הונגריה, ופתאום גל אנטישמיות

גל האירועים האנטישמיים ששטף לאחרונה את הונגריה היה סמלי ותיאורטי: רגל של חזיר הונחה על האנדרטה לזכר חסיד אומות העולם ראול ולנברג; אנדרטת השואה על גדות הדנובה הושחתה; חבר פרלמנט קיצוני ושמו זולטן בארת' דרש לחקור מחדש את "פרשת טיסאסלר" - פרשת עלילת דם מ?1882, שבה הואשמו יהודים ברצח ילדה נוצרייה; האירוע המזעזע ביותר בשבועות האחרונים - התקפה מילולית על הרב הראשי לשעבר יוזף שוויצר ברחוב - גררה גינוי חריף מחוגי הממשלה.

זו אולי נקודה אחת - מוזרה, ועם זאת מבעיתה - לגבי האנטישמיות העכשווית בהונגריה. היא במידה רבה תיאורטית מאוד. היא מתקיימת כמעט ללא מפגש בין השונא לבין יהודי. לפני כמה שבועות שאלתי מנהלת של מרכז יהודי גדול במרכז בודפשט כמה הודעות נאצה מקבל המרכז בדואר אלקטרוני. האם זה עניין יומיומי? שבועי? "אולי שניים?שלושה בעשר השנים האחרונות", ענתה המנהלת. מספר כמעט אפסי.

יהדות הונגריה מעט מקשה על האדם האנטישמי, כי היא שקופה קצת. מספרם של היהודים במדינה לא ידוע. ההערכות נעות בין 50 ל?150 אלף - תלוי אם תשאלו רב אורתודוקסי או תסתפקו בסבא אחד עם מספר מאושוויץ. מכיוון שלפני כ?100 שנים שינו יהודים?הונגרים רבים את שמות משפחתם מתוך פטריוטית לשמות הונגריים - אז כאן אין בנמצא "רבינוביץ'" או "גרינברג" או "ברקוביץ' בין סמית' למקנזי. שמות היהודים די דומים לגויים בהונגריה. שנים של נישואי תערובת, בתוך עם שהוא ממילא בליל של גזעים, יצרו יהודי הדומה למדי לשכנו.

בשניים?שלושה רחובות ברובע השביעי של בודפשט יש קהילה חרדית קטנטנה, ויש אזור קטנטן שמכונה גטו - שגם בו אין ממש רוב יהודי - ובית הכנסת ברחוב דוהאני מושך כמה אלפים בחגים. אבל ביומיום יתקשו האנטישמים למצוא יהודי בקרבם.

אולי בגלל העובדה הזו, שנאת היהודים בהונגריה היא אמורפית ותיאורטית, ארסית ומסיתה אבל פחות פיזית. "אם תשים לב, האנטישמים כמעט לעולם מאשימים יהודי מסוים בצרותיה של הונגריה", אומר לי דניאל רניי מהשבועון הליברלי "מגיאר נאראנץ'", "הם תמיד מאשימים את היהדות או היהודים או הציונות".

זוהי האנטישמיות בצורתה הפתולוגית ביותר. הסכסוך הערבי?יהודי - תהיה נקודת ההשקפה שלכם לגביו אשר תהיה - קיים בסיטואציה שבה הצדדים נאבקים על משהו מוחשי כמו אדמות ואינטרסים אחרים. האנטישמיות האירופית לא זקוקה ליהודים כדי להתקיים. האלימות שלה היא נגד סמלים. היא מצב נפשי.

ועדיין, מילים פוגעות בקהילה של יותר מ?1,000 שנים, שרואה בעצמה בשר מבשרה של הונגריה. ורה היא צעירה יהודייה שעובדת בחברה בינלאומית בבודפשט. "בתוך כמה ימים הבנתי שזו האווירה פה - הבוס וחלק מהעובדים מקללים יהודים כל היום. מדברים על 'היהודים העשירים והמסריחים'. הם גם מקללים צוענים. עכשיו הומוסקסואלים הם המטרה הראשית - בגלל אולימפיאדת הומואים שנערכה כאן".

