נוזל. גם המחיר הרבה יותר נמוך. אם פעם יכולת לקנות סיגריה כזו בכ?500 שקל, היום זה סביב 300-200 שקל, ועוד 120 שקל בחודש לתחזוקה. הרעיון הוא שרוב המשתמשים לא מעשנים את הסיגריה האלקטרונית לאורך שנים אלא משתמשים בה לכל היותר שנה וחצי. אחר כך 10 אחוזים חוזרים לעשן סיגריות רגילות, ו?30 אחוזים מפסיקים לגמרי לעשן. השאר מדשדשים, ממשיכים לעשן את האלקטרונית עד שיראו מה קורה".

יבדייב טוען שבחו"ל קל יותר למכור סיגריה אלקטרונית עם ניקוטין, דבר שנאסר בישראל. "במדינות נאורות כמו אנגליה, צרפת או גרמניה מוכרים את הנוזל עם ניקוטין. גם בארץ כמעט כולם כבר משיגים נוזל עם ניקוטין, בייבוא ישיר מסין, זה עובר את כל המחסומים. הרי מותר לקנות בחו"ל מה שרוצים. כולם מוכרים, אבל לא מחזיקים מלאי בארץ. מקשרים בין מפעל בחו"ל לחנויות באופן ישיר. אפילו חברות הטבק מתחילות להשקיע בסיגריות האלקטרוניות, כי הן רואות שזה תופס".

ואכן, לפני כשנה רכשה "לורילארד", אחת מחברות הטבק הגדולות בארה"ב, את חברת Blue Cigs, המייצרת סיגריות אלקטרוניות. לאחרונה פורסם שחברת ענק נוספת, British American Tobacco, השיקה סיגריה אלקטרונית משלה, שנקראת וויפ, ואותה היא מוכרת באתר אינטרנט ייעודי. בכניסה לאתרי החברות, אגב, המשתמש חייב להצהיר שגילו מעל 18, אם כי מדובר באקט סמלי למדי.

ויש גם משתמשים מרוצים, שלא היו רוצים שיוציאו את הסיגריה האלקטרונית מהשוק. אסנת (40) מהצפון עברה לעשן סיגריה אלקטרונית אחרי שעישנה 20 שנה. "הייתי מעשנת כבדה, עישנתי כמעט שתי קופסאות ליום. מעבר לחיסכון הכספי העצום, אני מעשנת נוזל עם אחוז ניקוטין נמוך מאוד, מה שכנראה יותר בריא לי", אמרה לנו השבוע. "אני מצליחה לרוץ, מה שלא הצלחתי מעולם, ומרגישה הרבה יותר טוב, גם פיזית וגם נפשית, כי לא לגמרי הפסקתי את ההרגל שלי".

איך היה לעבור לטעם אחר?
"קצת קשה בהתחלה, אבל היה שווה את זה. עכשיו אני עוברת לסיגריות ללא ניקוטין, ומקווה שאשאר איתן ואצליח לא להעלות את הכמות".

בישראל, כאמור, צריך אישורים מיוחדים כדי למכור מוצרים המכילים ניקוטין, ואישור של משרד הבריאות כדי להגדיר מוצר כתרופה (ובמקרה הזה, תרופה להפסקת עישון). כל עוד אין הוכחות שהסיגריה האלקטרונית יעילה להפסקת עישון, לא ניתנים אישורים כאלו. בכל מקרה, כמו שנאמר לנו השבוע ממשרד הבריאות - "סיגריות אינן נמצאות בבקרת משרד הבריאות".

באשר לאיסור על שיווק הסיגריות האלקטרוניות אומרים במשרד הבריאות שעבודת הוועדה בנושא הזה הסתיימה בתחילת 2013, ובחודשים מאי עד יוני השנה התקבלו הערות מהציבור. ניסיונות "שישבת" לברר מה היו ההערות נותרו ללא מענה.

באתר המשרד ניתנה אפשרות להגיב עד מארס 2013, ושם הועלו הערות של הציבור ושל החברות שקראו לא להפסיק את השיווק. "בעזרת השימוש בסיגריה האלקטרונית עם נוזלים שלא מכילים ניקוטין הצלחתי להפחית בכ?75 אחוזים את צריכת סיגריות הטבק שלי, ואני בדרך להפסקה מלאה", כתב אחד המשתמשים במוצר החדש. "ברצוני להציע להחיל פיקוח על איכות נוזלי המילוי, ללא פגיעה בשיווק כלי האידוי עצמם". חלק מהמגיבים התלוננו כי הוועדה התייחסה לכל הגופים הפועלים בתחום כאל מקשה אחת, ללא הבחנה בין סוגי המוצרים הנמכרים או הגופים המוכרים אותם.

במשרד הבריאות מבטיחים שעד סוף השנה יקבלו החלטה על גורל הסיגריות האלקטרוניות. עד אז, הנושא צפוי להישאר פרוץ.