עובדת אחרת, שלא מודעת לכך שהיא יהודייה, הסבירה לוורה שזו האווירה כאן. "הרבה מהעובדים הם הונגרים שהיגרו למדינה מטרנסילבניה, שם סבלו מאפליה מצד הרומנים. אני לא מבינה איך מישהו שסבל אפליה יכול לדבר כך".

אבל לא כל יהודי הוא שקוף. שלמה כובש הוא הרב האורתודוקסי הראשון שהוסמך בהונגריה זה דור. מרבית הקהילה היהודית היא נאולוגית (הזרם הרפורמי הייחודי להונגריה). כשאני שואל את הרב כובש על "גל אנטישמיות" הוא מעט מפתיע בתשובתו. "חייתי כמה שנים בצרפת", הוא אומר, "ותחושת הביטחון האישית ליהודי בעל 'מראה יהודי' הרבה יותר גבוהה בהונגריה. בעצם, היא אפילו טובה יותר משהיתה בדמדומי השלטון הקודם הסוציאליסטי בין 2006 ל?2008. אני לא מזלזל בהתקפות שאירעו כאן, אבל גל האנטישמיות הוא בעיקר ברובד הציבורי. האלימות המילולית כלפי יהודים בפרלמנט היא ברמה שעד לפני כמה שנים היתה רק בבית המרזח. רמת האנטישמיות חמורה, אבל לצערי לא שונה בהרבה מהרמה שהיתה במשך שני העשורים האחרונים בהונגריה".

כשכובש מדבר על האלימות המילולית בפרלמנט, הוא מתכוון ל"יוביק", מפלגה ימנית קיצונית שהופיעה ב?2006 על במת הפולטיקה ההונגרית וצברה רק מעט יותר מ?2 אחוזים בבחירות הכלליות. בבחירות ארבע שנים לאחר מכן, יוביק רשמה הישגים דרמטיים - 16.7 אחוזים - כשיותר מ?855 אלף הונגרים מצביעים עבורה.

התמיכה העצומה שיוביק זוכה בה מדאיגה דווקא כי היא מגיעה מקרב צעירים. פסטיבל מוסיקה שנתי שהמפלגה מארגנת - "מגיאר סיגט" - מושך כ?10,000 צעירים. אתר האינטרנט התומך בה - KURUC - הוא האתר הפוליטי השלישי הכי נקרא בהונגריה, עם כ?150 אלף כניסות ביום. ב?2009 נכתב באתר הזה כי הרב כובש "הקיף את ביתו בגדר חשמלית במתח גבוה כי חשש מהתנכלות בגלל השקרים שהפיץ".

‫וזו האירוניה. "מרבית מצביעי יוביק לא יזהו יהודי", מבהיר דניאל רניי מהעיתון "מגיאר נאראנץ" . "המצביעים האלה כנראה לא פגשו יהודי בימי חייהם, כשהם מודעים ליהדותו. השנאה שלהם היא יותר אמורפית, למושגים כגון 'יהודי', 'ציוני', 'אמריקה', 'אירופה'. היהודים הם כנראה בין שלוש או ארבע המטרות המרכזיות שלהם, לצד האיחוד האירופי, הצוענים או הקומוניסטים. אבל אין יהודי ספציפי שמצביעי יוביק מכוונים אליו".

בשוליים של מפלגת יוביק יש גורמים נוספים. למשל ארגון בריוני ששמו "המשמר המגיארי", האחראי להתקפות אלימות. יהודים סבלו מעט יחסית מהארגון, שהקורבנות העיקריים להתקפותיו הם צוענים והומוסקסואלים. לפני כשנה התעוררה סערה בינלאומית כשאנשי הארגון ערכו "מחנה אימונים", והבריחו צוענים מבתיהם בעיירה גיונגיושפטה. הונגריה עמדה תחת מתקפה תקשורתית בינלאומית בזמן האירועים. המשטרה סיפקה מעט מאוד הגנה לצוענים, והסברי הממשלה הקלושים לנטישת הצוענים את המקום כללו הסבר כגון "הם נסעו לחופשת פסחא".

בזמן ביקור במקום לפני כשבועיים, כמה מהצוענים חזרו לביתם. במגרש כדורגל מקומי משחקים אפילו ילדים צוענים וילדים הונגרים לבנים יחדיו. באזור הצועני הקטן מסביר לי מישהו כי "הבעיות לא היו עם אנשים מהכפר עצמו". עד כמה הוא צודק וכמה הוא חושש לדבר קשה לשפוט. כי הצוענים לא שקופים. הם חיים בגטאות קטנים בין שוחרי רעתם.

אבל כל זאת לא היה יכול להתרחש לולא מפלגת השלטון פידס, ברשות ראש הממשלה ויקטור אורבן. פידס היא אחת ממפלגות השלטון הימניות יותר באירופה, שעלתה לשלטון ברוב עצום ב?2010. הרוב הזה איפשר למפלגה לבצע שינויים בחוקה.

הרב כובש פגש בראש הממשלה אורבן לאחר שהועלה עניין עלילת טיסאסלר בפרלמנט. "שיבחתי את ראש הממשלה על הצעדים הסמליים שננקטו, ובהם הביקור של הנשיא אצל הרב שוויצר, שהותקף", מספר כובש. "אבל הבהרתי שהעניין העיקרי הוא יישום שלטון החוק. פה אני מאוכזב, ואף הגשתי תלונה במשטרה נגד בארת'. כשנתתי עדות, נשאלתי אם אני יודע על מעשה ספציפי שנגרם בעקבות הדברים של בארת'. זו לא הדרך לפעול. הסתה יכולה לגרום לאלימות גם אחרי עשר שנים, ולעולם לא יהיה אפשר להוכיח קשר ישיר".

כובש מזכיר הסתה, ואחת שקשה להתעלם ממנה קיימת גם ברשת. כך, למשל, באתר מסוים ניתנת במה לדיונים שבהם אנשים שואלים בגלוי, בשמותיהם, שאלה דוגמת "איזה חבל הכי מתאים לתלות יהודי?" בנוסף תמצאו שלטי רחוב שמזהירים: "היהודים משתלטים על רכושנו, על המדינה", ומתייחסים למשקיעים ישראלים בהונגריה.

המרחק בין האנטישמיות התיאורטית, שאפשר לחוש אותה בכל רחבי הונגריה, ובין מעשים אלימים נגד יהודים - לא גדול. שקיפותם של היהודים בחברה ההונגרית אולי מגינה עליהם, אבל הפוטנציאל לאלימות לא קטן. "מצבם של צוענים גרוע בהרבה", אומר הרב כובש, “המשטרה לא תמיד מצליחה לספק להם הגנה, למרות מעשי רצח שהיו נגדם. כקהילות יהודיות אנחנו חייבים לגנות זאת ולהיות תמיד בסולידריות עם המותקפים. וזה כולל גם הומוסקסואלים שנתונים להתקפות - למרות שאני בוודאי לא מסכים לדרך החיים שלהם".

המצב לא טוב, אך אנחנו לא ב?1920, כשהשלטון בהונגריה החל בחקיקה אנטי יהודית ולבסוף הסגירם לאושוויץ. אנחנו גם לא ב?1930, כשהחל טרור מעשי נגד יהודים, או ב?1944, כשהתרחשה מרבית השמדת יהודי הונגריה. בלי להיות נאיבי מדי - הסכנה לאירועים דומים לאלו שאירעו בשואה לא קיימת. מדינת ישראל קיימת, כל יהודי הונגרי הוא גם תושב האיחוד האירופי ובעל אפשרות להגר. הרב כובש מספר כי יש עלייה קלה ברצון להגר או לעלות לישראל. אבל לאיזו סכנה אמיתית יכולה הרטוריקה האנטישמית לגרום ליהודי הונגריה? לא ממש ברור. אני שואל את העיתונאי דניאל רניי אם יוביק יכולה לדעתו להגיע לשלטון בסיטואציה מסוימת. "איני חושב", הוא עונה, וטוען כי "הגבול העליון לתמיכה ביוביק הוא כנראה 30 אחוזים".

מהיכן הביטחון?

“כי באופן בסיסי, כ?70 אחוזים מההונגרים הגונים מספיק כדי לא להצביע עבור מפלגה כזו".

אולי דווקא התסכול מחוסר הסיכוי הפוליטי שלהם יוביל את יוביק למעשי טרור?

"קשה לראות את קצה המנהרה. אנחנו רואים רבנים מותקפים, ובתי קברות ובתי כנסת מחוללים. אז ודאי שאלימות היא חלק מסדר היום של יוביק. ובכל זאת, קשה לי לראות שתגיע תמיכה פוליטית לטרור אמיתי".

גיורגי לוקאצ'י הוא עיתונאי בשבועון "הטי ואלאס" - שנחשב לאוהד הימין בשלטון. הוא מודה שלהונגריה בעיה אנטישמית. "בהונגריה אין מסורת של גזענות, אבל יש בה מסורת של אנטישמיות ויחס שלילי כלפי צוענים". לדברי לוקאצ'י, "כיום הצוענים רבים יותר מהיהודים, ויש הרבה קונפליקטים מעשיים הקשורים אליהם - בעיקר כי יש הבדלים תרבותיים בינם לבין ההונגרי הממוצע. לעומתם, להונגרי יש מעט מאוד חיכוך עם יהודים".

מה מידת הסכנה מגל האנטישמיות הנוכחי?

"מאז נפילת הקומוניזם היכו כמה גלים של התקפות. הן העיסוק של התקשורת והן נוכחות יוביק בפרלמנט מגבירים את תופעת האנטישמיות. בסך הכל, כל ממשלות הונגריה עשו כמיטב יכולתן למיגור תופעות שנאה - למרות שהייתי מעדיף צעדים קצת יותר נחרצים כרגע".

בשבוע שעבר הכריז יו"ר הכנסת רובי ריבלין על יו"ר הפרלמנט ההונגרי, לאסלו קובר, כעל אישיות לא רצויה. היה זה בעקבות השתתפותו של קובר בטקס לזכר יוזף ניירו, סופר אנטישמי שהשתייך למפלגה ההונגרית הפשיסטית "צלב החץ", אשר שיתפה פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה.

גם אם הממשלה ההונגרית אינה אנטישמית, היא בהחלט מפלרטטת עם לאומנות קיצונית. היא עושה זאת, אולי, מתוך אידיאולוגיה ואולי בגלל שהסכנה הפוליטית העיקרית שלה כרגע היא מימין. כך, למשל, שונו לאחרונה שמות רחובות וכיכרות בבודפשט משמות שנתנו להם "בתקופה הקומוניסטית".

עיירה לא רחוקה מבודפשט קראה לאחרונה כיכר על שם מיקלוש הורטי - הרודן ההונגרי בין מלחמות העולם. היסטוריונים חלוקים בשאלה אם הורטי היה אנטישמי בהכרתו, ומציינים כי אולי התמרונים הפוליטיים שלו דחו קצת את השמדת היהודים. עם זאת, לדעת כולם הורטי בהחלט חוקק חוקים אנטי יהודיים, ובהחלט גורשו בתקופתו יהודים לאושוויץ.

למערכת החינוך ההונגרית הוכנסו יצירותיהם של סופרים לאומנים שבהם אלברט וואש או ניירו, שבהחלט היו אנטישמים. "יש בעיה עם תכנים שמוכנסים למערכת החינוך ההונגרית - למשל כתבים של סופרים שהיו אנטישמים או מורשתו של מיקלוש הורטי", אומר הרב כובש.

"אני מבין שלפעמים מנציחים את האנשים האלו לא בהקשר האנטישמי שלהם, אבל אני תמיד מדגיש: אין לי בעיה שתלמדו אותם או עליהם אבל תספרו את האמת המלאה. שהסופרים אלברט וואש או יוזף ניירו היו אנטישמים. ושהורטי כן אחראי לשליחת יהודים לאושוויץ".

וזו המסקנה האישית של כותב שורות אלו. בתוך משבר כלכלי לו אין באמת תשובה - ממשלה במצוקה משחקת בגובה להבות הלאומנות.